מדוע הוצאה להורג מחרידה אותנו יותר מאשר ירי חסר הבחנה?

10/10/2018 ב- 04:51 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מדוע הוצאה להורג מחרידה אותנו יותר מאשר ירי חסר הבחנה?

התמזל מזלנו הרע להיות נוכחים בשעות היסטוריות קשות כשמסעות הרג בלתי פוסקים פוקדים את ארה"ב ובמדבריות המזרח התיכון טרוריסטים אסלאמיים כורתים ראשיהם של אזרחים כפותים. באופן שאי אפשר שלא להשתומם ממנו מסוגלים אנו לדרג את הזוועות. הנה למשל, רבבות ילדים סוריים נכתשו תחת הפצצות מן האוויר בלי זיע וכמעט הכול הצטמררו ממראה תריסר קרבנות של מתקפת גז כלור. התוצאה של כל המקרים הללו היא מוות. הדרכים אליו הן שונות והקוטלים בוחרים להשתמש בהן על פי סולם הדירוג שלנו כדי לזרוע אימה בצופים ובקרבנות העתידיים.

שלשום שוחחתי עם עובר אורח בקרן רחוב. מוכרחים לחזות ביכולתי לפתוח בשיחה ארוכה כמעט עם כל זר אם אך נעצר לצידי. אינני מבין אף פעם איך בריות שאצות לדרכן משתכנעות לשכוח מסדר יומן ולדבר איתי. אפשר כי אלה משפטי הפתיחה שמהממים אותן: "מה אנחנו עושים כל החיים? מבזבזים אותם בתכנונים ועוד תכנונים להשיג אושר. ומה קורה בסוף? הם נגמרים ואנחנו עוזבים את העולם הזה באומללות נוראה ובפחד אדיר. מתי אנחנו מבינים זאת? רק ברגעים האחרונים שלנו, כשאנחנו כבר לא מסוגלים לשנות דבר. אולי אם יכולנו לבחור את הדרך שבה נמות אולי המוות לא היה כה מבהיל!" יתכן שאני מוכשר לומר את המילים המדויקות לכל יעד מבלי להרהר עליהן. די דומה לפיתוי נשים בדרך הדיבור, יש לומר, ובזאת אני מצטיין, אולם עימן אני זהיר יותר. אובדן עובר אורח גנרי אינו זהה לאובדן מישהי נחשקת. קלעתי בול. "אתה מתכוון לבחורה היפה? לא חבל על יופי כזה שהלך… והמנוול הספיק לקשור אותה לפני שירה בה. למות בחוסר אונים כזה?! כמה אכזריות!"

הופתעתי, כמובן. אני התעניינתי בדברים חשובים יותר: כיצד מסוגלים לעבוד יהודים עם אויב פוטנציאלי באותו מקום? מדוע לא בדקו את חפצי הפלשתינים שם עד היום ואיך אפשר לבדוק אותם בכלל מבלי להרוס את מרקם העבודה המשותפת? ומה גרם לפלשתיני לרצוח דווקא את חבריו לעבודה כשישנם יהודים אחרים בכל הסביבה? ככל הנראה, אני שואל את עצמי את השאלות הלא נכונות. התרשמתי ממנו שהוא מזועזע ביותר מן ההוצאה להורג, אך לא מן הסיבות הראויות. הוא דיבר על ביתור גופות במדבר הסורי שזה עתה חיו, על יופייה בתמונה של ההרוגה בפיגוע בברקן, ועל הערבים בכלל. דיבורים אלה מסיחים אותו ממחשבותיו האמיתיות.

עובר האורח הרגיש צער אמיתי בגלל חזות הנרצחת. אני התעצבתי מן הסיבות שהדבר קרה. אם היתה סופגת קליע מירי במרחקים ומתה כתוצאה ממנו היתה הרגשתו אחרת. כאן תוכנן להמית דווקא אותה, שם היה זה יד המקרה, הסביר. ומה על היופי, שאלתיו. מיד הבין ששם עצמו ללעג כשהתעניין פתאום בקרבן מפני איך שנראתה בחייה. כל כך לא מכובד, לדעתי.

