פילוסופיה בגרוש: 287-293

17/10/2019 ב- 03:58 | פורסם בפילוסופיה בגרוש | סגור לתגובות על פילוסופיה בגרוש: 287-293

הלקט הארבעים של דברים חשובים, חשובים פחות ובלתי חשובים, שאספתי במשך השנים:

287. החוקיות שלפיה נקבע מי ישרת ככוהן של האלה דיאנה מאגם נמי (Diana Nemorensis) היתה אולי המוזרה מכל אשר נודע בעולם העתיק. היא גם נודעה כדיאנה של היערות, ובגדה הצפונית של האגם, סמוך לרומא, צמחה חורשה המקודשת לה, ושם גדל עץ מסוים. הכוהן היה מוכרח להיות עבד שברח מאדוניו ורק הוא היה רשאי לגעת בעץ הזה ולנסות לשבור אחד מענפיו. אם היה מצליח בדבר קיבל את הרשות להיאבק לחיים ולמוות עם הכוהן המכהן על מנת לרשת אותו. הוא החזיק בכהונה עד שבא עבד נמלט שהרג אותו וכיהן תחתיו, וחוזר חלילה.

288. מי שמגיע למופעי זמרה יודע כי המתחם המועדף לשהות בו הוא זה המוגבל למקורבים בלבד מפני שהוא הכי קרוב אל הבמה. שומרי הסף של המתחם כבר מורגלים לשמוע את הטענה השקרית: "תנו לי בבקשה להיכנס. אני השכן של הבסיסט". אדם בויד מבריטניה שכלל עוד יותר את השיטה. כשהגיע באיחור למופע של להקת דה שרלוקס במנצ'סטר התאכזב למדי מכך שהוא נמצא הרחק מהבמה. חיש קל שינה את הערך של הלהקה בויקיפדיה האנגלית. הוא הוסיף שם כי הוא דודנו של הסולן קיארן קרוק ואף היווה השראה לשיר הראשון של הלהקה "חי למען הרגע". אחרי שניסיונות השכנוע הרגילים לא סייעו בידו, "נזכר לפתע" בויד כי יש לו הוכחה. הוא הציג בפני אנשי האבטחה את הערך על הלהקה בויקיפדיה ומיד הורשה להיכנס למתחם הקרוב לבמה.

289. העימות המתמשך בין הודו ופקיסטן אינו מסתכם רק בחיכוכים צבאיים לאורך הגבול של המדינות. לטענת הפקיסטנים משתמשים ההודים בנשק יום הדין שמצוי בארסנל שלהם: הם לא נותנים לדיפלומטים שמוצבים בהודו לישון. באמצע הלילה מגיעים אלמונים אל פתחי בתיהם, דופקים על הדלת בחוזקה, ומספיקים לברוח לפני שפותחים אותה לבדוק מי משתולל בשעה הזו.

290. "הפוטבול הגרעיני" הוא תיק אשר מכיל את הצפנים לשימוש בכלי-נשק אטומי ומתלווה לנשיא ארה"ב לכל אשר ילך כדי שיוכל להורות על מתקפה בכל עת. לפני שהפקודה תצא לפועל על ידי הצבא חייב הנשיא להזדהות בפני ראש המטות המשולבים באמצעות קוד המונפק לו על כרטיס פלסטיק המכונה "ביסקוויט". את הכרטיס הזה שכח ג'ימי קרטר בכיס החליפה ושלח אותו בטעות יחד עימה לניקוי יבש. ביל קלינטון בכלל לא זכר היכן הניח אותו כשהתבקש למסור את הכרטיס לצורך עדכון. הוא הודה שמזה כמה חודשים אין לו מושג מה קרה לכרטיס, שאבד ומעולם לא נמצא.

291. איוואן האיום, שליט רוסיה במאה ה-16, כה העריך את עבודתו של פוסטניק יאקובלב, האדריכל שתכנן את כנסיית ואסילי הקדוש במוסקבה, עד שלפי המסופר ציווה לעקור את עיניו כדי שלא יתכנן מבנה אחר המשתווה לה ביופייה.

292. בשנת 1864, בהיותו בתחנת הרכבת בעיר ג'רזי סיטי, עמד רוברט טוד לינקולן על הרציף ונדחף על ידי ההמון שצבא על דלתות הרכבת. לינקולן איבד את שיווי משקלו ונפל אל המרווח שבין הרציף לרכבת שכבר החלה בתנועה. למזלו, משך אותו אדם מאחור והחזירו אל הרציף. הוא זיהה בקלות את מצילו, השחקן המפורסם באותן שנים אדו'ין בות'. אחיו היה ג'ון ו'ילקס בות'. זה רצח את אביו של רוברט, הנשיא אברהם לינקולן, שנה אחרי כן. בשנת 1881, כשהנשיא האמריקני ג'יימס גארפילד נרצח בתחנת הרכבת של ו'ושניגטון, נמצא רוברט לינקולן סמוך אליו. בשנת 1901 כשנרצח הנשיא האמריקני ו'יליאם מקינלי במדינת ניו יורק, היה רוברט לינקולן בקרבתו. לא פלא אם כן, ששום נשיא אמריקני לא הזמין עוד את רוברט לינקולן לשהות בחברתו, אפילו לא לשעה קלה בלבד.

293. היריעה האדומה המפרידה בין במת התיאטרון ובין האולם שבו ישובים הצופים, אינה אלא מורשת מאותם הימים שבהם עטף מעיל אדום את פתחו של הגיהינום על הבמה, כפי שציין למשל, אברהם קאולי, המשורר האנגלי מן המאה ה-17. השדים מן המחזות היו יוצאים מתוך להבות הגיהינום וחוטפים את השחקנים שהיו על הבמה.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.