כיצד ירדה מגדולתה החברה המתועשת במערב אירופה?

01/03/2020 ב- 04:05 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על כיצד ירדה מגדולתה החברה המתועשת במערב אירופה?

כשמספרים כי האהבה היא הכוח שמניע את העולם, מתכוונים לדחף המיני, ובעצם לצורך להתרבות. ואכן, התנועה המפליאה ביותר בטבע היא נדידת העופות לקווי רוחב צפוניים כדי לנצל את שעות האור המרובות לשם אספקת מזון עבור הצאצאים. הווה אומר, הדברים שמניעים את העולם בפועל הם מקורות האנרגיה – מחומרי התשמורת בגרעין הצמח, דרך ביצת התרנגולת ועד רחם האם האנושית. המזון הוא מקור האנרגיה הבסיסי, והיונקות אף מסוגלות לייצר אותו בגופן ולספקו לוולדותיהן. האדפטציות הראשוניות של החומרים המשכפלים נבררו לצורך שרידות ובחלוף מאות מיליוני שנים של אבולוציה הם התפתחו בצורות שונות. במקום לנדוד אלפי קילומטרים לארצות חמימות, ישנם יצורים שהסתגלו לתרדמת חורף או שעמלים כסנאים בהטמנת אגוזים לימי סגריר.

האדם הקדמון אימץ את האש כמקור לאנרגיית חום ולאנרגיית אור. כך יכול היה לנצל מזונות שאכילים רק לאחר חימום, להפיק תאורה בלילות חשוכים, להתחמם כשהקור מעיק ולהרתיע חיות טרף מלהתקרב. האדם השתמש בבהמות כדי לחרוש את השדות ולשחוק את הזרעים, ואחר כך ניצל את תנועת המים בהקימו טחנות קמח. האדם השיט סירות בכוח זרועותיו ואחרי כן למד להתקין מפרשים ולנצל את משבי האוויר. האדם שימר את מזונו דרך ייבוש ברוח או באמצעות עשן. האדם ייבש את מי הים בהסתמכו על יכולת האידוי של קרני השמש והפיק מהם מלח, ששימש אותו גם כן לשימור מזונותיו. כשברשותו מלאי מזון משומר בספינת מפרש היה מסוגל להפליג למרחקים כעופות הנודדים. האדם גילה כי ריכוז זרם האידוי מסוגל לסובב גלגל. הוא יצר קיטור באמצעות אש ומים ואוניותיו לא הסתייעו יותר ברוח על טבעה המפוקפק. באמצעות הקיטור חימם את מזונותיו שהוכנסו קודם לקופסאות אטומות ושימר אותם ביעילות רבה יותר. הקיטור גם הניע אותו לייצר חשמל.

רכבות וכלי שיט היו אמצעי התעבורה שהפיצו את הטכנולוגיה המתקדמת לשעתה אל ארבע כנפות תבל, והטכנולוגיה הזו הלכה ונעשתה מורכבת יותר ויותר. במאה העשרים הסבירו כלכלנים כי עושרן של אומות נובע מיכולתן היחסית לנצל את הטכנולוגיה המסובכת. מדינה עם כוח אדם מיומן תקים בתי חרושת ותהא לעשירה. המיתוג הזה הצליח כל כך עד כי בשנות השישים אמת המידה למדינה מפותחת היתה מדינה מתועשת. זו היתה מהפכה בחשיבה. בבסיס התיאוריה הכלכלית הרי נאמר כי העושר האבסולוטי מקורו בהגשמת כלל אחד: ככל שהביקוש למוצר גבוה יותר והרווח ממנו רב יותר אזי אותו יש למכור. למשל, עסקי הלאו-טק של הקוקאין. התאווה אליו חזקה מכל אהבה. בגלל האיסור לצורכו מוגבל עד מאד המלאי שלו, ומנגד הפקת עלי קוקה היא פשוטה וזולה למדי. אין להתפלא שארגוני פשע נשמעים לצו הכלכלי ומעדיפים להגביל את פעילותם לסחר בסם בלבד. כיצד אפוא קרה כי יובל שנים אחרי אותה מהפכה בחשיבה, זנחו אותה הכלכלנים ושבו לחיק ההיצע והביקוש? לשם כך יש לספר בקיצור על עלייתן ונפילתן של החברות המתועשות במערב אירופה, אשר מזה מאות שנים מוכרות כארצות המפותחות בתבל.

