על מה ומה כבשה שחורה

01/12/2019 ב- 04:07 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על על מה ומה כבשה שחורה

במעשייה 'אנט הקטנה' (la petite annette) מסופר כי האם החורגת והמרושעת נותנת לאנט האומללה לאכול רק קרום לחם אחד ביום ומאלצת אותה לרעות את עדר הכבשים, בשעות שאחיותיה החורגות, השמנות והעצלות מתבטלות בבית, סועדות את ליבן בבשר כבש ומשאירות את צלחותיהן לאנט, שתשטוף אותן עם שובה מן השדות. אנט כמעט גוועת מתת-תזונה כאשר מופיעה פיה ומעניקה לה מטה קסמים, המחולל לפניה ארוחת פאר כל פעם שהיא נוגעת בו בכבשה שחורה. דווקא כבשה שחורה משמשת לעזרתה. כבשה שחורה שניתן לדמותה כאנט הקטנה בין הכבשים הצחורות. זו ששונה מכולן, זו שנראית כאינה שייכת לעדר.

לא חולף זמן רב והנערה נעשית שמנמנה אף יותר מאחיותיה החורגות. יופייה זה מעורר את חשדה של האם החורגת. באמצעות תחבולה היא מגלה את סוד הכבשה, ממיתה אותה ומגישה את כבדה לאנט. אנט מצליחה לטמון בחשאי את הכבד באדמה והוא צומח ונעשה לעץ המתנשא לגובה כה עצום, עד שאיש אינו מסוגל לקטוף את פריו מלבד אנט: הוא מכופף את ענפיו לפניה בכל עת שהיא קרבה אליו עד אשר תשבע בטנה. נסיך העובר במקום חושק בפרי נואשות עד כדי כך שהוא מבטיח לשאת לאשה את העלמה שתקטוף אותו למענו. בתקווה לשדך לו את אחת מבנותיה מציבה האם החורגת סולם ענקי, אך כאשר היא מנסה לעלות בו, היא נופלת ושוברת את מפרקתה. אנט קוטפת את הפרי, נישאת לנסיך וחיה באושר עד עצם הימים ההם.

המונח 'כבשה שחורה' מתאר בן משפחה חריג מכל שאר בניה, לרוב בגין אישיותו האינדיבידואלית והלא-חברתית ואשר ממוקדת בעצמה, או בגין היותו לא יוצלח ובעיקר אם עיסוקיו אינם עולם בקנה אחד עם פועלם של זולתו, חזותו אינה מוכרחה להיות נבדלת כדי שייחשב כזה. אולם, המונח נולד מכבשה שחורה בשר ודם, כמובן.

בכדי שצמרה של כבשה יהא שחור מוכרחים שני הוריה לשאת אללים רצסיביים לתכונה זו. אם צמר האב הזה והאם הזו הוא בצבע לבן כי אז רבע מצאצאיהם המשותפים יהיו שחורים. צמר שחור איננו רצוי מפני שאי אפשר לצבוע אותו בגוון אחר כפי שניתן לעשות בצמר לבן. על כן, מחירו זול יותר באופן ניכר. החיפוש אחר מונח בעל קונוטציה שלילית כדי לתאר בן משפחה שיש לו תכונות בלתי רצויות הביא למציאת "הכבשה השחורה" של המשפחה.

על מנת שתתקיים כבשה שחורה במשפחה מוכרחה שתהיה בה קבוצה פנימית שלחבריה יש הזדהות גבוהה ביותר אחד עם השני מאשר ההזדהות בקבוצה החיצונית, היא המשפחה. עצם העובדה שבקבוצה החיצונית יש פרט שמזדהים עימו הכי פחות מכולם, גורמת עוד יותר ללכידותה של הקבוצה הפנימית, וכך לעוד פחות הזדהות כלפי אותו פרט. ולא רק זאת, היחס הנוקשה שהוא מקבל מסביבתו נזקף לחובתו. כבר לא סולדים ממנו בגלל מי שהינו, אלא סולדים ממנו בגלל שהוא מעורר אצלם את רגש הסלידה, שכביכול היו רוצים להימנע ממנו.

הדבר המשונה, שלא נמצא לו הסבר, הוא החיבה היתרה שרוחשת האנושות על כל בניה לאגדות שבמרכזן הכבשה השחורה אשר עושה חיל ועולה לגדולה. נחוץ היה, לאור המציאות, שהעלילות תעסוקנה בבן המועדף שהצלחתו היא מובטחת. תחת זאת, המנצח בגדול ולעיתים היחיד, זה שצוחק אחרון, הוא דווקא הכי פחות מועדף. יתכן שבני המשפחה חרף התנהגותם, חשים כי המשטמה שלהם כלפי אותו אחד אינה כה מוצדקת. מכאן ההבדל בין כבשה שחורה ובין 'תפוח רקוב' במשפחה שממנו סולדים גם באופן רציונאלי, והיו רוצים מבחינה אמוציונאלית להיות הכי רחוקים ממנו. כלומר, להוציאו מן הקבוצה החיצונית. סיפורי עם על תפוח רקוב – איזשהו פושע ממשפחה הגונה – שמגיע לגדולה באמצעות תחבולות מזיקות, מסתיימים במפח הנפש שלו, כדי להורות שדרכו אינה נכונה והיא מובילה לסוף עגום.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.