המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?

04/02/2020 ב- 09:18 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?

כשפורסמו בשנת 2012 הידיעות על המקדש בתל מוצא לא הרבה הרימו גבות. הממצאים תוארכו למאה העשירית לפנה"ס, ימי הממלכה של דוד ושלמה. נמצאו שם כלים בדרגת זהות גבוהה לכלים בני אותה תקופה שאותרו בעיר דוד, היא ירושלים בזמנים ההם, טרם התרחבותה לאחר חורבן שומרון. כמו כן, נתגלו צלמיות אדם נדירות ממין זכר, להבדיל מצלמיות של מין נקבה הנפוצות יותר, וגם פסלון של סוס. אמנם, מוצאים אנו במקרא איסורים על עשיית פסלים, אולם בעיקר קוראים על עבודה זרה. בימי הבית הראשון התקיים הבדל תהומי בין "הדת המקראית" שמצטווים להחזיק בה, לבין הדת שהחזיקו בה בני תקופת המקרא. יתכן אף כי מעולם לא החזיק איש ב"דת המקראית" הזאת. היהדות היא פרשנות מאוחרת וסובייקטיבית של חז"ל ביחס לציווייה. לפיכך, קשה להשתומם לנוכח גילוי פסלים באתרי פולחן של עם ישראל. אם לא היינו חושפים אותם היינו אומרים כי הכתוב בתנ"ך הוא שקרי.

עתה התפרסם מפי חופר האתר עודד ליפשיץ ושועה קיסילביץ מרשות העתיקות כי המקדש בתל מוצא, שזהה לבית המקדש הראשון לפי המידות המצוינות במקרא, התקיים לא רק בדור שלאחר ראשית המלוכה, אלא לאורך כל ימי הבית הראשון, ואף אחרי חורבן ירושלים בשנת 586 לפנה"ס.

תל מוצא מרוחק קילומטרים ספורים מן העיר, ועולה השאלה הברורה איך יתכן ששרד את הרס אתרי הפולחן מחוץ לירושלים שהורה המלך חזקיהו במאה ה-8 לפנה"ס, והרס אתרי הפולחן בכל מקום מחוץ לבית המקדש שבעיר אשר ציווה המלך יאשיהו במאה ה-7 לפנה"ס. מצויה בידינו עדות ארכיאולוגית כי יש אמת בתיאורי המקרא. בתל לכיש נמצא בית שימוש שנבנה באתר פולחני על מנת לחלל אותו, והוא מתוארך לימי חזקיהו ככתוב בספר מלכים ב' י' כז: "ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות עד היום". חרף זאת, על המקדש בתל מוצא פסחו חזקיהו ויאשיהו ונדמה כי בגלל חשיבותו. הוא היה מקודש בעיני העם מכדי שאפילו מלך יהין להחריבו.

בשנת 2017 טען ההיסטוריון נדב נאמן כי המקום התקדש הודות לארון הברית. ישנה נטייה להשכיח כי בית המקדש אשר בנה המלך שלמה נועד לאכסן בתוכו את לוחות הברית. מכאן, התקדשותו של המבנה. בית המקדש השני וההיכל המפואר שהקים המלך הורדוס במקומו היו מבנים חסרי משמעות לפי "הדת המקראית". הם לא הכילו את לוחות הברית. זוהי אחת העדויות כי אין זיקה מלאה בין הפולחן של עם ישראל ובין הפולחן שהצטווה לקיים לפנים. העם נהג כמעט תמיד ההיפך. דתו של עם ישראל היתה מזיגה של האמונה הכנענית והאמונה המדיינית. אל, אשרה בת זוגו, וצאצאיהם בעל, ענת ועשתורת משתייכים לפנתיאון הכנעני. יהוה היה האל של המדיינים. אנו יודעים כדברים הללו על סמך הכתוב במקרא ועל סמך הממצאים הארכיאולוגיים שאישרו אותו. את יהוה עבדו בחצי האי ערב לפני השתקעות בני ישראל בכנען, המתוארכת למאה ה-12 לפנה"ס במחקר המדעי. ואת אלי כנען עבדו הכנענים אף זמן רב קודם, כפי שנחשף באוגרית. משמעות טענתו של נדב נאמן היא שהמקדש בתל מוצא היה מקודש במידה רבה יותר מבית המקדש השני. ארון הברית היה נוכח בו.

