באיזה מקום במוח מוטמנות הוראות ההפעלה של רכיבה באופניים?

13/11/2018 ב- 05:34 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על באיזה מקום במוח מוטמנות הוראות ההפעלה של רכיבה באופניים?

בקיץ 98 נהגתי ללכת בלילות אל הים עם שותפתי לדירה וחברתה. אני הייתי מייצב את עצמי באמצעות תנועה מתמדת של הגפיים והן היו נתמכות על כתפיי כדי לא לשקוע במים, עד שהיה נמאס לי והייתי מנער אותן מעליי. שתיהן היו מתרחקות ממני ומשפריצות לעברי כל כמות שידן יכלה להדוף. כך כל שחייה לילית הפכה למלחמת מים משעשעת, עד שפעם אחת פקדה הפסקת חשמל לא צפויה את חוף תל-אביב. או אז התגלה באבחה אחת ההבדל הקיצוני בין "שחייה לילית" לבין שחייה באפלה, שאינה חוויה נעימה. מאחר של יכלו לראותי בעלטה הן יצאו החוצה ואני המשכתי לשחות הלאה אל החושך, בנצלי הזדמנות לילית בלתי חוזרת. והנה אירע הדבר שכיניתיו ברגעים ההם: המסתורין הגדול ביותר של האבולוציה המוחית! הואיל ולא ראיתי את ידיי ורגליי, התחלתי לתהות מה הן עושות, וכאשר דמיינתי את האופן שבו מתבצעת שחייתי, כמעט שלא יכולתי להניח ראשי מעל המים. גיליתי שהברייה האנושית אינה מסוגלת לשחות במעמקים ובה בעת להתמקד בחשיבה על הילוכי שחייתה. היקום קורס אל עצמו, כמאמר הפאקצות. וזהו דבר מוזר.

כל מי ששוחה מסוגל להיסחף בשרעפיו ולהעלות בדעתו אלף מחשבות, החל מן המליחות שתוקפת את פיו, דרך השלווה בהיעדר מציל, וכלה במשחק כדורגל מעאפן שנצפה אמש. רק במחשבות על השחייה עצמה איננו יכולים להיות שקועים אם חפצי חיים אנחנו. תנועות הגוף נעשות מסורבלות, כמו רוצה מכשף בתוכנו להסתיר באותו הרגע את שיטת השחייה, אף שאנו כבר מיומנים בה. נחדל לשחות ומיד נצליח לשחזר בדמיון את אופן הפעולה במחשבתנו (אך בהתעלמות מן המדיום המימי). התופעה המשונה הזו מורגשת לעיתים גם בטלפון הלחצנים הסלולארי כשמקלידים הודעה לפני שיגורה. כאשר מתרכזים בחשיבה על עצם פעולת הלחיצה שלפנינו (כמו בשעת זירוז ודחק) בצד הצורך להגות בתוכן הטקסט, תיכף תתבלבלנה האותיות שלנגד עינינו. במקום א' תופיע ב', תחת ר' נמצא ת'. כל לחצן מאפשר רישום של מספר אותיות כמניין הלחיצות, והנה הדעת מתערבלת בספירתן. למה? זאת ועוד, נסו לרכוב על אופניים ולהרהר בעת ובעונה אחת אילו הוראות המוח נותן לשאר הגוף כדי להמשיך בנסיעה, וללא שהייה כבר תתקשו לנסוע.

ניתן להכריז שהפעולות הללו אינן טבעיות לאדם. האבולוציה של מוחו דילגה עליהן. שימפנזים אינם שוחים, כידוע. התקשרות אלקטרונית היא המצאה חדשה. ואימתי הומצא הגלגל, אף אחד אינו יודע. הנה, כאשר הנכם עסוקים בזלילה והוגים בו-זמנית כיצד בעצם מתבצעת האכילה, איש מכם לא ייחנק במפתיע. שתי הפעולות הללו כרוכות יחדיו בשגרה. כאשר גבר מטיל את מימיו ומהרהר לעצמו על אופן התהליך שמתרחש מתחת לעיניו, לא יברח לו הנוזל הצידה. הזנה עצמית והיפטרות מהפרשות גוף הן משימות שנבראו בכוחה של האבולוציה. האם תולדה חיונית זו היא שמבדילה אותן מסיבוב דוושות ואחיזת הכידון באופניים שלכם?

