כיצד מחזור הפחמן יגיע שוב לשיווי משקל נהדר?

05/12/2019 ב- 06:04 | פורסם בהספרייה המדעית, ענייני דיומא | סגור לתגובות על כיצד מחזור הפחמן יגיע שוב לשיווי משקל נהדר?

דונלד טראמפ מימש הבטחתו למצביעיו כי אם יבחרו בו לנשיאות תפרוש ארצם מן ההסכם הגלובלי להפחתת פליטת גזי החממה. כך מתגשמות כביכול סיסמאות סתמיות כגון "אמריקה קודמת לכול" או "נשיב לאמריקה את גדולתה" (שתורגם לעברית בידי חורשי מזימות כ"נעשה את אמריקה נהדרת שוב"). ניתן להבין מדוע ארצות אחרות נותרו מחויבות להסכם הזה בזמן שארה"ב אינה רוצה בו. המחלות הנובעות מזיהום אוויר מסבות למערכות הבריאות הציבוריות שלהן נזק כספי עצום. ואילו באמריקה נופל העומס הכלכלי הזה על כתפיו של האזרח הפרטי – למי שיש ממון לא אכפת ממי שאין לו. יוצא אפוא שאטמוספרת כדור הארץ תמשיך להתחמם בלי הגבלה בעשורים הקרובים מפני שארה"ב היא המזהמת הראשית של האוויר. עם זאת, אני נמנע מלהשתמש במילים "העשורים הבאים" הואיל ואין לדעת מה יהיה בעשורים הרחוקים יותר.

הנה תהליכים שגורמים לפחיתות פחמן דו-חמצני באטמוספרה:

הן ידוע כי ככל שהטמפרטורה עולה כך גדלה פעילות היצורים המפרקים במארג המזון, והם מתרבים בשיעור הולך וגדל. בדרך זו מואץ קצב מחזור הפחמן בטבע מכיוון שחומר צמחי מתפרק לגורמיו במהירות גבוהה יותר, וכתוצאה מכך שב בזריזות הפחמן האצור בתוכו בחזרה אל המאגר החופשי לשימוש דרך נשימת המפרקים והפסולת שלהם או דרך בעלי חיים הניזונים מהם. פעילות המפרקים הזו גדלה בעיקר בגופי מים בשל הנגישות הרבה לחומר הצמחי שמצוי בהם ובגין התנאים האביוטיים הנוחים מאד עבורם. בין השאר, אלה אינם נתונים לתנודות קיצוניות הודות לחום הסגולי הגבוה של הנוזל המימי. ביבשה אין מתפרק החומר הצמחי באותו הקצב.

לא כל הפחמן הדו-חמצני המופק בתהליך הפירוק בסביבה המימית משתחרר ממנה אל האטמוספרה כאילו היה כלוא בה וסיים לרצות את מאסרו. התהליך תלוי בטמפרטורת הנוזל וככל שהיא נמוכה יותר, כך יתמוסס יותר גז ויגדל ריכוזו בתוכו. הגז המומס נקלט על ידי יצורי הפלנקטון המשתמשים בו לבניית שלד הפחמה הגירי שלהם. כשהפלנקטון מת שוקעים השלדים לקרקעית הים ומצטברים בהדרגה לשכבות של סלעים פחמתיים. ריבוד סלעי המשקעים בצורת תרכובות פחמה אינו אלא תהליך של סילוק פחמן דו-חמצני שהיה מגיע אל האוויר. במים חמימים, כאמור, מתחולל התהליך בקצב איטי יותר. בד בבד, ככל שמתמוסס יותר פחמן דו-חמצני נעשים המים חומציים יותר. בגלל החמיצות הזו מעוכבת פעולת הפירוק של החומר הצמחי מאחר שתנאי הסביבה הופכים לעוינים עבור המפרקים. ברם, בשל אפקט החממה באטמוספרה שאותו מחולל פחמן דו-חמצני יהיו המים חמימים יותר ועל כן, לא יוכלו להיות חומציים עוד יותר משהינם הואיל וכושר ספיגת הגזים אצלם ייעשה מוגבל. קרי, גופי המים החמימים ישחררו עוד יותר פחמן דו-חמצני וריכוזו יגדל באוויר, וכך הלאה במעגל שמזין את עצמו.

אלא שהחומר הצמחי מגיע בחלקו מן היבשה לגופי המים כתוצאה מסחיפה, ואם פחות חומר צמחי יבשתי יגיע אליהם ויפורק למרכיביו, כך תקטן תרומתו להוספת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה. כדבר הזה עשוי לקרות ככל שתשפיע ההתחממות הגלובלית על הסביבה, כי יש לצפות שהכמות של החומר הצמחי ביבשה תקטן. מלבד זאת, הוא גם לא יפורק בה בקצב העכשווי.

בגלל שינויי האקלים שכופה אפקט החממה על הסביבה הופכים ימי החורף להיות קשים יותר והאנושות נאלצת להשתמש בעצים נופלים להסקה, ועד שכבר לא תהיה תועלת לחפשם בגין נדירותם ובני האדם יבחרו לייצר אנרגיה גרעינית לשם חימום, הרי שכבר תתמעטנה עד מאד החיפושיות שזחליהן ניזונים מרקב עץ. ובלעדי תזונת הזחלים לא ישתחרר פחמן דו-חמצני לאטמוספרה. ואפילו לא יהיו ימי החורף קרים יותר ימשיכו טיילים להירתע למראה גדמים מתים, ולכן אין מהססים היערנים לסלק את העצים שנפלו ובכך פוגעים בהתפתחות הטבעית של היער, אך גם מונעים שחרור של גז החממה.

