כיצד מופיע קקדו בציור מן הרנסנס בטרם התגלתה אוסטרליה?

06/11/2019 ב- 18:24 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על כיצד מופיע קקדו בציור מן הרנסנס בטרם התגלתה אוסטרליה?

אחרי טלטלות שהזכירו נסיעה בתוך נגמ"ש על סלעי בזלת נעצר המיניבוס בבת אחת. יצאתי החוצה עם עצמות מפורקות. עדיין לא האיר הבוקר, אך יכולתי להבחין כי גם מן התחנה הזו מתמשכת דרך העפר עד אינסוף. לפליאתי, בשומקום הזה, אליו נועדתי לחזור כעבור שבוע, זיהיתי שלושה תרמילאים וניגשתי אליהם. תחת עששית זוהרת באור בוהק ישבה אינדיאנית מבוגרת ואבתה לשכנעם שירכשו "עתיקות" עם חריטות בדמות צלחת מעופפת. הם לא השתכנעו וביקשו להמשיך הלאה והיא בעקבותיהם. חכי בבקשה, קראתי לעברה. היא הסתובבה עם חיוך גדול ובלי שיניים. לא שאלתי מהו המחיר. מסרתי לה שני שטרות של דולר אמריקני ושלחתי ידי אל "הממצא" הארכיאולוגי. האיור היה מוקפד מאד. נראה שלתושבים בלב השממה הבוליביאנית אין הרבה לעשות. בחלוף היום קברתי את האבן בקרקע. מי יסחב עימו חפץ כבד שאין לו צורך בו? אחר כך תהיתי מה יקרה אם בעוד עידן יחשפו אותו שם.

המגפה האנכרוניסטית שטפה את ארצות האנדים בעקבות 'מרכבות האלים' של אריך פון דניקן, אולם דומה שהתופעה קיימת בכל מקום מאז ומתמיד. בהזדמנות אחת שתלתי בתוך מאמר המתאר עבר כלשהו פרט שטרם היה ידוע לזמן ההוא ואף קורא לא נתן דעתו עליו. אם כך, צאו וחשבו מה אמינותם של טקסטים עתיקים שקשה לתארכם ובימינו מתייחסים אליהם כנבואות שהתגשמו. מי יוכל לדעת מהי אמת מוחלטת בהיסטוריה שאנו מכירים? על כן, כשמתבוננים בתוכי אוסטרלי המופיע בציור מן הרנסנס גובר החשד שיש פה זיוף, שהרי היבשת טרם נתגלתה באותה תקופה. ובכל זאת, הוכח מעל כל ספק כי העוף הזה שצויר בפירוט מדויק הוא אותנטי ולא תוספת מאוחרת. הנה לכם תעלומה נאה.

קקדו צהוב-ציצית בקטע מן הציור 'מדונה של הניצחון' משנת 1496.

הפרשה מתחילה במנטובה שבאיטליה. הבנקאי היהודי דניאל נורצי (Daniele da Norsa), בן לאחת המשפחות העשירות ביותר בעיר, רכש בית ברובע סן סימון אשר על חזיתו היתה מצוירת מרים, אם ישו. הוא פנה בבקשה לבישוף להחליף את הציור וקיבל ממנו אישור. אחרי כן, מחה את דמותה של המדונה מכותל הבית ובמקומה בחר קישוט צבאי. אך רשותו של הבישוף לא נשאה חן בעיני התושבים. הם הביעו התנגדות עזה לחילול קודשיהם עד אשר הוכרח נורצי לתבוע הגנה משפטית. המהומות המתמשכות הטרידו את מנוחתו של עוצר העיר. סיגיסמונדו גונצגה, השליט הזמני, הורה לנורצי לשחזר את ציורה של המדונה, והלה הסכים בלית ברירה. ההמון לא הסתפק בדבר, קם על הבית והחריבו מיסודותיו.