נדב נאמן זיהה את תל מוצא כביתו של עובד אדום הגתי, איש מבני לוי, ומסופר בדברי הימים א' י"ג ובספר שמואל א' ו' כי שם שהה ארון הברית לפני שהגיע לירושלים. כשנחרבה שילה, בה נמצא לפני כן ארון הברית, נטלו אותו הפלשתים כשלל, ולאחר שפרצה מגפה בעקרון עירם ככתוב במקרא, הם גמרו אומר להשיבו אל עם ישראל. ארון הברית הוחזר לידי העם בבית שמש וגם שם פרצה מגפה ככתוב במקרא. יושבי קרית יערים נשלחו לקחתו אל בית אבינדב בגבעה, וכעבור עשרים שנה התבקשו להעבירו אל עיר הבירה. באמצע הדרך נודע כי בנו של אבינדב מת כשנגע בארון הברית. לפיכך החליט המלך דוד להשאירו בבית עובד אדום הגתי לצורך הסגר (קרנטינה). בחלוף שלושה חודשים נוכח דוד כי לא פרצה מגפה בבית הזה, והעלה את ארון הברית לירושלים.

מה שטרם זיהו ההיסטוריונים והארכיאולוגים בתל מוצא היא העבודה לאל הדבר הקרוי רשף ואת ההקשר ההיסטורי שלה לפי המקרא. אני מזהה את פסלון הסוס, שרוכבו נשמט ממנו במרוצת השנים, כצלמו של רשף. מסופר עליו כי היה רוכב על סוס. ראוי לתת הדעת כי בזמנים ההם האמינו בני האדם כי מחלת הדבר נגרמת בהתערבות האל. רשף היה אל המגפה של הכנענים ואליו התפללו, כדי שימנע התפרצות הדבר בקרבם או שיטיל אותו על אויביהם. עם ישראל עד עצם היום הזה מזכיר בליל הסדר כי ה' הביא את הדבר על מצרים כאחת מעשר המכות. אמונה זו בכוחו של האל הלכה ודעכה כאשר למדו בני האדם להפיץ את המגפה בכוחות עצמם. הם נטלו חפצים נגועים של קרבנות הדבר והשתמשו בהם כנשק ביולוגי. היו משליכים אותם מעבר לחומות העיר הנצורה כדי להשמיד את תושביה.

אמנם רשף הוא אל כנעני, אך עם ישראל אימץ אותו לאמונתו, ולפי זאת, אין נכון לומר כי רשף נעלם מן התודעה באלף ה-1 לפנה"ס. מותר אף לטעון כי רבים מהמאפיינים של רשף כגון: נטייה לכעוס, הפכפכות, הטלת מגפות ומחלות, כושר קטילה וגם יכולת לרפא ולהחיות, כאילו הועתקו אל אלוהי העברים והוא ירש את תכונותיו של האל הכנעני. בספר דברים פרק ל"ב מסופר כי שלח את רשף להרע לבני ישראל, ובספר חבקוק פרק ג' מתואר רשף כמשרתו של ה' האל הלוחם. בשעת מלחמה היה רשף מופיע בזירה ומפיץ מחלות לפני שאלוהי ישראל היה מגיע כדי להשלים את המלאכה ומביא את הניצחון לעמו. אגב, גם בחבקוק נאמר שמוצא יהוה מדרום לישראל, קרי חצי האי ערב. נראה שעובד אדום הגתי האמין כי הפולחן לאל רשף ימנע את התפרצות הדבר בביתו, כפי שאירעה בעקרון ובבית שמש. מאחר שלא פרצה המגפה הוכח לכאורה כוחו של רשף והמשיכו לעבוד אותו. כאמור, עם ישראל הכניסו לתוך דתו.

מן הסיבה לעיל ניתן לשער מדוע המלך חזקיהו נמנע מלפגוע במקדש בתל מוצא. ככתוב במקרא, המצור של סנחריב האשורי על ירושלים נעלם כלא היה לאחר שפרצה מגפה בקרב צבאו. מי הביא את המגפה הזו, לפי אמונת ישראל? ה' ורשף משרתו. יתר על כן, חזקיהו ייחד את הפולחן לירושלים, וקרבת מוצא אל העיר נראתה בעיניו כפרבר ירושלמי. הרי בזמנו התרחבה ירושלים כל כך, ומשמעות גבולותיה היתה גמישה. באשר למלך יאשיהו קשה לדעת. לעיר ירושלים כבר היו גבולות קבועים, והוא ייחד את הפולחן לבית המקדש בלבד, ולא לעיר כולה. עם זאת, אחת ההנחות גורסת שחבקוק פעל בזמן יאשיהו, ואם כן, גם מלך זה לא יכול היה להתעלם מן האמונה שבבית עובד אדום שככה המגפה, הודות להעלאת קרבנות לרשף.

בתל מוצא צפויות עונות חפירה נוספות.

ראו גם:

מי הדביר את מגפת הדבר במילאנו?

לקריאה נוספת:

Nadav Na'aman. 2017. The Judahite Temple at Tel Moẓa near Jerusalem: The House of Obed-Edom? Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University

Shua Kisilevitz & Oded Lipschits. 2020. Another Temple in Judah! Biblical Archaeology Review 46:1

Izak Cornelius – The Iconography of the Canaanite Gods Reshef and Ba’al: Late Bronze and Iron Age I Periods (c 1500 – 1000 BCE)

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.