מסתמן באופק: נזירות שעומדות לגלות את המיניות בזקנתן

12/12/2018 ב- 16:49 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על מסתמן באופק: נזירות שעומדות לגלות את המיניות בזקנתן

חרף היותי טיפוס שנוטה להתבודד (זהו טבעי ואינני פועל ליישם תכונה זו באופן אקטיבי. רק בדיעבד מתברר כך לאור התוצאה: התנזרות לאורך זמן מחברת בני אדם) אני חש הנאה כאשר האנושות פועלת כקולקטיב – לרגע אחד כולם חושבים אותו הדבר. חוט גלוי ונראה לעין מחבר אחד אל השני ואליו, וממני אל אחר, גם אותי. רגע כמותו אירע לפני ימים אחדים. 34 נזירות בשנות השישים והשבעים לחייהן שמצויות בסכסוך מתמשך עם הוותיקן הגישו אולטימטום לפני שתתרנה לעצמן את נדרי הפרישות שלהן. עכשיו הן רוצות? שואלים הכול בשעשוע מפאת גילן. האם לא מאוחר מדי, מחזקת מישהי נועזת ומיד תוהה בפומבי אם יש בהערתה איזשהו חטא.

הנזירות הללו, יחד עם עוד חמש שטרם מצאו לנכון לאיים על הוד קדושתו האפיפיור, משתייכות למסדר הצרפתי 'האחיות הקטנות של מריה אם המושיע'. "אחיות" מפני שכך מכונות הנזירות בתוך קהילתן. ראש המסדר קרויה מארי דה סן מישל. היא מעין גואלת רצון, מנהיגת כת. בגין התנהלותה החונקת החליט הוותיקן להדיח אותה. הנזירות מחויבות להיות נאמנות כלפי בן האלוהים בלבד והתברר לוותיקן שקודם כל הן נאמנות לראש מסדרן. הן רוצות אותה בחזרה. תגובתן החריפה ביחס להרחקתה מהן אך מוכיחה שהטענה היא מוצדקת. על כך יש להוסיף שש נזירות שכבר עזבו את המסדר בגלל שלא יכלו לסבול עוד את זו שעמדה בראשו.

ניתן לגחך כמה שחפצה הנפש על העיכוב בן עשרות השנים של שחרור האשה אותו עומדות לחוות הנזירות לשעבר (אם בקרוב), אולם בוותיקן מעט נחרדים. שם מבינים כי לא בגלל ספקות מעוניינות הן לנטוש את הדת אשר לה נשבעו אמונים. הסיבה היא אחרת והבהלה כפולה. כוחו של הוותיקן כראש הכנסייה הקתולית נחלש, ומתערער הקשר בינו לבין המסדרים בשעה שמתחזקת המנהיגות המקומית ואל סמכותה נושאים יותר ויותר פנים. כמו כן, קשה לוותר בקלות ראש על נזירות סוררות ככל שתהיינה כאשר לא מצליחים לעצור את הירידה במספרן הכללי ברחבי תבל. הזקנות הולכות אל קיצן והצעירות אינן באות במקומן. הוותיקן מצוי אפוא בדילמה אמיתית: ייכנע להן ויאבד עוד יותר מן ההשפעה שלו. יעמוד בשלו וייאלץ לראות בעין נכוחה את חולשתו בדור הנוכחי – חוסר היכולת לגייס אחרות תחתיהן.

זוהי תופעה כלל-עולמית ומתקיים חשד סביר שבעתיד תתחולל מהפכה בכנסיה הקתולית. לא מרטין לותר יקום מהמתים ויבטל אצלה את מוסד הנזירות כפי שעשה בזרמים הלותרניים של הנצרות. אף אחד לא יקום. יהא זה תהליך טבעי. המוות יעשה את שלו. מתישהו הנזיר הקתולי האחרון ייוותר לבדו.

הסיבה איננה התמעטות בכמות המאמינים האדוקים בשל הקדמה. להתפתחות החשיבה בדורות האחרונים אין שום קשר ישיר לדעיכה הזו מפני שמתמיד רוב הנזירים הלכו בדרכם מסיבות אחרות. הכנסייה הקתולית נכשלה מראשיתה להוליך אל מנזריה את האנשים שהשתוקקו להיות בהם, כיוון שלא היו כמעט כאלה. התנזרות היא חלק מאופי האדם ואצל מרבית הנזירים בהיסטוריה הוא נעדר. כמעט כולם מצאו עצמם פרושים משאר החברה בגלל רצונות של אחרים. איכרים נפטרו מפיות מיותרים שלא היו מסוגלים להאכיל. האצילים שמחו להשליך שם בנים שנחשבו בעיניהם רופסים ולא יוצלחים או חסרי תועלת. סוחרים שלחו אליהם צאצאים מטומטמים וחדלי אישים. ולעיתים נדירות, בשל הצלחה מסוימת או משהו איום שהסתיים בטוב הטילו עליהם שליחות לעבוד את האל כדי לגמול לו על חסדו. ואילו בנות שמיאנו להתחתן עם אלה שקבעו להן הוריהן או לא נישאו בגיל המתאים או שנפוצה שמועה שהלכו בדרך הרעה, נכלאו במנזר לבל ידבק במשפחותיהן הקלון שלהן. כך יוצא שהמנזרים קלטו לתוכם בדרך כלל כל מי שנחשב בלתי כשיר לחיים. לא היה בכך דבר שלילי. זה היה המנהג המקובל בחברה באותם הימים. אלה נהנו ואלה נהנו ורק הנזירים יכלו להיות נפסדים. ועתה השתנה המנהג. בימינו שולחים את הילדים הבעייתיים לכיתות מיוחדות, לייעוץ פסיכולוגי ומכריחים אותם ליטול ריטלין. פעם שימש המנזר כמענה הולם למצוקת ההורים והיום משאירים את הקטנטנים מול הטלוויזיה או כדי שישחקו בסמרטפון ושוכחים מהם.

סריקה ממגזין: נער רך בשנים במפגש מחודש עם אם המנזר. היא עם הצלב והוא עם הקמע שלו – מחייכים.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.