בדיוק באותו זמן שב העירה הדוכס של מנטובה, פרנצ'סקו ה-2 גונצגה, מקרב פורנובו שנערך ב-6 ביולי 1495. לאחריו נסוג צבאו של שארל ה-8 מלך צרפת מאיטליה. חרף ניצחונם בשדה הקרב נהרגו יותר איטלקים. לדעת הדוכס ניצלו חייו, בשעה שעמד בראש לוחמיו, הודות לנדרים אשר נדר לבתולה הברוכה. כעס התושבים על הבנקאי היהודי שימש עזר למלא הבטחתו למדונה בלא מחיר. לאחר שפונו הריסות ביתו של נורצי הוקמה במקומו כנסיה מפוארת במימונו המלא ונקראה 'סנטה מריה דלה ויטוריה'. כעבור שנה, ביום הניצחון בפורנובו, נקבע מעל מזבח הכנסייה ציורו של האמן הנודע אנדראה מנטניה (Andrea Mantegna) שהיה אז צייר החצר במנטובה. הציור קרוי 'מדונה של הניצחון' (Madonna della Vittoria), כשם הכנסייה במילים אחרות, ואף הוא נעשה על חשבונו של נורצי. במהלך פלישת צבא נפוליון לאיטליה נבזז הציור, ומאז שנת 1798 מוצג בלובר. כשכונן שלום בין העמים, תירצו הצרפתים את אי-השבתו לאיטליה באומרם שמידותיו גדולות מכדי לטלטלו בדרכים משובשות. בכיוון הנגדי, להזכיר, לא נודע אותו קושי.

את 'מדונה של הניצחון' צייר אנדראה מנטניה לפני שהגיעו האירופים לאוסטרליה וגינאה החדשה.

בתחילת המאה ה-21 החלה ההיסטוריונית הת'ר דלטון (Heather Dalton) להתעניין בציור. התוכי האוסטרלי שהיא מכירה ממולדתה עורר את סקרנותה. כיצד יתכן שהוא מופיע מעל ראשה של מריה, שאלה את עצמה. במשך שנים בדקה את הסוגיה מכל בחינה. אורניתולוגים אישרו בפניה כי אכן מצויר המין קקדו צהוב-ציצית (Cacatua galerita) שנפוץ באוסטרליה ובגינאה החדשה. חשד כי העוף התווסף לציור בתקופה אחרת נותר ללא ביסוס, והמעניין ביותר היה להיווכח כי התוכי הזה צויר בעודו חי. זוהי עמידתו במציאות. דלתון מצאה בעבודות מאוחרות יותר ציורים נוספים של קקדו ועל נקלה התרשמה כי המודלים היו פוחלצים. האמנים ציירו אותם ביציבה שאינה מוכרת אצל המין הזה בחייו.

התוכי קקדו צהוב-ציצית.

אחרי חשיפתה של דלתון נודע על גילוי חדש שהכה אותה בתדהמה. בספריית הוותיקן נמצא כתב-יד שחיבר בלטינית קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פרידריך ה-2, בשנים 1241-1248. הוא קרוי 'אמנות הציד עם ציפורים' (Arte Venandi cum Avibus) ונלווים אליו מאות איורים של עופות שהיו מוכרים לכולם בימים ההם. החוקרים מפינלנד שעיינו בו מצאו גם ארבעה רישומים שמתארים את התוכי קקדו.

אוסף בעלי החיים של הקיסר נודע עד ימינו בעושרו. בין השאר, החזיק אצלו פילים ואריות, ונרשם בתעודות כיצד הגיעה כל חיה. הקקדו הובא אליו בידי אל-קמיל, הסולטן של מצרים. למעשה, ניתנה לו. זו היתה נקבה. לזכר יש עיניים בגוון אחר. ומשום שהציצית שלה שמוטה, ניתן לשער כי בזמן השרטוט הרגישה התוכית ביטחון ורוגע. את זקירת נוצות הציצית מייחסים לפחד או תוקפנות.

