מדריך מצולם לגידול שבתאי הקיקיון

01/10/2019 ב- 16:30 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על מדריך מצולם לגידול שבתאי הקיקיון

אם מאן דהוא מדמיין אותי מתרוצץ בשדות עם רשת פרפרים אזי אין יותר מחשבה מופרכת שכזאת מצידו. מעולם לא תפסתי פרפר מעופף ואפילו אנסה ודאי אכשל כיאות. קשה לתפוש עד כמה אני מוגבל בתנועותיי לאורך זמן עד שנתקלים בי. אני מסוגל לזנק בהצלחה כנגד חרדון פזיז מבלי שינשוך את אצבעותיי. הזדמנות שניה כבר לא תהא לי. רצף הפעולות שלי הוא חד-צעדי בלבד. עם זאת, גידלתי מיני פרפרים ועשים לרוב. היו אלה זחלים שפגשו עיניי על צמחים; כאלה שנמשכו במעופם אל האור או אל פרח גדול בעת שעמדתי לצידו; וזוכרני פעם אחת שחילצתי בזהירות כחלילי בלקן מרשתות הציד של כסופי הפסים בטרם נעטפו בגלימת קורים. העכבישים הללו התמקמו מסביב לשיח צלף קוצני והמתינו בנחת לארוחתם – חרקים תועים בדרך. גידלתי גם את טוואי המשי אך מפני שפקעותיו סקרנו אותי. דחסתי עשרות מהן לאחר גיחת הבוגרים החוצה, כיווצתי אותן היטב ואז שקלתי את הגוש הזה כנגד חולצת משי של ידידתי. לפי חישוביי הצטרכו הזחלים עבור חולצתה עץ תות במלוא תפארתו על מנת לייצר את המעטה הסמיך לפני התגלמותם. היצורים הללו אוכלים הרבה עד בלי די ותוצרתם זעומה.

שבתאי קיקיון בוגר. נא ללחוץ כאן לפתיחת תמונה באיכות מרבית.

אותו הפרט של שבתאי הקיקיון בצד מטבע של עשרה שקלים להמחשת גודלו.

לימים נודע לי כי עש ממין אחר אחראי רבות לתוצרת המשי העולמית. שבתאי הקיקיון (Samia ricini) הוא שמו. בזמנים ההם לא התעניינתי יותר בבד המשי. יום אחד נתקלתי בשיח קיקיון רחב שעליו כמעט אכולים לגמרי. נמלים היו פזורות בין שרידיהם ושאלתי עצמי מי לעזאזל ניזון מן הקיקיון כשסביבו עולים ופורחים צמחים שוקקי חיים ובהם אף אחד אינו נוגע. מה יש בקיקיון הרעיל שגורם תאווה כזאת בקרב חרקים? כך מצאתי עצמי בעיר מודיעין, מחפש אחר בית צדדי ברחוב מרוחק ומשלם עשרה שקלים בעד כל זחל אצל מגדלת שבתאים טרודה במיוחד. למה הגעת מוקדם, זעקה. כמה שבועות אחרי כן אבין לליבה.

זחלים של שבתאי הקיקיון בגילאים שונים על פני עלי קיקיון. נא ללחוץ כאן לפתיחת תמונה באיכות מרבית.

רכשתי ששה זחלים ענקיים. חמישה התגלמו כעבור יומיים. השישי סירב להצטרף. רק ארבעה בוגרים יצאו מהם לעולם. החמישי אולי החליט שטוב לו בגולמו. ואילו השישי התעטף במשי בדיוק ביום שארבעת אחיו ואחיותיו קצו בחייהם. הבוגרים נשארים בחיים ימים ספורים ותו לא. בזמן הזה הם לא ניזונים. רק מזדווגים. ישנם זכרים הדועכים אחרי יומיים-שלושה. מוצאים אותם בגסיסתם על הארץ. בחלוף מספר שעות גופם לא זז יותר. הנקבות השמנמנות אינן סובלות מרעב אלא לאחר שבוע. מכאן ניתן להבין את חשיבותו של התזמון המדויק עבור המגדל הביתי. יש צורך שנקבה בוגרת תגיח מן הגולם לפני שיעשה כן הזכר, אחרת נישאר עם נקבות מיותמות מבני זוג. איך הצורך הזה מתמלא? מגדלים יותר מעשרה זחלים בכל דור כדי להגדיל הסיכויים להזדווגות.

פקעת של שבתאי הקיקיון. נא ללחוץ כאן לפתיחת תמונה באיכות מרבית.

אותה הפקעת של שבתאי הקיקיון בצד מטבע של עשרה שקלים להמחשת גודלה.

הגלמים, כמו גם הפקעות שמכסות אותם, הם בגודל משתנה. הדבר תלוי במימדי הזחל לפני התגלמותו. האם אכל לשובע מדי יום וליל, האם התגלם מוקדם ביחס לפרטים אחרים וכו'. ברי שזחל מבוגר שלא פסח על התנשלות ירצה להתגלם אף במימדים זעירים (עקב מחסור בתזונה). זהו טבעו. זהו היצר המוטבע בו. כאמור, ישנן פקעות שלא יוצא מהן דבר. ניתן לפתוח את הפקעת מקצותיה ולהיווכח אם מתחת לכסות המשי ישנו גולם הזע קלות או זחל מיובש. אם סבל מתת-תזונה כי אז רב הסיכון שלא יתגלם כלל, אף אם יצר לעצמו פקעת נהדרת למראה. אם מפריעים לזחל בטוויית הפקעת הוא יתגלם לבסוף בלא שכרך עצמו במשי. ההפרעה הזו אינה משפיעה על התפתחות הבוגר בתוך הגולם.