עד אמצע המאה ה-16 השיגו תושבי מערב אירופה את תצרוכתם בעמל רב מהטריטוריות שלהם. הגילוי מחדש של אמריקה הרחיב פי כמה את שטחי הגידול שלהם מבלי שייאלצו לעמול יותר למען עיקר מזונם. המטעים בעולם החדש עובדו בידי עבדים שחורים שהובלו מאפריקה. ובאותם ימים, בארצות שממזרח לנהר האלבה, חלה הצמתה מחדש של האיכרים. תהליך הרה-פיאודליזציה הפך את פולין, רוסיה, אוקראינה ופרוסיה לאסמי התבואה של מערב אירופה. עבור התוצרת משדות הדגן שילמו המערב-אירופים בזהב וכסף ששדדו מעבר לים. אספקת חומרי הגלם במחיר זול שחררה ידיים עובדות. המשאב האנושי הופנה מן השדות להקמת תעשייה. מערב אירופה ייצרה את המוצרים המוגמרים, ובכוח שליטתה על מחצית מן העולם מנעה מחוצה לה התפתחות של תעשייה מקומית. הרי רצתה לשווק שם את תוצרתה שלה. המצאת מנועי הקיטור סייעה מאד בידה. בעזרת המיכון המשוכלל לזמנו מסוגלות היו ארצות מערב אירופה לייצר מוצרים רבים מעבר למה שהיו להם זקוקות, וספינות הקיטור הובילו את התוצרת לכל נמלי תבל.

התיעוש הגיע לשיאו אחרי מלחמת העולם השנייה. התפתחות אמצעי הלוחמה הביאה עימה גם התפתחויות חשובות במישורים נוספים, ובד בבד עם הצטברות ההון התפתח תחום השירותים. מוכים מטראומות העבר ציפו האזרחים מן הממשלות לדאוג לכל צורכיהם. התעשייה והשירותים התחרו זו בזו על ידיים עובדות במשך עשור שלם. ואז הגיע עידן התיעוש בארצותיהם לסיומו בפתאומיות. מדינת ישראל התעצמה במידה בלתי רגילה וכפתה את נוכחותה במזרח התיכון. ארצות ערב הגיבו בחרם על כל מדינה שתמכה בה. הן חדלו לייצא אליהן נפט. משבר אנרגיה שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה פקד את ארצות המערב. הואיל והנפט סופק בשנים הללו למזרח אסיה בלא הגבלה עבר שיווי המשקל של התעשייה העולמית ממערב אירופה לחלק זה של העולם. השינוי הגלובלי הוא שדחק בג'ימי קרטר להכיר במדינה בשם סין, וההכרה האמריקנית דחפה אותה קדימה.

הנה למדנו כי לא כוח העבודה הזול במזרח אסיה הביא להתפתחות התעשייה אצלה, אלא התלקחות המלחמות במערב יבשת זו. ואילו במערב אירופה לא הצטערו על כך לאורך זמן. ענפי השירותים התפתחו במהירות, והתברר כי הללו מייצרים ממון רב יותר מן המוצרים התעשייתיים. בפתח המאה העשרים ואחת כבר הסבירו המומחים כי עושרן של אומות נובע מן היחס ההולך וגדל של מגזר השירותים בכלכלותיהן. כך שומרות מדינות מערב אירופה על מעמדן.

הביקוש במערב אירופה לידיים עובדות במפעלים התמעט, וחרף זאת ההיצע שלהן בתחום השירותים הצטמצם. התפתחותו בתוך שנים מעטות היתה חסרת תקדים. המחסור בידיים עובדות הוביל לזרם מהגרים בלתי פוסק למערב אירופה. טעות היא לחשוב כי הצורך בכוח עבודה זול הוא שהניע זרם זה. ההיצע בידיים עובדות שנוצר ברבות השנים הוא שהפחית את השכר במשרות רבות בתחום השירותים.

כיום מסתמכים המערב אירופים על מהגרים בתחום השירותים, החקלאות המקומית איננה מספקת את צורכי המדינות שלהן מאז העת החדשה המאוחרת, ועיקר התעשייה נדד למזרח אסיה. מעמדם שברירי ביותר. חרם אסייתי או אסון טבע בקצהו זה של העולם יותיר את מערב אירופה בלי חומרי גלם ומוצרים, ושביתות שמתרחשות לפרקים בענפי השירותים עלולות לערער את החברה עד היסוד. הניוון יימשך לאורך דורות, אך ימי רומי העליזים כבר מצויים בפתח.

ההיסטוריה שחוזרת על עצמה נתפשת בעינינו כאנטי-אבולוציונית. בראיה לאחור אנו מבחינים במגמת שיפור תמידית לאורך זמן, אולם מגמה זו מתקיימת כל עת שהבריות משוכנעות שהעתיד יהא טוב יותר. כשסבורים כי העבר היה מושלם ומבקשים לחקותו או להתקרב ככל שניתן לאידיאלים שלו, אזי המגמה מתהפכת. מהי הלאומנות האירופית בימינו אם לא ערגה לעבר? עם זאת, כל אבולוציה פועלת בטווחים ארוכים של זמן. ההיסטוריות שחוזרות על עצמן הן אפיזודות מעכבות ולא יותר מזאת.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: