האם פנייתי התמוהה אל טוויטר נשאה פרי כלל-עולמי?

29/10/2018 ב- 19:25 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם פנייתי התמוהה אל טוויטר נשאה פרי כלל-עולמי?

באפריל 2016 הקפאתי את שני חשבונותיי בטוויטר: העברי שכבר היתה לו כת של מעריצים, והנורבגי שדשדש במקומו, יש להודות. החלטתי לפרוש מקהילת הצייצנים מפני שלא הצלחתי להבין הכיצד מתעדפים ציוצים. גיליתי לכם זאת רק כעבור שנתיים. כדרכי, הייתי הראשון, וכנראה האחרון עד כה, מבין שבעת מיליארד תושבי כדור הארץ שמצא לו סיבה משונה כזו. חלקכם קרא וסבר שזהו עוד תעלול בלתי ברור פרי הגייתי, חלקכם חיזק את דעתו שאני תימהוני, וחלקכם רצה אותי שם בחזרה. יש כאלה שהבטיחו להקדיש את זמנם הפנוי כדי ללמד אותי את תורת התעדוף, ויש כאלה שהציעו לי לפנות להנהלת טוויטר ולבקש שתוסר האפשרות הזאת אצלי כדי שלא אתמרמר יותר בגין מוגבלותי.

פניתי אפוא לטוויטר מתוך אמונה שניתן לשנות את פניו בכוחו של מכתב אחד. הסברתי במדויק את הבעיה: לא הצלחתי לפענח את סוד שיטת התעדוף, אם הוא קיים בכלל. קרי, משהו אצלי לא בסדר או שאין שיטה כזאת. הבהרתי שמוחי תקין, ולראייה היא התקשורת הפורה שהיתה לי עם עוקביי, ועל כן, נראה לי שעל פניו אין לתעדוף שיטה, ובלעדיה אינני מסוגל להמשיך ולתקשר יותר עם יתר הצייצנים. אני מוכרח להבין עד תום כל מה שאני עושה, ואילו הם מצפים לתעדופים. בין השאר, ביקשתי מטוויטר לבדוק האם יש עוד צייצן מלבדי במשך שש שנים של פעילות שלא תעדף אפילו פעם אחת כדי לאשר את המצוקה שהייתי שרוי בה. ואז הצעתי כי באין שיטה יש לבטל כליל את התעדוף.

אני לא יודע עד איזה שולחן הגיע מכתבי ומה היתה השפעתו. במשך השבועות האחרונים הנחתי כי הראשון שקרא אותו שיער בליבו שאני חומד לצון והסתפק במחיקתו. והנה התבשרתי היום שתעדוף הציוצים יבוטל בטוויטר. לא בגלל הטענה שאין לו שיטה, נאמר, אלא משום שאפשרות התעדוף מגבילה את השיחה. צייצנים מסתפקים בו במקום לדבר במילים.

לטוויטר אין תחליף בינתיים. הוא שימש עבורי כמפעל לכמוסות זמן שבו הייתי מפיץ ציוץ עלום וכעבור חודשים הייתי מפנה את הקוראים אליו בבחינת "אמרתי לכם". לדידי, הדבר היה משעשע בהחלט. הרי כמעט כולם אינם יודעים איך לתייג אותי: בדאי, יודע-כל, או גם מזה וגם מזה. אני לא עוסק במה שחושבים עליי. אני כותב ורק כותב, ומעבר לזאת, לא הרבה מעניין אותי. רוב מה שאני כותב אינו מפורסם. אני מותיר חלק ניכר מכתביי רק לעצמי. ואילו הרשימות בבלוג שלי ניתנות לעריכה, ואני מעדכן ומוסיף עליהן כתובים כל העת. הן אינן כמוסות זמן ומעולם לא ביקשתי שתהיינה. התיבה הלבנה מדומה לתיבת נח של מידע חד-פעמי שמפליגה בשיטפון של ידע בלתי פוסק, ואני עסוק בשיפוצה בלי הפסק.

עם זאת, אני לא אחזור לפעילות בטוויטר, ככל הנראה לעין. אין בי אף געגוע לצייץ. לפעמים צריך להניח לדברים כפי שהם ולהמשיך הלאה.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.