האם תבונתו של תוכון גלוני היא תולדה של ברירה זוויגית?

17/01/2019 ב- 03:50 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם תבונתו של תוכון גלוני היא תולדה של ברירה זוויגית?

בספריו הנודעים ביותר, 'מוצא המינים' ו'מוצא האדם', יידע צ'ארלס דרו'ין את קוראיו על הדרכים שבהן מתחוללת האבולוציה: ברירה טבעית וברירה זוויגית. בניגוד לאגדות שנפוצו במאה ה-20 התקבלה התיאוריה החדשה ברובה בסבר פנים יפות לאחר פרסומה. רק משלא הצליח מחברה לבאר כיצד נעשים הפרטים שונים זה מזה החלה זו להידחות על הסף בקרב חוגים רחבים. דרו'ין מת מבלי שידע מה מאפשר לברירה לפעול. במקום אחר, לא הרחק, ובאותו הזמן, מצא גרגור מנדל את התשובה ואיש מלבד קומץ מכריו לא התעניין בה.

ההתנגדות העיקרית וכמעט היחידה שנתקל בה דרו'ין בחייו, אף מצד שותפו בנפרד לפיתוח עקרון הברירה הטבעית, היתה בנוגע לאינטליגנציה האנושית. כמו רבים אחרים סבר אלפרד ראסל ו'אלאס שלא הברירה בשתי צורותיה היא המפתח למוחנו המפותח, אלא יד אלוהים בדבר. למעשה, עד ימינו ניתנו להתבהרות הסוגיה רק תשובות חלקיות מטעם המדע. עדיין איש אינו יודע על איזה רקע התחדד שכלו של האדם מדור לדור. אם זו ברירה טבעית, פרטים נבונים יותר ניצחו במלחמת הקיום. אם זו ברירה זוויגית, נקבות שהגיע זמנן להתרבות נמשכו יותר לזכרים הנבונים בסביבתן. האפשרות השלישית היא ששני סוגי הברירה פעלו יחדיו בו-זמנית או לסירוגין. ראוי לציין כי ו'אלאס סבר כי את תוצאות הברירה הזוויגית לפי משנת דרו'ין, כזנב זכר מוגזם באורכו, ניתן להסביר באמצעות הברירה הטבעית בלבד. אף אם הנחתו הכללית נכונה, היא הסתמכה על נימוקים בלתי נכונים ולכן נדחתה.

תמיכה עקיפה בהשערה כי הברירה הזוויגית היא המובילה לשיפור היכולות הקוגניטיביות באוכלוסיית המין נמצאה אצל ציפורים: שירתו של הזכר מושפעת מהקוגניציה שלו, והנקבה מעדיפה להזדווג עם זכרים ששירתם משוכללת יותר מן השאר. לשם כך, מוחה צריך להבדיל בין איכויות שירה שונות. דהיינו, היא עצמה מוכרחה להיות מחוכמת דיה. יש לסייג ולומר כי העדפתה נוטה גם אל זכרים עם ניצוי מהודר ככל שאפשר. כידוע, תכונה זו של זכר הציפור אינה מתבטאת באמצעות מוחו. מכל היצורים, רק לאדם ולקופי אדם יש פוטנציאל לשפר את חזותם על ידי מחשבה תחילה. כך למשל, דלפון שמכניס עצמו לחליפת בגדים מצוחצחת מסוגל להפיל בפח עשרות נשים ריקניות שתרות אחר העושר אצל גברים. זוהי אינה בעיה אנושית. כושר השיפוט של נקבות הציפורים אף הוא גרוע. הן בוחרות להזדווג עם זכרים חלושים אשר הלבישו אותם בתחפושת ססגונית. מכאן אנו למדים שתהליך בחירת הזכר הינו מורכב הרבה יותר מכפי שאנו סבורים. מוח הנקבה אינו עשוי ממקשה אחת ומתקיימים בו תהליכים מנוגדים. לא פעם היא בוחרת להביא צאצאים לעולם עם הזכר הכי פחות ראוי להם כאב. מכיוון שאין כמעט נקבות הדבקות במונוגמיה, הרי שתינתן להן הזדמנות לתיקון בפעם הבאה. לפיכך, על מנת לבחון כהלכה את כושר שיפוטן יש לצפות בנקבות מנוסות. אם מוצאים ששיפוטן השתנה, אזי גם בבחירת הזכרים המנוצים ביותר מתקיימת סלקציה תבונית.