גולם של שבתאי הקיקיון בצד מטבע של עשרה שקלים להמחשת גודלו.

זחל מיובש של שבתאי הקיקיון שהוצא מתוך פקעת.

הבוגרים הינם מרשימים למדי כתלות בתזונתם המספקת בגלגול הקודם. אם לא אכלו די הם יצאו קטני-ממדים עם כנפיים מנוונות. אלה וגם אלה נזקקים לייבוש כנפיהם במשך שעות לפני שיזוזו ממקומם. ראוי לציין שגם המנוונים ביותר בצורתם הסופית אינם מוותרים על הזדווגות הנמשכת יותר מיממה בדרך כלל. ברם, נקבות קטנות יחסית תטלנה פחות ביצים מן האחרות. הנקבה גדושת הביצים נותרת במקומה לאחר עזיבת הזכר ומטילה ביצה דביקה אחר ביצה דביקה באמצעות כיפוף קצה בטנה אל מצע ההטלה. זו עשויה להיות אף אצבע אנושית.

ביצי שבתאי הקיקיון. נא ללחוץ כאן לפתיחת תמונה באיכות מרבית.

אותן ביצים של שבתאי הקיקיון בצד מטבע של עשרה שקלים להמחשת גודלן.

מי שמגדל את שבתאי הקיקיון ליד מיטתו רצוי שיפלל כי יגיחו בוגרים עם הכנפיים המנוונות ביותר מפני שברדת החשכה העשים הללו אינם חדלים להניע כנפיהם עד יאיר הבוקר. הם אינם מעופפים דגולים ולרוב אינם עפים בכלל, אך די בפרט אחד שיתנגש שוב שוב בקירות הכלוב המרושת כדי שלא תוכלו לעצום עין כל הלילה. על כן מוטב להעבירו לחדר אחר. גם הזחלים הגדולים מרעישים עולמות אם מאפשרים לנוע הלוך וחזור על מצע של עלים יבשים.

נקבה וזכר של שבתאי הקיקיון עם כנפיים מקומטות בגלל הפרעה בזמן ייבושן בעת הזדווגות. נא ללחוץ כאן לפתיחת תמונה באיכות מרבית.

את גוש הביצים הנוקשה יש לגרד מן המצע בקפידה לבל תימעכנה ולהעבירן אל מצע הבקיעה. אפשר שיהא זה נייר טואלט שעליו מניחים אותן, ומדי בוקר אחרי התייבשותו יש להרטיבו מעט שבמעט כדי שיישאר לח בהמשך היום. שימו לב: הביצים אינן יודעות לשחות. אל תטביעו אותן! לאחר שראשוני הזחלים יצוצו מן הביצים יש להניח עליהם עלה צעיר של קיקיון. את הנייר אשר תחתיהם יש להשאיר לח לפרקים עד שאחרוני הזחלים יבקעו מן הביצים. הזחלים הצעירים לא ינוסו מתוך הכלי בשבוע הראשון לחייהם. אחרי כן יש להעבירם לכלוב מרושת כדי שלא יטיילו החוצה מן הבית בחיפוש נואש אחר מזון. הזחלים המבוגרים אוכלים גם עלי תות בהנאה רבה אך אין לתת להם אותם ברצף. הם נזקקים לעלי קיקיון באופן בלעדי או לסירוגין אחרת ימותו בהמוניהם. בימים שלפני יצירת פקעותיהם נעשה המגדל משועבד למזונם. מומלץ שלא תזמינו אליכם אורחים בימים עמוסים אלה. הם מסוגלים לחסל הרבה עלי קיקיון בכל יממה ועל מנת לא לצאת אל השדה כדי לקטוף עבורם עלים פעמיים ביום יש צורך למלא מדף אחד כולו במקרר בעלי קיקיון. הם נשמרים טריים בקירור והזחלים אינם בוחלים בהם לאחר שטיפתם במים כדי להסיר אבק, פיח ושאר מרעין. את כפות ידיכם יש לרחוץ כהוגן לאחר מגע בעלים. גם בהם עשוי להצטבר רעל, לפי הדעה הרווחת.

זחלים של שבתאי הקיקיון ביומם הראשון. נא ללחוץ כאן לפתיחת תמונה באיכות מרבית.

לסיכום, מבין הפרפראים זהו המין הנוח ביותר לגידול. אין לו צורך בתרדמת חורף והוא מעמיד דור אחר דור בכל עונות השנה. בתקופה הקרה מואט קצב גדילתו ובזמנים חמימים בולס הזחל כמויות בלתי נתפשות. הבוגר נאה למדי ומפני שאינו ניזון ממאומה הרי שבימי חייו ואחרי שהוטלו הביצים אנו נהנים ממנוחה עד הבקיעה. אז השלווה הולכת ונעלמת כמו היינו חשים על בשרנו מהי משמעות של כל גלגול. אין מנוס מרוע לבב. תיאלצו לדלל את מספר הזחלים המגיע עד למאות בכל דור. עשו זאת לפני התנשלותם האחרונה באמצעות המתה בקיפאון או על ידי מכירתם. מחיר של עשרים שקלים עבור זחל בגודל מכובד מצדיק את ההשקעה בזמן למענו. אני מעניק אותם אחרי צום לעקרבים מורעבים. דעו נא, אפילו העקרב הארסי ביותר אינו מסוגל לשאת זחל שקיבתו מתפקעת מקיקיון. כמה מופלא הצמח הזה באמת.

 

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.