האם גמישותו של המוח מסכלת את ידיעותינו האמיתיות עליו?

07/11/2019 ב- 11:07 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם גמישותו של המוח מסכלת את ידיעותינו האמיתיות עליו?

המוח שלנו מסוגל לעשות הרבה עם מעט מאד, וכבר איננו מסוגלים להיות מופתעים ממנו באמת כל פעם מחדש. הן ידוע כי המוח הקטן מעורב בתיאום של תנועות מוטוריות. לאשה אחת בסין אין את המוח הקטן בכלל, ולמרות שהיא סובלת מתסמינים של דיבור מעוות וקואורדינציה לקויה, הציפייה של החוקרים היתה שמצבה יהא חמור בהרבה, על סמך ניסויים שנערכים בבעלי חיים. קליפת המוח מעורבת בתפקודים אינטלקטואליים גבוהים ביותר. בצרפת חי לו אדם שקליפת המוח שלו מצומצמת לכדי שכבה זעירה של תאים, ולמרות זאת, הוא בעל אינטליגנציה ממוצעת ומתפקד כרגיל כיתר הבריות. בשנת 2007 פורסם כי אדם ללא פקעת ההרחה מסוגל לחוש בריחות מסוימים, ובישראל התגלו לאחרונה נשים איטרות יד ימין שחסרות את פקעת ההרחה בראשן, ומבלי שחיוניות חוש הריח שלהן נפגעה אלא מעט שבמעט.

על פי הידוע עד כה, חוש הריח אינו מתפקד ללא פקעת ההרחה. אחד לריבוא בני אדם חסר אותה. במקריות הראויה לתשומת לב גילו חוקרות במכון ויצמן למדע שאולי אין זה כך, ונשאלת השאלה העיקרית: מדוע דווקא איטרות היד הימנית ולא גברים ונשים כאחד. הבדיקות שלהן נערכו במכשירי MRI ו-fMRI והתוצאות מוטלות בספק, הואיל והטכנולוגיה של סריקות מוח בתהודה מגנטית נמצאת בחיתוליה או שיש לה גבולות. הרזולוציה העכשווית של ההדמיות רחוקה מלספק תשובות ברורות. יתכן בהחלט כי לאותן נשים יש בכל זאת פקעת הרחה קטנה מכדי שניתן להשגיח בה בתוצאות. אולם, ישנה אפשרות שלא עלתה על הדעת עד ימינו, שחוש הריח פועל בדרכים אחרות ואינו נזקק לפקעת ההרחה, שמא אין לה זיקה רבה או בכלל לניחוחות שמגיעים אל אפנו.

יש לציין כי היו מדענים שטענו כל הזמן כי חוש הריח של מכרסמים מתפקד כרגיל גם לאחר שהושבתו פקעות ההרחה שלהם, אבל הקהילה המדעית הטילה ספק. גם ועדת פרס נובל לא התחשבה בממצאיהם, ומשהעניקה את הפרס על גילוי הדרך שבה מזהה המוח את הריח, היא קיבעה אותה בידע המדעי. הקיבעון הוא החולי השיטתי שממנו אנו סובלים, ופרסי נובל שניתנים על שום כלום כבר הופכים לדבר שבשגרה.

על כל פנים, האפשרות הסבירה ביותר היא שפקעת ההרחה נחוצה, אך בהיעדרה מוצא המוח מסלול אחר כדי שנוכל להריח. זהו מעין מנגנון פיצוי שעדיין איננו מזהים. המוח האנושי עודו בגדר תעלומה. דוגמאות לגמישותו של איבר נפלא זה הולכות ומתווספות מדי יום. לעיתים, קבוצת התאים הרלוונטיים לתכונה כלשהי אינה נמצאת במקומה, או שהם מאורגנים באופן שונה וטרם עמדנו על כך. ואם אכן אלה הם פני הדברים, הרי מה שנחוץ לחקור הוא האם דרך קבע בוחר המוח במסלול ייחודי אחר או שיש בפניו מגוון מסלולים כאלה, ואולי לא תמיד מתממשת הבחירה הזו. קרי, מקרים שאדם בלי פקעת ההרחה אינו מסוגל להריח. הרי כך ידענו עד עצם היום הזה.

במחקר ההמשך יש לבחון גם את חוש הריח של יילודים. אם יש ביניהם שאינם מזהים ריח כלשהו, ובגיל מבוגר יותר נמצא שאין להם פקעת ההרחה ובכל זאת מתפתח אצלם חוש הריח, אזי מנגנון התיקון מתבצע במוח לאחר הלידה. את כלל התינוקות שייבחן חוש ריחם יש לבדוק בגיל מבוגר באשר להימצאות פקעת ההרחה בראשם. אם היא נעדרת ולמרות זאת מסוגלים היו להריח כבר מן היום הראשון לחייהם, הרי שמנגנון התיקון מתבצע לפני הלידה.

לבסוף, לנוכח הממצאים יוצאי הדופן מוכרחים אנו מניסיון לשפוך מעט ניחוחות צוננים. אין להוציא מכלל חשבון שאותן נבדקות לא הריחו הרבה, על אף התעקשות החוקרים שכדבר הזה לא יתכן. התדהמה עשויה להיות אפוא יחסית. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהדבר האפשרי היחיד שניתן לסמוך עליו הוא שיתרחש הבלתי אפשרי. ואם כך יהיה, עסקינן כאמור בחדשות ישנות.

לקריאה נוספת:

Philippe Rombaux, André Mouraux, Bernard Bertrand, Thierry Duprez & Thomas Hummel. 2007. Can we Smell without an Olfactory Bulb? American Journal of Rhinology & Allergy

Tali Weiss, Timna Soroka, Lior Gorodisky, Sagit Shushan, Kobi Snitz, Reut Weissgross, Edna Furman-Haran, Thijs Dhollander & Noam Sobel. 2019. Human Olfaction without Apparent Olfactory Bulbs. Neuron

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.