מדוע אנו קרויים בני אברהם ולא בני נוח?

06/11/2019 ב- 14:21 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מדוע אנו קרויים בני אברהם ולא בני נוח?

יותר מאי-פעם חש האדם הזדהות עמוקה עם נח אשר הציל את העולם מפני כליה. כיום, כולנו נקראים להיות נח. התחממות האטמוספרה של כדור הארץ עומדת להמיט עלינו חרבן. גם הפעם הזו מדובר בשיטפון. הקרחונים נמסים והאיום כי ערי תבל תישטפנה במי הים העולים וגואים הוא ממשי. אם נתעכב בבניית התיבה, מיני צמחים ובעלי חיים יוכחדו.

ההערכה כלפי נח היתה דלה כשנכתב המקרא. מסופר כי היה איש צדיק בדורותיו. אם היה מפליג לדור אחר אולי לא היה נחשב צדיק בכלל. בימיו של אברהם היו מתעלמים ממנו כליל. עובדה היא שאף על פי שכולנו בני נח, למעשה, נקראים אנו דווקא בני אברהם. ואברהם עצמו היה מצאצאיו של נח. במה שונה אברהם מנח? המקרא שחובר לפני דורות רבים אינו מפרש. בדור הנוכחי, כשידיעותינו על הביולוגיה האנושית רבות יותר, אנו מכירים בשוני ביניהם: אברהם שונה מנח לא מפני שהאחרון הוא אבי-אבי… אבי-אביו של הראשון, כמוזכר בספר בראשית, אלא מפני שאשתו של נח אינה אם-אם… אם-אמו גם כן, אלא היא אם-אם… אם-אמו של אברהם, ודבר זה אינו מוזכר כלל בספר. רק שושלת הזכרים מצוינת שם. אמהות נבדלות יולדות בהכרח בנים הנבדלים זה מזה. מן הסיבה הזו שונה אברהם מנח, צדיק ממנו כנרמז, ואנו מעדיפים להימנות על צאצאי אביו ואמו של אברהם ולא על צאצאי הוריו של נח. ואם נדייק יותר, אנו מעדיפים להימנות על צאצאי אשתו של נח, אשר אותה מסתיר התנ"ך ככל האפשר. שם החלה הדרת הנשים ביהדות.

השבוע הזה חל בין פרשת נח לפרשת לך לך שאמר ה' לאברהם. במקריות שאיש לא שם לב אליה דיברנו השבוע על הדרת נשים בישראל, היא כנען. לכבוד פועלו של הרב פירר (שרובנו מתבלבלים בינו לבין הרב גרוסמן) הוחלט לקיים ערב שירה שלא תשרנה בו נשים. בקול האשה מדמיינים דתיים או חלקם צורה של פיתוי ועל כן אסורה היא להישמע. על תרומתו הגדולה של הרב פירר לחברה כבר דובר רבות. על כך שלא היה צריך לבדו להקים מפעל ענק לעזרת חולים, אלא שהמדינה היא זו שמחויבת לעשות כן, מדברים פחות. יהא צדיק כאברהם, אין זכותו של הרב פירר להדיר נשים. אי אפשר, לפי הלוגיקה לעיל, לטעון שאנו בני אברהם ובה בעת להדיר נשים. האמרה שאנו בני אברהם מוציאה קדימה לפנינו את האשה. היא אינה מדירה אותה.

אומרים שאין הכרח לחפש היגיון באמונת הבריות, אולם הרמב"ם, למשל, עשה כן. הוא רצה להציב את התורה על רגליים יציבות. בשעתו, עוד לא קם קורט גדל והוכיח כי לעולם לא תימצאנה רגליים כאלה. הדתיים בני ימינו זנחו כליל את ההיגיון. כמעט כל מצווה שהם מקיימים נמצאת בסתירה למצווה אחרת. דורשים "אל תרצח" ומיד מצווים לרצוח את עמלק, וכו'. על מנת להכניס היגיון בחיינו פועלים אנו לפי החוק האזרחי ולא לפי המשפט העברי. בישראל המודרנית של ימינו מוכרחים אפוא השופטים להילחם באפליה הנוראה מכולן של מחצית מן האוכלוסייה. לא לחץ ציבורי היה נחוץ כדי שהרב פירר יבקש לבטל את ערב השירה נטול הנשים לכבודו, אלא בית משפט שהיה מאיים לכולאו אם כדבר הזה היה קורה.

הדרת נשים מתקיימת רק מפני ניצול חולשתן הפיסית של בנות המין הזה. פעם אחת בשנות התשעים התהלכתי עם דיאנה בחוצות מאה שערים. כהרגלה, היא מיעטה להתלבש. לא אהבה בגדים. הזהרתיה שמוטב כי נשוטט במקום אחר, אבל לשם רצתה ללכת. בחור צעיר, אך מבוגר ממני, סינן לעברה קללה. אבתה להבין מה אמר והודיתי שאינני בקי בלשון האשכנזים. עוד אחד הצטרף והתקרב אלינו. המקלל נעשה נועז וצמצם עוד יותר את המרחק. יותר מכך, לא עשו. בני אדם, בכל מקום בעולם, נרתעים מפניי המאיימות. ואריסטו כבר קבע שאנשי מאה שערים הם בני אדם. הצעתי לאהובתי הדנית שארחיק אותם בכוח, והיא ביטלה את דבריי בגיחוך. פתאום הניפה את המקלל באוויר והוא נפל. השני ברח. הדרת נשים היא מעשה אלים, גבירותיי, ואם אין שופטים בירושלים, קחו אתן את החוק לידיים. צרו נא תקדים. בפסיקה כבר ייקבע שזו הגנה עצמית.