פילוסופיה בגרוש: 280-286

10/01/2019 ב- 07:10 | פורסם בפילוסופיה בגרוש | סגור לתגובות על פילוסופיה בגרוש: 280-286

הלקט השלושים ותשעה של דברים חשובים, חשובים פחות ובלתי חשובים, שאספתי במשך השנים:

280. באוקטובר 1600 נערך טקס הכלולות של אנרי ה-4 ומריה מדיצ'י, בתו המאומצת של הדוכס הגדול מפירנצה בקתדרלה שבעיר. את הטקס ערך חשמן איטלקי, אחיינו של האפיפיור קלמנס ה-8, ופתח את חגיגות הנישואין שנמשכו שבוע ימים. ארמונותיו של הדוכס התמלאו שירה ומחולות ונערך בהם משתה כיד המלך. האורחים הוזמנו לצאת למסעות ציד, להתענג במשחקים, לצפות בהצגות תיאטרון ובמופעי אופרה חגיגיים בהשתתפות עשרות ניצבים וזמרים. העושר והשפע, הפאר והזוהר, סימנו את הזוג הטרי כהבטחה הגדולה של המאה החדשה. מי שלא הטריח עצמו להגיע לחגיגות היה דווקא החתן, המלך אנרי, שנעדר מחתונתו ונשאר בצרפת.

281. עד ה-10 בפברואר 1999, במשך כעשרים שנה, היה נפטון כוכב הלכת המרוחק ביותר מן השמש לפני שבוטל מעמדו של פלוטו ככוכב לכת. כעבור יום חצה פלוטו את מסלול הקפתו של נפטון ולא ישוב ויעשה כן במשך 228 שנים. בזמן שכל כוכבי הלכת נעים במסלוליהם במישור אחד משותף, נע פלוטו מסביב לשמש בזווית של 17 מעלות ביחס למישור זה, וזוהי סיבת הדבר.

282. מרקוס סרגיוס היה מפקד רומי בזמן המלחמה הפונית השנייה וידוע כיום כמשתמש המתועד הראשון ביד תותבת. פליניוס הזקן סיפר על אודותיו ב'תולדות הטבע': אני לא מכיר אף גבר שעלה על כישוריו. במערכה השנייה איבד את כף ידו הימנית. בשתי מערכות נפצע עשרים ושלוש פעמים, וכתוצאה מכך לא מסוגל היה להשתמש ביד או ברגל. רק רוחו נותרה ללא פגע. חרף נכותו המשיך סרגיוס להשתתף במערכות נוספות. הוא נשבה פעמיים על ידי צבאו של חניבעל והצליח להימלט בכל פעם למרות שהיה כבול באזיקים מדי יום במשך עשרים חודשים. הוא נלחם ארבע פעמים עם ידו השמאלית בלבד בעוד שני סוסים שעליהם רכב נדקרו תחתיו. היתה לו יד ימנית מברזל שיצרו עבורו, יצא לקרב כשהיא קשורה לזרועו, וכך הסיר את המצור מעל קרמונה, הציל את פלקנטיה וכבש תריסר מחנות אויב בגאליה.

283. העיר ביבלוס שבלבנון היתה מרכז למכירת פפירוסים, ולכן פפירוסים קרויים ביוונית בשם biblos. ברבות הימים נוספה למילה משמעות של ספר, שהרי מאגד הוא פפירוסים. מכאן, קרוי קובץ כתבי הקודש של הנוצרים בשם ביבליה או 'הספר'. האנגלים, כידוע, העניקו לנייר את שמו בשפתם מן המילה פפירוס.

284. ב-10 בפברואר 1840 נישאה ויקטוריה מלכת בריטניה לאלברט דודנה כשהיא לבושה בשמלת כלולות לבנה. החתונה המפורסמת תועדה בידי ציירים ולעבודתם התוודעו נשים צעירות רבות שרצו אף הן בשמלת כלה לבנה לעצמן. ברבות השנים התפשט המנהג גם מעבר לים, וכיום הוא נפוץ ומקובל מאד בתרבות המערב. אחרי מותו של אלברט לבשה המלכה רק שחורים עד יומה האחרון לאות אבל וצער.

285. אותות הכניעה המקובלים בימינו הם הרמת ידיים מעלה כדי להראות שאינן אוחזות דבר, או הנפת דגל לבן. ההיסטוריון טיטוס ליוויוס מלמדנו מאין התפתחו. בשנים 214-212 לפנה"ס היתה סירקוסאי נתונה במצור. כשהיפוקרטס ואפיקידס, שניים מן המתסיסים נגד רומי, נכנעו לאחד החילות, הם הרימו ידיהם מעלה אך הן לא היו ריקות. הם רצו להראות שנשאו ענפי זית כסימן לשלום ושעל פרקי ידיהם ענדו רצועות צמר לבנות. לא היו אז דגלים לבנים וגם לא דגלים בכלל. לפני השימוש הדגל הסתייעו הצבאות בנס – מוט שמעליו התנוסס צלמו המגולף של בעל חיים.

286. האם 'המאחה העירומה' שצייר פרנסיסקו גויה היא הדוכסית מאלבה? אולי לעולם לא נדע. נחה לה במערומיה על יצועה ונוצרת את הסוד עד ימינו. האמן הספרדי אף נחקר בגין עבודתו זו בידי האינקוויזיציה אך שוחרר. אלא שלא כולם היו כה סלחנים כלפי היצירה הבוטה. כשהדואר הספרדי הנפיק בשנת 1930 בול הנושא את דמותה של 'המאחה העירומה', סירבו הרשויות האמריקניות להכניס לארצן דברי דואר עם בולים "פורנוגרפיים", כדבריהן, והחזירום בזה אחר זה לשולחים.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.