למען האמת, למעט קרובים ומכרים אף אחד אינו מתעניין בקרבנות, ולא מפני שהם רבים מדי. גם כאשר ישנו רוצח ונרצח אחד, אנו מסתקרנים מן הראשון: אישיותו, מניעיו, הפסיכוזה שלו. כולנו מתבוננים בתצלומו ומנסים לפענח מה מסתתר מאחורי הפנים הללו. אנו מרותקים במיוחד אל הטירוף. מי מכם לא נתקל באנשים משוגעים ברחובות? הם זרים לנו. אמנם ידברו בשפתנו ונבין מה יאמרו לנו, אולם לא נבין אותם. נהיה גם זהירים בדברינו. עד שיסתלקו לא נהיה בטוחים מה יעשו פתאום. הם בלתי צפויים. הם אינם פועלים לפי ההיגיון המסודר שלנו. אנו אפילו חוששים מפניהם לפעמים. ההתנהגות שלהם היא על סף החייזרות. אם שאלנו עצמנו אי-פעם אם נבין איש קטן וירוק שידבר אלינו בלשוננו, הרי שהתשובה הינה שלילית. עולם המושגים שלהם, כמו של טרופי הדעת, הוא אחר לגמרי. ולמרות זאת, יש בינינו שפנימה בליבם אינם חדלים לתהות האם הטירוף שוכן גם בתוכם. האם רק ההרתעה מפני הפרת החוק והבלמים המוסריים הם שמונעים ממנו להתפרץ, והאם נחוש בו כשיופיע? בדרך כלל, רבים מבצעים מעשים חריגים ואינם מצליחים להבין איך כדבר הזה קרה להם. אובדן שליטה ארעי עשוי להימשך משניות ועד שעות. אנו מודאגים מן הטווח הקצר שלו, בטרם נתעשת. הריגת אדם אחר מבלי תכנון היא מאורע שעלול לקרות לאחדים מאיתנו בגין זעם שיוצא משליטה או פחד-אימים, בין אם אנו נהרוג ובין אם ניהרג בגללו. אך רצח מתוכנן הוא דבר אחר לגמרי. כאן עסקינן בנפש מסוכסכת שאינה מסוגלת להפיג את המתח העצום ששורר בתוכה עד שתבצע את המלאכה של הקטילה. פה נחוץ טירוף גלוי או סמוי. אדם שפוי ימצא דרכים לפוגג את המתח או שימתין עד שחלוף הזמן ישכך אותו.

"כולנו שונאים אנשים אחרים. אף אחד אינו רוצח בגלל שנאה", אמרתי לאחר הפיגוע בהר אדר ליד גבר ואשה שהתבוננו כמותי בעבודות שנעשו בכיכר דיזנגוף. קלעתי בול. שני הפיגועים היו דומים. המחבלים באו למקום עבודתם ופתחו באש על יהודים. "השנאה מספיקה", טענה האשה בהחלטיות, ומעיני הגבר ניבטה שנאה יוקדת לרוצח. התמקדתי בו: "אתה תלך לרצוח ערבים בגלל שאתה שונא אותם?"

אחרי שהובלתי אותם לקלף בעצמם את שכבות השנאה, הם נותרו עם שטיפת מוח ומצוקה נפשית כבירה שגרמו להפרת האיזון ברוח האדם וככל שזו התערערה כך קרב הרגע שבו הוא קם ורצח. השנאה אינה מספקת. הטירוף דרוש בהחלט. רציחות מתרחשות מפני שמבצעיהן נכשלים מלמצוא אלטרנטיבה אחרת להשגת התוצאה המבוקשת. מוזר ככל שיישמע, אי-יכולתו של הקרבן לנשום יותר אינו התוצאה הזו ברוב המקרים. לעיתים קרובות, זהו רק שלב בדרך אל המטרה. מנגד, אדם שפוי לא יחדל לחפש אחר אפשרויות נוספות. הרוצחים אינם מסוגלים.

שאלו כל ילד: למה האריה הורג את החיות? כדי לאכול אותן, יענה. שאלו עצמכם: מדוע בעל ממית את המאהב של אשתו? על מנת שלא יחזור שוב על מה שעשה. למה לוחם הורג את אויבו בשעת קרב? כדי להסיר את האיום על חייו. מדוע חוואי ממית פולשים ששבים אל ביתו? על מנת שהטריטוריה שלו תישמר ללא פגע. אם ניתן לאריה ארוחה הגונה כגון פרה שמתה בטבעיות הוא יסתפק בה. אריות שבעים אינם זזים ממקומם. אם נגלה את המאהב לארץ אחרת הבעל לא ירדוף אחריו עד שם. אם נתגונן באמצעות 'כיפת ברזל' נחדל לחסל את החוליות שעומדות לשגר רקטות. אם חוואי יציב כלבי שמירה על סף דלתו מי יעז לחדור דרכה. אפילו לקטילה שהיא לגיטימית בעינינו יש אלטרנטיבות.

עובר האורח הובל באמצעות השיחה לקלף מעצמו את הסחות הדעת עד שמצא עצמו מול מחשבותיו האמיתיות. ודאי שכולם מזדעזעים מאד כאשר מסע הרג ללא הבחנה גובה חייהם של עשרות קרבנות חפים מפשע, אבל אם היה קרבן יחיד לעומת קרבן של הוצאה מתוכננת להורג, היינו מזועזעים יותר מגורלו של האחרון. ואנו הלומים עוד יותר מרצח של אדם אזוק בשל חוסר האנושיות לכאורה של הרוצח. כביכול, ישנו הבדל בין ירי מרחוק אל ציבור שנס על נפשו ואת פניו אין רואים לבין אשה צעירה שמתחננת על חייה והרוצח אינו חס. איך כך יתכן, אנו שואלים עצמנו בתדהמה. איך תיתכן סדיסטיות כזאת בלב אנוש? כולנו אומרים זה לזה נסערים.

מדוע נתפש רצח כזה כה אכזרי? בגלל התכנון המדוקדק שמצריך השתהות ובעטייה מתקיים שיח בין הקרבן ורוצחו. אך מהו ההבדל בינו לבין הטירוף שמניע אמריקני לצוד מבלים בכיכרות. גם מסע ההרג שלו מתוכנן בקפידה. הוא שומע במוחו את קולותיהם המדומיינים מדברים אליו ומתחננים והוא הורג אותם בהנאה.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.