צוות חוקרים החליט לעשות מעשה ולבדוק באופן ישיר את העדפת נקבת הציפור כלפי אינטליגנציה המופגנת אצל הזכר. כאמור, אם הנקבה יכולה לזהותה הרי שהיא אינטליגנטית בעצמה. עניין זה מעורר בעיות נוספות שאותן ניתן לפרק או ניתן לעקוף, ועל פי הבחירה של החוקרים באחת משתי הגישות נוכל להתייחס למהימנות מחקרם.

העוף שבו בחרו החוקרים לבצע את ניסוייהם הוא תוכון גלוני (Melopsittacus undulatus), ציפור המחמד הידועה ביותר. הם השתמשו בקבוצת ניסוי של 18 זכרים ו-9 נקבות, ובקבוצת ביקורת של 16 זכרים ו-8 נקבות. הניסוי נערך במתקן המאכלס שני זכרים ונקבה אחת, כאשר כל אחד מהם נמצא בצד אחר, והיא מסוגלת להימצא רק בחברתו מבלי לראות את השני. העדפתה נמדדה על פי משך הזמן ששהתה במחיצת כל זכר. כשהיה ברור במי מהם היא מתעניינת, הוציאו החוקרים את הזכר הדחוי ולימדוהו לשלוף זרעים באופן רב-שלבי מתוך קופסה שמורכבת מכמה חלקים. בזמן הזה, הנקבה והזכר שרצתה בקרבתו אכלו בחופשיות זרעים מתוך קופסאות פתוחות. אחרי כן, השיבו החוקרים את הזכר הדחוי בחזרה אל תאו. עתה הניחו החוקרים בכל אחד מתאי הזכרים קופסת מזון מסועפת, והניחו לנקבה לצפות במעשיהם. הזכר הבלתי מיומן לא ידע כיצד לשלוף משם את הזרעים, בעוד הזכר שהוכשר לצורך זה ביצע את המשימה בהצלחה. דבר זה הספיק כדי להפוך את היוצרות. הנקבות שינו טעמן ובחרו לשהות יותר זמן עם הזכרים הידענים שהיו דחויים בעיניהן קודם לכן. למעט אחת, אצל כולן נצפתה התופעה, ויש בה מן ההוכחה להעדפת כישורים קוגניטיביים. הזכרים שהציגו את יכולתם לפתור בעיה מסובכת היו אטרקטיביים יותר.

ואולי אין עסקינן בהעדפה לכישורי פתירת בעיות. ומה אם רק נוכחות המזון (שהצליח לשלוף הזכר שנדחה לפני כן) היא שגרמה לנקבה להשתהות יותר בחברתו? בניסוי ביקורת מוקדם נהנה הזכר הדחוי מגישה חופשית לזרעים ואילו לזכר המועדף לא ניתן מזון בכלל, וחרף צלחתו הריקה עדיין בחרה הנקבה להימצא בחברתו. לא נוכחות המזון היא שגרמה לה לשנות את דעתה. ניסוי ביקורת נוסף בדק שאין מדובר במשיכה חברתית לפרטים פיקחים. השתתפו בו רק נקבות, והוא נערך באותה מתכונת כבניסוי הראשון: הנקבה הדחויה הוכשרה לפתוח קופסת מזון מסועפת, בעוד הנקבה המועדפת לא אומנה לפתיחתה. הנקבות שבתווך התבוננו במעשי שתיהן, ראו מי מהן מלומדת יותר בהשגת מזון, ולמרות זאת לא שינו את העדפתן. הן המשיכו לבלות בחברת הנקבות המועדפות עליהן מלכתחילה. הווה אומר, אין מתבטאת אצלן העדפה כללית לידע, אלא זוהי העדפה שנובעת ממשיכה מינית של הנקבה אל הזכר.

אף על פי שהתוצאות ברורות לעין, הן אינן חד-משמעיות. החוקרים נמנעו מלברר אם אכן הן כאלה, או שביררו אותן ונחשף לעיניהם מתוצאות ניסוי הבירור שהן אינן מתיישבות עם תוצאות הניסויים הראשונים. או אז ביכרו שלא לפרסם מאומה על אודותיהם. זוהי שיטתם של מדענים רבים: פרסום חלקי מכלל הניסויים שערכו במטרה לתמוך בהיפותזה שלהם. מאוחר יותר יערכו חוקרים אחרים את ניסויי הבירור ויתגלה כי ההיפותזה שגויה. בינתיים, הם נהנים מתהילה. אצל רבים מבני האדם מועדפת תהילה קצרת מועד על פני חיים שלמים ללא תהילה. כל אחד שואף לחמש-עשרה הדקות שעליהן דיבר אנדי ו'ורהול.