לכו למגרש הכדורסל הקרוב עם כדור בסלכם. גשו אל קרבת הלוח ובעת שאתם פונים לשלוח את הכדור אל מעל הטבעת כדי שייכנס בה, חשבו על אופן כל זריקה כדי שתהא קליעה. הפלא ופלא, למרות שהתינוק של הפרימט הראשון עוד לא נולד עם כדור בידיו, אתם תהיו מסוגלים לבצע את המלאכה הכפולה מבלי קושי. דין זריקת אותו הכדור כדין אכילה, אך לא כדין שחייה, ובוודאי לא כדין זריקה באמצעות מזרק. אף אחות לא תצלח להרהר על נוהל ההזרקה ולהזריק גם כן בהצלחה. אומנם היא מתמקדת בסדר הפעולות שלפניה, כמין אוטומט, אך לחשוב אילו הוראות היא מקבלת עתה מן המוח, אינו רצוי לה ולא למוזרק. רשאים לטעון שהאחות פועלת ככדורסלן; אף הוא מוציא את הכדור מידיו באופן אוטומטי. אולם, אני מדבר על אותו פלוני שלא התמקצע בהשלכת חפצים אל האוויר. אין לו ברירה אלא לרצות ולדייק תוך שהוא מחשב את מעשיו, אך הוא מסוגל גם לחשוב על עצם עשייתו תוך כדי ביצועה. חרף זאת יצליח בקליעה לסל פעמים רבות. מדוע זה כך? ניתן לסבור שהטלת חפצים אל עבר יעד מוגדר, כגון יידוי חנית בשעת ציד, היא פעולה שנבררה באבולוציה האנושית. ברם, כאשר אחד מכם יישא מוט בידו ויום אחר יום יחפוץ לשלח אותו אל מטרה המצויה הרחק ככל שכוחכם מאפשר להגיע אליה, ובאותו הזמן גם להרהר על השיטה היעילה ביותר לצורך כך שמסוגל המוח להנפיק, יופתע הלז לגלות שהרבה פעמים יפספס. המוט ינחת ארצה קרוב מדי אליו כאילו קוצץ כוחו לשימוש זה. חישובים אין דינם כמחשבות. כשיחדל לחשוב על אופן הפעולה שמתווה לו מוחו, הוא ידייק פעמים יותר.

נסו לחבר הוראות הפעלה לרכיבה על אופניים במילים ובאיורים עבור מי שלא מכיר אותם. מה שנתפש במוחכם כהרגל פשוט שאינו מצריך הסבר, יתברר לכם כמשהו שאי אפשר להסבירו במלואו. בהתחלה תתקשו לנסחן כהלכה לטעמכם, ואחרי שתבזבזו שעות ארוכות מזמנכם, תתבהר התמונה החסרה שלפיה אין שום בריה עלי אדמות שתלמד לרכוב על פי ההוראות שרשמתם. העשייה שאתם בקיאים בה עד תומה אינה ניתנת להסבר, ולא בגלל מגבלה של התבטאות הנעוצה רק בכם. גם למוח האנושי בכללותו יש גבולות. מעבר להם הוא אינו מסוגל להסביר את עצמו.

לימוד הרכיבה על אופניים משול לכל לימוד אחר. אחרי שהומצאה מילת הזיהוי עבור הצבע הצהוב יכלו בני אדם להעביר את המידע בקולם זה לזה, וכאשר נשאלים אנו מהו הצבע של פרחי החמנית נצליח על נקלה לשלוף מן הזיכרון את המידע הרלוונטי לשאלה הזו. לאחר שהומצאו אבני הלגו לימדונו איך לבנות באמצעותן דגמים מורכבים. כל אחד מסוגל להשתמש בחוברת ההפעלה על ידי קריאה לזיכרון במוחו. מדוע דווקא באשר לרכיבה על אופניים מתגלמת הבעייתיות עליה דיברנו? חשבו על עצם הזכירה של צהוב ותרגישו כמו יש אתר פיסי ששם אצור המידע. אותו הדבר תחושו לגבי בנייה באבני לגו (החיבור בין אחת לשנייה). זוהי אינה הרגשה שקרית. זוהי תחושה אוניברסלית המשותפת לכל בני האדם שהתנסו בלגו. עתה חשבו לעצמכם היכן במוח אצור המידע באשר לנוהל הרכיבה על אופניים. חשבו ככל שתחשבו ולא תצליחו לדעת. אולי שם מצוי הפיתרון לתעלומה שנותרת בעינה: הכיצד להמשיך לשחות ובה בעת להתרכז בחשיבה על הפעולות שדורשת השחייה.

הרכיבה על אופניים הפשוטה למראה היא מלאכה מורכבת מכמה תהליכים המשולבים יחדיו: שמירה על שיווי משקל, הקפדה על ריתמוס הנעת הדוושות, כוונון הכידון באמצעות שדה הראייה, ועוד. אפילו הליכה על חבל דק המחבר שני מצוקים ומתחתם תהום היא פחות מסובכת (המודעות לסכנה היא שמשתקת אתכם). הרבה זיכרונות משתתפים בזכירת הרכיבה על אופניים, שאותם המוח נדרש לעבד, ואנו לא יכולים להגיע אל כולם בבת אחת כאשר אנו מדמיינים אותה. יתכן כי אותם הדברים אמורים לגבי השחייה. ומשלא ניתן להגיע לכל הזיכרונות הללו במקלעת אחת במהלך ההתנסות, אולי זו הסיבה שבלתי אפשרי לחבר הוראות לתרגומם עבור הפעילות הזאת.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.