מהי האמת על תסביך נפוליאון?

26/01/2020 ב- 06:27 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על מהי האמת על תסביך נפוליאון?

בספרו 'The end of the old order: Napoleon and Europe, 1801–1805' מספר פרדריק קגן כי נפוליאון בונפרטה סבל מתסביך. אין הוא מתכוון לתסביך נפוליאון (Napoleon complex) הקשור לתחושת נחיתות, אלא לפגיעה בעליונות שחש נפוליאון על סובביו וסבר כי הכול מוכרחים להכיר בה ולכבדה. הקריקטוריסטים בבריטניה היו מתארים אותו כאדם קצר-קומה, ולא בגלל זאת דרש נפוליאון מממשלת בריטניה לצנזר את העיתונות בארצה. הוא לא התווכח לגבי גובהו. נפוליאון דרש זאת בגלל שהם טפלו עליו התנהגות משונה בגין קומתו הזעירה. הוא מתואר בקריקטורות כגבר בגוף של ילד המנסה לעורר רושם. למעשה, הם האשימוהו כי הוא סובל מן התסביך שלימים ייוודע על שמו. סיפרו כי שליט צרפת מבקש לפצות עצמו בשל היעדר הסנטימטרים החסרים באמצעות הפגנת כוח-יתר, שהגברים הגבוהים אינם מזדקקים לה. מן העילה המטופשת והילדותית הזאת, כך טוענים מבקריו עד ימינו, יצא נפוליאון למסעות כיבוש ברחבי העולם. כאמור, הספר מראה כי נפוליאון סבל דווקא מתחושת עליונות, מאיזשהו שיגעון גדלות, ובכלל לא מנחיתות שהיה לו צורך לפצות עליה.

בעשור הראשון של המאה ה-21 נערכו מספר מחקרים לגבי הסוגיה של תסביך נחיתות בגלל בעיית גובה. מתוצאותיהם התברר כי קטני-קומה מודעים היטב לנחיתותם בשל גודל גופם. הם מתאפיינים ברתיעה טבעית מפני עימותים גופניים; ובכלל, הם חששנים יותר באישיותם. בעוד רמי-קומה מרשים לעצמם לאבד עשתונות וששים לפעמים אל עימותים גופניים, קטני-קומה הם שקולים יותר ביחס למציאות, והם שולטים ברוחם, בדרך כלל. אלה הן תוצאות הגיוניות, בסופו של דבר. כמו כולם ביחס לנסיבות, גברים נמוכים אינם נוטלים סיכונים מיותרים מכורח הסיבות שלהם. אם כך, טוענים עתה כי הללו אינם סובלים מתסביך נחיתות.

התברר גם מפני מה סבורים הכול שהם סובלים מאותו תסביך. לעיתים נדירות, ננס כלשהו יוצא מכליו ומשתולל, ואז הכול מתפלאים איך הוא מעז. בגלל זאת זוכרים את התופעה, כפי שצירוף מקרים מתבלט בתודעה, ולא רבבות הפעמים שמקרים לא הצטרפו זה לזה. מנגד, לא ניתן להתכחש לכך שגברים נמוכים נוהגים בפראות בכלי-רכב ענקיים בהרבה מכפי מידותיהם. אז אפשר כי אלפרד אדלר שטבע את המושג 'תסביך נפוליאון' צדק במידת מה, אפשר שהפיצוי על הנחיתות לא נעשה רק בדרך של תוקפנות.

ברם, בינינו מצויים אנשים שלא רק שכופרים בממשותו של תסביך נפוליאון, כי אם גם כאלה הגורסים שנפוליאון בונפרטה לא היה נמוך כלל מן הגבר הממוצע לתקופתו. כשהוא נקבר באי סנט הלנה בשנת 1821, מדד משרתו הצרפתי את גופתו ומצא שאורכה היה חמש רגל ושני אינץ'. מאז נודע כי נפוליאון התנשא לגובה של 157 ס"מ. והנה, פתאום צצו הבועטים בהיסטוריה והזכירו לנו: אורך מידת הרגל הצרפתית הוא 33 ס"מ. יוצא מכך שנפוליאון התנשא לגובה העצום של 169 ס"מ. כלומר, לא רק שנפוליאון לא מסוגל היה לסבול מתסביך נחיתות – כי נאמר שאין תסביך כזה בכלל – אלא אפילו מתקיים תסביך כזה, הרי נפוליאון אשר לא היה ננס איננו מועמד טבעי לסבול ממנו. כבכל תיאוריה יפה יותר מדי, גם בה נפל פגם. נפוליאון היה אובססיבי לשיטה המטרית שהונהגה בצרפת בשנת 1793, וכפה על כל הצרפתים לזנוח את מידת הרגל לטובת המטר. על כן, כפי שמסבירים ההיסטוריונים, הסיכויים כי דווקא משרתו האישי מדד את גופו בשיטת הרגל הצרפתית הם קלושים. קרוב לוודאי כי באי המצוי בשליטה בריטית היה סרט המדידה נקוב במידות הבריטיות. אורך מידת הרגל הבריטית הוא 30.47 ס"מ.

מילות מפתח: תסביך נפוליון, תסביך נפוליאון, תסביך נחיתות, נפוליון בונפרטה, נפוליאון בונפרטה.