גיוסן של דוושות אופניים מחזירות אור לשירות האס.אס

13/11/2019 ב- 16:05 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על גיוסן של דוושות אופניים מחזירות אור לשירות האס.אס

היה זה ארנסט רהם, מנהיג פלוגות הסער הנאציות, אשר הציע לאנטון לויבל לשמש נהגו של אדולף היטלר. ממכונאי ומורה לנהיגה במקצועו נעשה חבר במפלגה הנאצית, ואחרי הפוטש במרתף הבירה אף נכלא לזמן מה. אולם, לא מן הסיבות הללו נוצרת אותו ההיסטוריה, אלא בשל תחביביו. בשעות הפנאי שהיו לו בחנותו בברלין הוא טרח על שיפור אביזרים מכאניים של כלי רכב. ראשו היה גדוש תוכניות או בחיפוש אחר חדשות. היתה לו נפש של ממציא ועל המצאותיו עבד ביסודיות. הרבה פעמים שאל עצמו איך ניתן לצמצם את מספר תאונות הדרכים שבהן היו מעורבים אופניים. הוא מצא ששיעור רב מהן מתרחש בלילות. על כן, תר אחר דרך לגרום לאופניים ולרוכב עליהם לבלוט בכביש בשעות החשכה. אחרי כמה התלבטויות בין שיטות שונות, הגה את הרעיון להצמיד לדוושה פיסת זכוכית שתחזיר את אור פנסי המכוניות המתקרבות. כך היה לממציא הרשמי של מחזיר האור על דוושת האופניים.

שמע ההמצאה הנהדרת הגיע עד למפקדת האס.אס, והיינריך הימלר שעמד בראשה הציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה – להקים חברה משותפת ללויבל ולאס.אס שתשווק את המצאתו. הימלר התכוון להשתמש בחלק מהרווחים כדי לממן את פעילות ארגונו. אז התברר שהמצאתו של לויבל לא היתה מקורית כפי שנראה היה בהתחלה. ממציא גרמני אחר הקדים אותו בהמצאת אביזר בטיחות דומה, והגיש בקשה לרישומו כפטנט. אלא שהמתחרה חסר המזל הזה לא נהנה משותפות עסקית עם האס.אס. בקשתו לרישום הפטנט לא נדחתה על הסף, כמצופה בזמנים ההם. הוא הוכרח למשוך את הבקשה כאילו מעולם לא הוגשה.

בספטמבר 1936 הוקמה החברה Anton Loibl, Inc כדי לייצר באופן בלעדי את מחזירי האור על הדוושות. הנוהג לייצר מוצר המוגן בפטנט תמורת העברת חמישה אחוזים ממחירו לממציא בוטל במקרה הזה. אבל ללויבל לא היו תלונות. הוא קיבל יותר. מחצית מן הרווחים הועברה לאס.אס והשאר נותר בידיו. העתיד צפה לו עושר רב, הואיל ובשנת 1938 עשה הימלר שימוש בסמכותו כמפקד המשטרה הגרמנית כדי להעביר תקנת תעבורה מחייבת: כל זוג אופניים שמיוצר בגרמניה נדרש להיות מצויד בדוושות מחזירות אור של לויבל.

ביוני שנה אחרי כן יצא החוק לפועל. ליצרני האופניים הגרמניים לא נותרה ברירה אלא לרכוש את הדוושות של לויבל ולשלם לחברה שבבעלות האס.אס והממציא. מי שסירב לצייד את האופניים בדוושות הללו הועמד עד מהרה על טעותו. ברוב המקרים לא נדרש אלא מכתב אחד בחתימתו של הימלר כדי לשכנע יצרן סרבן לדבוק בתקנות. הכסף זרם לכיסיו של לויבל והחיוך לא מש מפניו. בסוף 1939 כבר לא נזקק לו הימלר, והוא הודח מכל פעילות בחברה.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.