ימי צ'חצ'חלנד האחרונים

27/11/2019 ב- 09:43 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על ימי צ'חצ'חלנד האחרונים

מילת הפועל החביבה על חוקרות מגדר מתורבתות שאבותיהן חיו באוהלים היא להנכיח. עם משקפיים בסגנון נועז וז'קט מיושן הן מדברות על הצורך להנכיח בהוויה הישראלית את קאנט, איינשטיין ובאך שאין להן. ובכן, אני מוכרח להרגיע את הרוחות. הצ'חצ'חים של דודו טופז, אלה המכונים בבונים בפי הצפונבונים המנומסים ותאבי העור הלבן, לא הנכיחו את עצמם אמש בהפגנה נגד אכיפת החוק במדינה. אמנם ממרום עיניי יכולתי להבחין בראשי בלונדיניות שאינן סקנדינביות, אך הרוב המכריע היו חובשות כיפה סרוגות עם חצאיות ארוכות ולצידן צ'חצ'חים ורדרדים מהגבעות. צדק ג'ורג' אורו'ל שאמר כי מי שחי בזוהמה מוסרית נראה כמו חזרזיר. לא הכיבוש לבדו משחית, אלא הכוח הוא משחית, ואלה שבידם יותר כוח נעשים מושחתים עוד יותר. לא ראינו אתמול את בני עדות המזרח כל כך, היות והם עדיין לא נהנים מן הכוח. לא בכדי ראש המתנחלים הנהנים מן הכוח הוא אשר קרא לעלות עם בולדוזר על בג"ץ, ולא אחד מחטופי התימנים. לא משנה היכן, עדיין ממשיכים להפלות אותם לרעה.

שלושה נערים עטורי פאות וכיפה בהירה בגודל הצלחת של ענק מארץ הענקים  קראו מגרונם: "מדינת משטרה – בן ארי לחקירה". אחרי כן, עזבו כדי להתקרב יותר אל הבימה ואת מקומם תפסה צעירה עם מכנסיים קצרים, אפודה רחבה שדמתה לכותונת עבה ושפתיים שמדברים אליהן. אחרי כן תספר שהיא סטודנטית לסוציולוגיה. עתה התרשמה מן האיפוק שלי לנוכח מצעד הצעקות סביב. היא דיברה אליי, וקירבתי את פי אל אוזניה לאמור שאני עיתונאי באסקי ושתדבר עימי באנגלית. היא לחצה את ידי ואני לא הרפיתי מכף ידה, וקראתי: הישראליות הכי ביוטיפול בעולם, האוכל הישראלי הוא פרפקט, ונופי ישראל הם ו'ונדרפול מאד. הטיפול הפטריוטי המזויף קנה את עולמה והיא שאלה היכן היא באסקיה. ליד אסטוניה, עניתי. היא לא ידעה היכן אסטוניה. ממערב לפורטוגל, הסברתי. מיד חייכה. את פורטוגל היא מכירה. אני שמחה שיש בינינו משהו משותף, אמרה. אני מעריצה של כריסטיאנו רונאלדו.

ביקשתי שתתרגם לי מה אומרים הדוברים, והיא פרשנה: יותר מן המשפט שמצפה לו, הבעיה הגדולה של ביבי, של הימין הנורמלי ושל המדינה היא שהדתיים סוחטים אותו. הוא צריך אותם והם מנצלים זאת לטובתם. בפעמיים הקודמות הצביעה לביבי, אך בפעם הבאה היא בטוחה שתצביע לכחול-לבן. מה זה כחול-לבן, חקרתי. בלו אנד ו'ייט, ענתה, הצבעים הלאומיים של ישראל. הקשחתי את מבטי לעברה והגדתי: הצבעים שגנבו מיוון! לא, לא, הזדעקה. לא גנבנו אותם מהיוונים. פרצופי לבש עוד יותר ספק: אז גנבתם מפינלנד! הסטודנטית לא ידעה לספר כדרכם של ילדים חילוניים ששני הפסים הכחולים מסמלים את הים והנהר. הדתיים משייכים אותם לטלית. והמשיחיים רוצים להרחיב את החלק הלבן הרבה מעבר לנהר. הנוכחי אינו דגל שאיפותיהם.

גבר כבן שישים עם גלימת שיער לבנה הצונחת מפניו התקרב ולחץ את ידינו המושטות. מכיוון שנראה כחרדי ירא שמים התעטפו עיניי בכסות של השתוממות, והוא הסביר שהינו חוזר בתשובה ולפעמים שוכח את מצוות איסור הנגיעה. הסטודנטית טרחה מיד להסביר לו שאינני דובר עברית וכבר הציגה אותי באופן מעורר רושם כ"עיתונאי חשוב מאד מפורטוגל שמכיר את רונאלדו במציאות". החרדי מלמל דבר-מה ואז ביקש שתתרגם למעני את דבריו: "הפרקליטים שי ניצן וליאת בן ארי הם גלגולים לפי הקבלה שציווה האר"י הקדוש של ושתי והמן". משפט כזה היה קשה לתרגום או שהסטודנטית סברה כי רצוי שזר מבחוץ לא ישמע את השטויות הללו, ושינתה נושא השיחה. אבתה לדעת האם חזר בתשובה בעקבות פטירת אמו כפי שקרה אצל השכן שלה, אשר בסוף גם הוא מת. ואני השארתי אותם שם ויצאתי במהירות מטווח עיניהם, נתקל בשתי ביביסטיות שרות "ביבי מלך ישראל" ורוצות לרקוד איתי בשלישיה, וכשזמרתן הולכת ודועכת התקדמתי במהרה לביתי, המום ממה שרואה נוכרי: הזו ישראל?

המתנחלים המשיחיים הם יד תותבת בגוף האומה. מוטב לחיות בעד ארצנו עם יד אחת מאשר למות למען הארץ עם שתי ידיים כאלה. לא נמית אותם כדרך הגויים. לא נפרה בכוח את בנותיהם כדרך הגויים למען ייוולדו צאצאיהן עם גנטיקה שונה. גם לא נשלח אותם אל הגויים כדי שיסיימו את המלאכה. הניצחון על הטומאה נמצא בהישג יד. השמאל צריך לעורר את המתים ולהנכיח עצמו ביום הבחירות הקרוב בכוחות משותפים, ועם ידיים שנשלחות לכל הצדדים לשכנע בדיבורים את הימנים ההגונים להישאר בבתים ולשחק שבץ-נא עם הילדים. גם הם כבר יודעים כי המשיחיים הם פרי רקוב שפושה אל ענפי הציונות הדתית ובקרוב ישחית את גזע הארץ כולה. מוכרחים להוריד אותו מן העץ בבחירות הבאות.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: