תקווה משמחת לבחורים לא יפים מגיעה מן האקווריום

11/10/2018 ב- 06:06 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על תקווה משמחת לבחורים לא יפים מגיעה מן האקווריום

כששבתי מאמריקה הדרומית סיפרתי לידידותיי כי המקומיות היו קוראות לי בוניטו. מה אתה מצפה שתאמרנה אנאלפביתיות, הן גערו בי. אחרי כן, חייתי בקיבוץ ודיווחתי להן שהמתנדבות הנורבגיות נלהבות מן המראה שלי. מה אתה מתייחס ברצינות לבלונדיניות, נזפו בי. כולן טיפשות. הנחתי שסולם היופי הוא יותר תלוי-תרבות מאשר מולד, אבל התעקשתי שלאינטליגנציה אין תפקיד. צדקתי, אך לא לגמרי.

גופי הוא דג הנוי הנפוץ ביותר בעולם. מוצאו מאמריקה הדרומית, וכמעט אין ילד שלא מכיר את תהליך הרבייה שלו: הזכרים מחזרים בעקשנות אחר הנקבה ולא מרפים ממנה אף פעם, והיא מסרבת כמעט לכולם. מספר שבועות אחרי ההזדווגות עם בחיר ליבה היא משריצה דגיגים. אכן, בניגוד למרבית המינים היא אינה מטילה ביצים וממתינה שהזכר יפרה אותן. התהליך הוא פנימי מתחילתו ועד סופו. לזכר יש אפילו איבר זכרות, אולם אצל הנקבות לא קובע גודלו אלא החזות הכללית של גופו. ככל שצבעוניותו בולטת יותר כך גדלים סיכוייו להיבחר על ידן.

החוקרים החליטו לבדוק במעבדה את תהליך בחירת הנקבה דרך שני שלביו: יכולת הבחנה בין זכרים עם צבעוניות נבדלת, ויישום היכולת הזו בקבלת החלטתה למי מהם להיענות. לשם כך, השתמשו בשתי קבוצות של נקבות שנקבעו לפי גודל מוחן, ובשתי קבוצות של זכרים שנקבעו לפי ההתבלטות שלהם: בעלי זנב ארוך וססגוניים מאד, ובעלי צבעים חיוורים עם זנב קצר. התברר שכל הגופיות מסוגלות לדעת מי הזכר היפה בעיניהן, אך אלה שמוחן קטן יותר אינן עושות דבר עם הידיעה הזו. בזיווג לא היתה להן שום העדפה לגבי הזכרים, יפים יותר או יפים פחות. מנגד, הנקבות החכמות לא התפשרו על התכונות של בני זוגן. אצלן רק היופי הוא הקובע.

מה אנו מבינים מן התוצאות? לדידם, צדקו אבותינו שאסרו על הנשים לצאת וללמוד. הן נעשות בררניות מדי, ולבסוף מתמרדות. אם תישארנה כסילות, אפשר יהא להמשיך ולשלוט בהן ולזווג אותן לכל בחור על פי בחירת המשפחה ולא לפי העדפתה שלה. אולם, בעידן ההיפר-טכנולוגי כבר אין סיכוי להחזיר את הגלגל לאחור, וגם השיבה אל מקורות הדת היא זמנית. כמעט ולא יהיה פנאי לתהות על השאלות הקיומיות, ועל כל פנים, התשובות תימצאנה במרחק כפתור. בסופו של דבר, יתנערו בני אדם מאלוהיהם, ואנו נישאר תקועים עם בנות חכמות.

ואז הגיעה הבשורה מנורבגיה: החוקרים שם מצאו כי למרבה המזל הטכנולוגיה משפיעה בהחלט על התבונה האנושית. הם ניתחו 730 אלף תוצאות של מבחני אינטליגנציה ומצאו כי ללא שום ספק, בני אדם שנולדו לפני הדור האלקטרוני היו חכמים יותר, וככל שנוקפות השנים הנסיגה באינטליגנציה אך גוברת. הם לא מייחסים זאת לאמצעי הבידור והמידע של ימינו, אך המסקנה ברורה לי ואולי לכולם, אף אם אנו מתייחסים בחשדנות לעצם קיומם של מבחנים כאלה.

כאשר ישנו אינטרנט זמין כל היממה מי צריך לאגור קבצי מידע בראשו. הרי מוח האדם הוא האיבר הבזבזני ביותר בגופו המשוכלל, ואך ברור שיקבל הוראות מעצמו לחסוך באנרגיה. הבעיה היא שהתבונה המלאכותית היא מוגבלת ואינה יכולה להחליף את הבינה האנושית, או לא כיום לכל הפחות. על מנת להשתמש בשכלנו כיאות אנו מוכרחים לדעת ככל שיותר. מוח האדם אינו מכונה פשוטה של קלט ופלט אלא היא חושבת מה צריכה היא לקלוט וחושבת מה היא צריכה לפלוט. חושבת ולא מחשבת, כמו המחשב.

