האם רבי יהונתן אייבשיץ הקדים את ז'ול ורן?

15/11/2019 ב- 07:50 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על האם רבי יהונתן אייבשיץ הקדים את ז'ול ורן?

תשובה נאה של ר' יהונתן אייבשיץ לקושייה מדוע נבנה לדעת זה מגדל בבל: הקדמונים סברו כי מעל העננים מורידי הגשם הם לא יירטבו, או שיוקל עליהם לטוס אל הירח מבסיס רם כאשר יפקוד את הארץ שוב מבול.

בהתחשב בעובדה הנודעת כי רק בשנת 1783, כאשר אייבשיץ כבר היה קבור עם המתים, טסו בני אדם לראשונה באמצעות כדור פורח שבנו האחים מונגולפייה, אזי אי אפשר שלא להצטחק. הנה האיש שחזה את העתיד הרבה שנים לפני שהתפרסם 'מן הארץ אל הירח', ספרו של ז'ול ורן. אולם, הן ידוע, כי לוקיאנוס מסאמוסאטה הקדים את כולם. הוא כתב על מסע ללבנה במאה ה-2, ואפילו את נוגה לא החסיר.

הדבר המעניין עוד יותר הוא שתחזיתו של אייבשיץ לא היתה רחוקה מן המציאות שידועה היום על הבבלים. על פי חוקרי התנ"ך, המבנה ששימש השראה למסורת הסיפור על מגדל בבל הוא זיגוראת, מגדל בן שבע קומות, שאולי התייחס לשבעת גרמי השמיים שעניינו מאד את הקדמונים: השמש, הירח וחמשת כוכבי הלכת שהיו ידועים אז. כמותו בנו נוספים בערי מסופוטמיה הגדולות. מי ידע לומר היום האם בנייתו של זיגוראת אחד הופסקה, וממנה הלך ונבנה התיאור המקראי, שבעיקרו הוא נכון מבחינה ביולוגית – ההורה שואף להפיץ את צאצאיו לכל עבר על מנת שלא יתחרו בו וכדי להעלות את סיכוייהם לשרוד. הרי הפרטים נולדים שונים זה מזה וכל אחד מותאם טוב יותר לסביבה שונה. ואילו הם נוטים להתקבץ תחתיו מן הסיבה הפשוטה: כל עוד לא מתרחשת קטסטרופה שם יצליחו יותר. זהו אפוא פירוש הציווי האלוהי לפרות ולרבות ולמלא את כל הארץ. האדם לא ייכחד אם לא תתרכז כל אוכלוסייתו באי שישקע תחת גלי הצונאמי. ואילו בוני מגדל בבל רצו אחרת וביקשו לא להתפשט על פני האדמה. כבר אז החלה הנטייה לעזוב את הכפרים לטובת המטרופולין העתיק בשל יתרונותיו, והיו שסברו כי התנועה החד-צדדית הזאת היא שגויה ואינה לרוחו של האל.

זהו אפוא החטא הראשון, ולא הרברבנות לבנות מגדל גבוה בכוחות אנושיים שיאפיל על כוחו של האל. אם ישנה יוהרה הרי שהיא כלפי בני האדם: נתרכז במקום אחד רובנו ונוכל לעשות לנו שם, כי בכפרים הקטנים הפזורים על פני הארץ מעטים אנו ולבדנו לא נצליח בזאת. עצם קיומם של היישובים הזעירים הרבים מעיד שמצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ" מתקיימת ויש להוסיף ולקיימה. כתוצאה מן הפיזור הגיאוגרפי נוצרים מחסומים פיסיים על ידי כוחות הטבע. יישובים ניתקים זה מזה ואפילו עמים מופרדים אחד מן האחר. מיתוס הנפוץ בגינאה החדשה מספר על אנשים שנמלטו מפני השבט ומצאו מחסה במרומי העץ. הרודפים משכו את הענפים מטה כדי להורידם, ולפתע נתלשו הענפים מידיהם וניתרו לאחור בכוח עצום. כל מי שאחז בהם או היה על העץ נזרק למקומות רבים במרחק גדול זה מזה עד שמעולם לא התראו מחדש, וברבות הזמן הלכה לשונם ונעשתה שונה אחת מהשנייה. גם סופרי קדם סברו שכך מתהוות שפות חדשות, בדומה לספציאציה של מינים חדשים. האבולוציה של השפות איננה רחוקה מתהליך האבולוציה שמתחולל בטבע. החטא השני, לדעתי המלומדת, היתה השאיפה להתקרב כמה שיותר למיקומו של האל בשמיים. לא הרצון למרוד בו, כפי שסבורים פרשנים, אלא כדי ליהנות מחברתו. בזמנים ההם נחוץ היה לבדל את בני ישראל מאמונת הבבלים שאצלם המגדל נבנה כצורך פולחני. לא לשווא מוזכרת בבל בסיפור הזה, ובעוד אצל העברים הורחק האדם מן האל אחרי גירוש גן העדן, בדתות קדומות היה האל נוכח בחיי המשפחה, כמו אחד מבניה.

הבבלים סגדו לאלים שייצגו את גרמי השמיים, ונבנו המגדלים כדי להתקרב אליהם ולראותם טוב יותר, לפי ההנחה הרווחת, ובלילות ערפל ודאי היה הדבר שימושי. ללא מראה הכוכבים איך יוכלו הכוהנים לנחש גורלות של מאמינים, והציבור נהר אל הזיגוראת עם המנחות בידיו לשמוע מה מבשר לו המחר, וכולם היו מרוצים. עוד הועלתה השערה סבירה לפיה הזיגוראת הנישא אל-על העניק לכוהני העיר אפשרות להינצל בעת שיטפון של נהר הפרת, שאז היו המים גואים ומציפים את כל הבתים הנמוכים.

בא אייבשיץ ואמר כמעט אותם הדברים ב'תפארת יהונתן': אם יופיע המבול השני יתפללו הכוהנים לאל הירח שירחיק אותם באיזשהו נס מן האסון. באין סירה שתישא את כולם אולי יהרהרו על התרוממות באמצעות אבק שריפה או באורח פלא. ואכן, בימיו של הרבי, טיסה בשחקים עדיין נחשבה כזו. מציין עוד אייבשיץ את הפיסיקה שהנחתה אותו לבנות ספינת חלל כמעין תיבת נח: האוויר הסמוך לקרקע הוא עבה וצפוף, ומעל העננים מורידי הגשם נעשה דליל יותר, ועל כן, קל יהיה לחפץ כבד לרחף עד קצה החלל אם יצא משם. אם כי הקושי בן ימינו, כידוע, הוא להתגבר על כוח הכבידה ולא על הלחץ האטמוספרי.

ראו גם:

חזון הטיסה מהארץ לירח של ז'ול ורן
הגרעין המסופוטמי של סיפורי בראשית

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.