המערב מוכרח להיפטר מדעותיו הקדומות כלפי ערבים

22/10/2018 ב- 06:03 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על המערב מוכרח להיפטר מדעותיו הקדומות כלפי ערבים

אי אפשר שלא להעריך באופן הנכבד ביותר את גילוי הלב השלם שנקטה ערב הסעודית. הכנות הטהורה הזו, שמאפיינת תמיד את המשטרים הערביים, היא צורך חיוני לתקינות שלטון שחייב המערב לאמץ, ותחת זאת נמצא שהוא מלגלג. הנה, האמריקנים מעלימים חשודים במתקן אקס-טריטוריאלי ששום חוק ודין אינם תקפים בו. הישראלים משכנים נחקרים במרתפים חבויים מתחת למגרש הרוסים עד שאפילו עכברושים טרם גילו אותם. הבריטים עדיין ממשיכים לחפש שלדים שהוטמנו בתוך חומות של מבצרים עתיקים. ואילו הסעודים מודים בפשטות: אירעה תקלה. תקלת מצערת. כל אשר ביקשנו היה לשאול בנימוס את העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י מספר שאלות:

– האם כחולי המדים הלבנים של אמריקה מתנכלים לך בגלל מוצאך הערבי?
– האם משלמים לך שלא בקמצנות על טורי הדעה שאתה מפרסם בו'ושינגטון פוסט או שמעזים שם לפעמים להלין את שכרך?
– וכשאתה חש ברע, האם שירות האמבולנסים של ארה"ב זריז כמו זה של הסעודים?

רצינו לשמוע מפיו אינפורמציה על היחס של המעצמה העולמית אל אזרחי הממלכה המדברית. ציפייתנו ארוכת השנים היא שתדע להפגין כלפיהם גישה חיובית ומאירת פנים כפי שהם ראויים לה. ועל מנת לקבל את פניו בברכה ולשאול אותו את השאלות הללו החלטנו שנעשה זאת בצורה מעוררת כבוד ורבת רושם כדי שחלילה וחס לא יחוש לרגע שבני ארצו מעניקים לו התייחסות פחות נאותה מאשר הוא מקבל אצל זרים.

לשם כך, הזמינה הקונסוליה באיסטנבול במיוחד עבורו משלחת בטיסת אקספרס שכללה חמישה-עשר קצינים ואנשי-עזר בכירים, ובלבד שלא יספר אחרי כן כי טירונים ונמוכי דרגה העזו לפנות אליו:

מנהל היחידה לרפואה משפטית של סעודיה ושני סגניו.
קצין החוקרים הראשי של הממלכה יחד עם ממלא מקומו.
נגר-אמן שמומחיותו בשימוש במסורים חשמליים הנטענים באמצעות אור החמה.
רב-כימאי עם מערכת חומצות גופריתניות בריכוז של 96 אחוזים.
קצב מיומן שנשא מכונה חדישה לטחינת בשר ועצמות בדרגת קיצוץ של 1-2 מ"מ.
הדיקן להנדסה אלקטרונית באוניברסיטת ריאד שאמור היה לתפעל את המכשור הרב במקרה של הפסקת זרם.
גנן שהביא עימו את מפלדת אל-חלד ומעדר עשוי טיטניום.
חוטב עצים עם גרזנים בעלי להב כפול.
שני סבלים שרירניים העובדים במפעל להרכבת ארונות עץ.
איש ניקיון משירות התעבורה הסעודי שהתמחותו בהסרת כתמי דם של תאונות רצח וברח.
סריס צעיר מן הארמון עם פאה בלונדינית לשם פיתוי במקרה הצורך.

הפמליה הזו נחתה מבעוד מועד בתוך הקונסוליה הסעודית לכבוד האיש שיורש העצר חפץ ביקרו. ולזכותו של ח'אשוקג'י יש לזקוף שלא איחר והשאירה שם להשתעמם עד מוות; בשעה 13:08 בדיוק נכנס אליה עם בוץ סמיך בנעליו. סוכנת הבית האוקראינית – שלא ידעה עם מי יש לה הכבוד לדבר – העירה לו בבוטות שיחלוץ אותן בטרם ימשיך פנימה. ח'אשוקג'י הצליח להסיר נעל אחת מרגלו הימנית, אך אויה, הנעל השמאלית נתקעה ולא רצתה לצאת. אז הוא אמר אפוא לעצמו: מוכרחים להיות מציאותיים. אם נעל אחת אינה הולכת החוצה, אבקש בחזרה את הנעל השנייה כי אין בריה עם שתי רגליים על הקרקע שתוכל להלך על רגל אחת נעולה. אלא שסוכנת הבית האוקראינית, שיש המספרים כי שימשה סוכנת קג"ב עוד מימי הסובייטים, הסתירה את הנעל ההיא בפיר ארובת הבישול, וח'אשוקג'י החל להשתולל. הוא זעק בקולי קולות שנשמעו עד תנוכי אוזניה של הארוסה שהוא רוצה את הנעל שלו בחזרה. והארוסה, עוד מעט הרוסה, המתינה מחוץ לגדר ולא ידעה את נפשה: הו, איזה עינוי נורא עובר על ארוסי! הבו לו את הנעל שלו בבקשה!