קקדו בכתב-יד מן המאה ה-13.

אימתי התגלו אפוא אוסטרליה וגינאה החדשה? הרי לנו הוכחות כי התקיים עימן ועם האיים שסביבתן מסחר כבר במאה ה-13. על פי ההיסטוריה, האירופי הראשון שהגיע לגינאה החדשה וגם העניק לה את שמה היה הספרדי אורטיז דה רטז (Ortiz de Retez) בשנת 1545. אל אוסטרליה השכנה הגיע לראשונה ההולנדי וילם יאנזון (Willem Janszoon) בשנת 1606. יוצא אם כן שהתוכים גילו את אירופה לפניהם. ידוע גם שהאינדונזים נהגו לבקר בחופי היבשת במשך מאות שנים קודם לכן. האבוריג'ינים שישבו בה התירו להם ללקט מלפפוני ים שנחשבים מעדן לטעמם בתמורה לבגדים, סכינים ואורז. לפיכך, עולה השאלה: האם מאיי אינדונזיה עבר הקקדו מיד ליד עד שהגיע לאירופה? זוהי הנחה שניתן היה לקבל אותה, אלמלא התרחש גילוי נוסף ומשמעותי יותר.

סחר בתוכי קקדו אינו מסובך. זהו אינו עוף גדול. מגוון מזונות משביעים אותו ותוחלת חייו בשבייה מגיעה עד שבעים שנה. אך באוסטרליה ישנן חיות גדולות יותר. המוכרת מכולן היא קנגורו. בלתי אפשרי שהדייגים האינדונזיים נטלו אותו עימם בסירותיהם הצרות והעבירוהו עד אירופה. ובכל זאת, בספר תפילה שהיה שייך לנזירה פורטוגלית בשם קתרינה דה קרבליו (Caterina de Carvalho) ומתוארך לסוף המאה ה-16, לפני גילוי אוסטרליה, מופיע קנגורו וגם אדם חשוף חזה עם עלים בשיערו. האם היה זה תיאור של יליד אוסטרלי בטרם נתגלתה מולדתו? ואולי התשובה שהיה ימאי אחר אשר גילה את היבשת קודם להולנדים.

קנגורו בספר תפילות מסוף המאה ה-16.

הפורטוגלים מן העת ההיא לא השאירו הוכחות חד-משמעיות להיאחז בהן. אם כי ידוע היום ששמרו בחשאיות גמורה את ידיעותיהם על נתיבי הים ולא שיתפו בהן בני אומות אחרות. ראיה עקיפה שנוכל להיעזר בה היא אותה מפה שהוצגה בפני הנרי ה-8 מלך אנגליה באמצע המאה ה-16. מופיעה בה יבשת אדירה מתחת לאיי אינדונזיה וגינאה החדשה. ההיתה זו יבשת דמיונית בימים ההם או שאירופאים כבר דרכו עליה?

על ביקורים פרה-קולומביאנים באמריקה אנו יודעים היום מן הממצאים הארכיאולוגיים, ואחדים מהם תואמים את הכתוב בטקסטים נורדיים. למרבה האכזבה, התקווה שבאוסטרליה יימצאו רמזים לביקור מוקדם של בני אירופה עוד לא התממשה, אף שגם ילידי המקום לא טמנו ידם בצלחת. הם שלחו אותן לפלטת הצבעים בהזדמנויות רבות. במיוחד מעסיקים את החוקרים ציורי הסלע העתיקים של ו'ונג'ינה (Wandjina) או "ישויות שמימיות" בשפת האבוריג'ינים. האם מתוארים בהם אורחים מלפני אלפי שנים? לא יתפלא הקורא לדעת כי אריך פון דניקן הציע שבאופן הזה נראו היצורים שירדו מן העב"ם. לזכותו יש לטעון כי הרבה משפחות עניות התפרנסו מן הפרובוקציות שלו.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.