הוסיפו לכך את אמצעי הבידור שמקיפים את בני הנוער מכל עבר ולא נותנים להם מנוח. כמו הזכרים של גופי הם נדבקים אליהם ואי אפשר להתנתק מהם. בני דורי כבר אינם רואים ילדים שמשחקים עם בני גילם מחוץ לבית. אין להם יותר פנאי לצרכים כאלה. ובלעדי הקונפליקטים בגיל ההתבגרות שנוצרים בכל קבוצה אנושית ברי כי חלקים מרכזיים במוח הנער לא יוכלו עוד להחכים לעולם. הקונפליקטים הללו יוצרים סביבה עשירה מאד של מצבים שונים ומשתנים שאין להם תחליף במשחקים אלקטרוניים מפני שהתמודדות החברתית היא מורכבת מכל מה שנבנה אי-פעם. תחת שילדים ישחקו כדורגל בשכונה ויתווכחו ביניהם על כל דבר, שולחים אותם הוריהם לחוג כדורגל עם מדריך שתחת פיקוחו לא יצוץ שום קונפליקט. הוא מכריע עבורם את מה שהם היו מוכרחים להכריע בעצמם.

עתיד כזה, אם הזיקה שיצרתי רלוונטית, הוא גן עדן למכוערים כפי שהתברר אצל הגופים. היופי יאבד מחשיבותו מפני שהמשיכה אליו לא תקבע שום דבר. גם היום, כפי שהיה כנראה תמיד, ברור לכול כי נשים, באופן כללי, נמשכות יותר לכסף של גברים מאשר ליופי שלהם, ולא רק בגלל שבזמננו מבזבזים אותו יותר על גידול צאצאים, אלא כי בניגוד לעבר, יש הרבה יותר מוצרי מותרות וכל אחת משתוקקת אליהם. התברר כי ככל שהחוכמה יורדת כך דועכת הברירה. במקום לבחור מה מהם צריכה האשה היא רוכשת כל אשר ידה משגת בעזרת הכסף של בן זוגה. אלה אינן חדשות. גם קופות אדם מסכימות להזדווג תמורת תשורות. זהו הטבע הפרימטי מימים ימימה. אולם, חלק לא מבוטל של צאצאי נשים נשואות משתייך לאבות מזדמנים. כל המחקרים המדעיים מצביעים שנשים נואפות באותה מידה כמו גברים. עד ימינו, היה ליופי של הגבר המזדמן תפקיד מכריע בהחלטתן להזדווג עימו. עם הירידה בחוכמה הן תזדווגנה עם כל אחד, כמו הגופיות רפות השכל. דבר זה אינו נורא. הבעיה צצה מכיוון אחר. מעבר לכסף וליופי בוררות נשים את אבי ילדיהן לפי ריח הגוף שלו, בין אם זה הבעל ובין אם זה המאהב. הן מזהות אצלו באופן לא-מודע שונות גנטית הנבדלת מזו שלהן, וככל שהשונות גדולה יותר כך ישרוד מספר רב יותר מן הצאצאים שלה מחלות שתתקופנה אותם, והם יוכלו להתרבות בתורם. היעדר יכולת להחליט על סמך הבחנה בשונות הגנטית עלול להוביל לגוויעת המין האנושי. זה לא יקרה מחר, אך התלות שפיתח האדם בטכנולוגיה תמשיך לדרדר אותו אל קיצו.

באשר אליי, אינני יפה – נשים לא סובבו את ראשיהן לעברי אף פעם. אינני חכם – נדיר למדי שאצליח לזהות בכוחות עצמי את הרצונות של הזולת כלפיי, ועד שאני מצליח הם כבר משתנים ואני מוכרח להוגיע מוחי מחדש. אינני עשיר – כך יטען מנהל הבנק ותבחין כל אחת. ואילו השונות הגנטית שלי, המבוטאת בגנוטיפ, מאופיינת במוטציות דומיננטיות מזיקות. באופן שאי אפשר להסבירו, אם כך, נשים אינטליגנטיות מאד נמשכו אליי, והיו מהן, ולא רק הן, שרימוני באשר לשימוש באמצעי מניעה עד אשר נזקקתי לתפילה שאלוהים יעשני עקר. מהי המסקנה? עוד רחוק היום שנבין באמת מה נשים רוצות. ניסויים בדגים ומבחני IQ הם דברים שרצוי לא להסתמך עליהם בעניין זה, לדעתי.

לקריאה נוספת:

Natasha Bloch, Alberto Corral-López, Séverine Buechel, Alexander Kotrschal, Niclas Kolm & Judith Mank. 2018. Early neurogenomic response associated with variation in guppy female mate preference. Nature Ecology & Evolution

Bernt Bratsberg & Ole Rogeberg. 2018. Flynn effect and its reversal are both environmentally caused. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 115 (26) 6674-6678

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.