ככל שהאטמוספרה מתחממת כך נאלצים לזנוח קרקעות שאי אפשר לגדל בהן עוד דבר בגלל התפשטות המדבר, ואז מתחילים לעבד קרקעות חדשים. העיבוד פוגע בתולעי האדמה וכך בפירוק החומר הצמחי, שבלעדיו לא משתחרר פחמן דו-חמצני לאטמוספרה.

שינויי אקלים כתוצאה מן ההתחממות הגלובלית גורמים ליותר ויותר שריפות יער ולהתפשטותן. מיני עצי יער רבים מותאמים לשריפות ואפילו נזקקים להן כדי שזרעיהם ינבטו מן הקרקע. אבל אם קצב השריפות מתגבר אין העצים הצעירים מספיקים לייצר זרעים לפני שהם בעצמם נשרפים. מה גם שבתנאי בצורת אין העצים גדלים במהירות כבעבר. אמנם השריפה גורמת לעליית ריכוז הפחמן דו-חמצני באטמוספרה, אך שטח היער מתפנה לעיבוד חקלאי, ושלשולי הגינה נעלמים בעקבות המעבר, ובהיעדרם לא ישתחרר פחמן דו-חמצני לאוויר.

ברם, התהליכים שתוארו לעיל ממתנים בלבד את קצב עליית שיעור הפחמן דו-חמצני באטמוספרה בשל פעילות האדם.

אני מסוגל להבין את אי-האמון הגובר של הדיוטות שפעילות אנושית כשריפת דלקים משפיעה בקנה-מידה פלנטרי, וברי לי כי הנשיא האמריקני מתדלק את הספקנות הציבורית הזו לצרכים כלכליים של ארה"ב. סבורני שאפשר לפעול בשתי דרכים כדי לשנות את ההוויה הקיימת:

דרך אחת היא לספר לציבור האמריקני על תקדימים דומים הידועים לנו, ואין ספק בגינם, שאפילו מיקרו-אורגניזמים השפיעו באופן דרמטי ביותר על האטמוספרה. לדוגמא, החיידקים הכחוליים שבאמצעות פוטוסינתזה רתמו את אנרגיית האור של השמש כדי לחמצן את האטמוספרה העתיקה של כדור הארץ. חשוב גם לומר לו את האמת כולה. החמצון הצריך פחמן דו-חמצני שמקורות געשיים ייצרו אותו (ועודם ממשיכים). בלעדי הגז המושמץ לא היה מתקיים התהליך. למעשה, הודות לו בלבד התבססו כאן החיים. לאחר זמן מאז שהתהווה כדור הארץ חדלו ללהוט פניו, והיה זה בעת שהשמש היתה עמומה במידה משמעותית. אילו לא נהנינו מאפקט החממה שחולל פחמן דו-חמצני לפני עידנים, כדור הארץ היה עלול לקפוא לנצח.

דרך שניה היא להתפשר עם נשיא ארה"ב. אינני מפענח נפשות של בני אדם, אך דומני שהאיש הזה אוהב להתגאות בעסקאות שהוא מבצע, בדילים שהוא שותף להם. מכיוון שאפקט החממה איננו כה דרסטי כפי שחוזי השחורות אוהבים לנבא, מותר לבקש מאמריקה לזהם יותר משהתבקשה בהסכם, אך פחות מאשר בלעדיו. בסופו של דבר, ההחלטה על כמות הצמצום היא שרירותית ואסור להיתלות רק בה.

ידוע לי שקובעי המדיניות הזו בוועידת האקלים המכונסת השבוע במדריד אינם קשובים לעצותיי ולהמלצותיי, אך אין זאת אומרת שהם מחוסנים מביקורתי. ההיסטוריה אינה שופטת רק לפי דיאלוגים. למרבה תמיהתם של משכילים, רוב הציטטות לקוח ממונולוגים. כוחה של המילה הוא במה שהיא מסמלת ולא לפי העוצמה של שומעיה. טראמפ יודע זאת. כל העת הוא מדבר אל עצמו, מתדיין עם עצמו, וגם כשפוגש את זולתו איננו מאפשר להם לומר שום דבר. המשכילים עם העוצמה זועמים, וממאנים להבין מה מילותיו של טראמפ שנאמרות אל עצמו מסמלות עבור מצביעיו. הוא מספר לנו שהוא גאון ויציב מבחינה נפשית. יריביו רואים בו מופרע הקופץ ממקום למקום. אני סמוך ובטוח שהוא פועל בעקביות לפי תחושת בטן טובה עבורו, ובגלל שהוא פועל בדרך הזו ניתן לתמרן אותו לפי הצרכים האמיתיים שלנו, לטעת בו גירויי סרק בדרכים מניפולטיביות. על מנת לקטוף את הפירות צריך קודם כל לטמון זרעים. אך בזמננו היו בונים את רומא ביום אחד או שלא היו בונים אותה בכלל.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.