על מנת לשלול כל סיבה אחרת למעט משיכה לאינטליגנציה, היה מוטל על החוקרים ללמד את כל הנקבות איך להשיג מזון מן הקופסה המסועפת כדי שתוכלנה להבין בכוחות עצמן את הסיבוך שבדבר. מבלי שתדענה כי זוהי בעיה הדורשת פיתרון מחוכם, דומות הן לאינדיאנית מן היער שפוגשת מי שדובר עשר שפות ואינה מבינה אף אחת מהן. הכיצד תתרשם מיכולותיו? אפשר כי לדידן של הנקבות הפגינו הזכרים שפתחו את הקופסה מצג של כישורים פיסיים דוגמת "מה שלא נפתח עם מוח, נפתח עם יותר כוח", ועל כן, החליטו לבחור אותם. חוזק גופו של הזכר ידוע כתכונה שמושכת את הנקבה.

יתכן גם כי לא תצוגת הכישרון הייחודי אלא ההשקעה המרשימה בחילוץ המזון על משכה ומורכבותה היא שמוצאת חן בעיני הנקבה. ברי כי למשקיענים באיתור מזון יש יתרון הישרדותי, ולפיכך, ברורה ההעדפה כלפיהם. כאן היו צריכים החוקרים לברר את הסוגיה באופן כולל. אולי לא היכולת לפתור בעיות, אלא אורך הרוח שמגלה הזכר הוא שמושך את הנקבה. היא אינה מתעניינת בתוצאה אלא בתהליך. היא לא שואלת האם קיבל ציון מעולה במבחן אלא מודדת את הזמן שהשקיע בבחינה. אשה שתראה גבר המפרק רובה לחלקיו ומרכיבם מחדש בלי קושי עשויה להתלהב ממנו מאד, ותתרשם עוד יותר ככל שיבצע את המלאכה באיטיות מרובה. הקפדנות היתרה נוגעת לליבה. כדבר הזה היה על החוקרים לשלול באמצעות ניסוי בירור שבו פותר הזכר בעיה מסובכת שאינה קשורה בתועלת עבור הנקבה, כהשגת מזון.

מכל מקום, אי אפשר לאמץ את הידוע על עולם החי ולהשליכו על האדם. בחירת נשים בגברים המצטיינים בחוכמתם, או להיפך, לא תוביל לשינויים במוח האנושי ובכשרים הקוגניטיביים המולדים. המנגנון הקוגניטיבי שלנו דומה ביסודו לזה של אבותינו הקדמונים. צאצאיו של דרו'ין נולדו עם פוטנציאל להתפתחות קוגניטיבית דומה בעיקרה לזה של אריסטו. אלה הם בעלי וריאציות מנטליות מעוגנות גנטית אך רדומות שיכולות להתעורר בתנאי סביבה מתאימים. למשל, כאשר אנשים אלו נחשפים לענף מדעי מתאים, לנתונים חדשים או לכלי מתמטי שלמדו להשתמש בו. כאשר וריאציות אלו נעשות מועילות אין הן מתפשטות באופן ביולוגי באוכלוסיה האנושית כיוון שאינן מעניקות לבעליהן ערך הישרדותי או יתרון בהבאת צאצאים לעולם. הן מתפשטות רק בתרבות. רעיונות מופצים או מסולקים רק באמצעים תרבותיים ולא ביולוגיים. התרבות מפתחת מערכות מושגים ותמונות עולם חדשות שאינן מועברות בגנים אלא מונחלות לדורות הבאים על ידי לימוד.

התרבות מעלה את כושר ההישרדות של החברה ולא של המדען היחיד מכיוון שהאבולוציה של האנושות מתרחשת ברמה העל-אורגנית. חברה הנהנית מהגנטיקה המנדליאנית היא בעלת כושר הסתגלות רב יותר מאשר חברה שאינה כזו. מנדל היה חשוך ילדים, אך הוליד רעיונות ששרדו במדע ושתרמו לכשירות החברה בכללותה. וכבר ידוע כי קהילה של בני אדם שאינה מאמצת אותם לא מסוגלת לשרוד בימינו בכוחות עצמה. זהו אפוא תהליך בררני בין תרבויות, ולא בין קהילות.

ראו גם:

על פי מה בוחרת ציפור האלמנה את הזכר?

לקריאה נוספת:

Jiani Chen, Yuqi Zou, Yue-Hua Sun & Carel ten Cate. 2019. Problem-solving males become more attractive to female budgerigars. Science, Vol. 363, Issue 6423: 166-167

Georg Striedter & Nancy Burley. 2019. Are clever males preferred as mates? Science, Vol. 363, Issue 6423: 120-121

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.