ח'אשוקג'י הנרגש לשמע קריאותיה, בעט את העט הנובע שלו אל דיוקנו של המלך, איים שיעשה מעשה, ואז הרים קסת דיו והיה ברור מתנועותיו שהוא עומד להשליכה. וכידוע, אם ישנם אנשי מלאכה שאסור להסתבך איתם בכלל, הרי אלה הם הכתבנים – בגלל הדיו המלכלך. אכן, שמועה עיקשת ושקרית גורסת כי הספגת חולצה צחורה בתכשיר של נתרן תת-כלורי עשויה לסייע, אך אל ביגוד מתוצרת סין הרחוקה היא לא הגיעה. הבדים הטבולים מתפרקים לרסיסים. והיה אם תוכתם החולצה, לא יהיה מנוס מלרכוש אחרת במקומה מאתר האינטרנט של עליבאבא, ולהמתין שני חודשים עד שבית הדואר יזמן את הנמען ליטול את החבילה המבוילת. במקרה של עיכוב קל, יטלפן אזרח מודאג אחרי חצי שנה אל מזכירות בית הדואר לברר מה עלה בגורלה ויתבשר כי "נפל אל שני האחוזים". זהו השיעור הזעום של האומללים שרשות הדואר איבדה את חבילותיהם. באמת, לא מזעזע. אלא אם פתאום יתהה האזרח מהו מניין החבילות שמגיע אל הדואר במשך שנה, ויענו לו: שלושים מליון! ושני האחוזים הללו הם שישים ריבוא חבילות טבין ותקילין. ואם נניח שנפחה של כל חבילה הוא שני ליטרים, נמצא שארבעים אקווריומים באורך שלושים מטר, ברוחב מטר ובגובה מטר, מלאים במים עד קצותיהם ודגים גדולים ששוחים להם בנחת, נעלמים במחסני הדואר ואיש אינו מוצא אותם יותר – מדי שנה!

איפה עלי באבא וארבעים האקווריומים? וכיצד העלימו את הגופות השקופות? האם הן מוסתרות במערה החשמלית של חסמבה, ומיהו הפיקח שיפצח את הסומסומה? או שמא האקווריומים התנפצו כליל בהשתוללות שלו, והמים האדירים נשטפו מהם והחניקו את ח'אשוקג'י כמו סנפירים מפרפרים, ובעודו מושך את שערותיו כדי להיחלץ מן הנעל הטובעת, נחתך גופו טבעות-טבעות מן הזכוכיות החדות. אכן, תקלה! על כן, כדי שכל המהומה הזו לא תתגעש, אסור להסתבך עם אנשים כתבנים. יש להם קסת דיו ביד!

לא אדם אחד וגם לא שניים הוזעקו לסייע לו כי ראו שטרם נרגע גם אחרי שלגם ארבעים טונות. חמישה-עשר אורחים קרואים שנחתו ביום ההוא התנפלו על הנעל הסוררת שסירבה להישמט. הובאו הגרזנים והמסורים, ובפעולה הכירורגית העדינה נחתכה בטעות כף רגלו של העיתונאי ונעקרה ממקומה. תקלה! הדם נשפך כיין וכולם השתכרו מהניחוח כמו פטישים שהולמים במוח, ועד שהתעוררו מעלפונם הרגעי, כבר היה מרוקן מנוזלי הגוף. דבר זה אירע בגלל נעל שחורצת גורלות של אדם, כפי שלמדנו מסיפור סינדרלה. מה מסור ההשכל? שמעו תמיד בקול חכמים שמצווים לא להיכנס עם נעליים לתוך הבוץ הטובעני, ובעיקר: להסתכל שמאלה, ימינה ושמאלה לפני שנכנסים לקונסוליה סואנת.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: