כיצד ניתן לחיות ללא אגו?

01/10/2018 ב- 04:53 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על כיצד ניתן לחיות ללא אגו?

האדם הוא בכללותו יצור חברתי. למעט אנשים שהחליטו או הוכרחו לפרוש מן החברה מכל מיני סיבות, כולם מקיימים אינטראקציות ביניהם במידה זו או אחרת והדבר מפליא באמת. מחד, בני אדם הם אינטרסנטיים, ומאידך, יש להם אגו. אלה הם שני מאפיינים שמתנגחים זה עם זה, ואם הינם גלויים לחלוטין אזי אינם מאפשרים לשום קשר חברתי להחזיק מעמד זמן רב.

היה ניתן לצפות שבני אנוש יקיימו קואליציות זמניות שבריריות או הדוקות עבור מטרות מסוימות ויפרקו אותן כדי לבנות חדשות אחרות. היה ניתן לצפות ששום קשר חברתי לא יימשך תקופה ארוכה מדי, אלא אם המטרה המשותפת להשגה היא כה חשובה עד שהיא מסייעת להתגבר על כל מיני משברים שבדרך הממושכת. אולם, מן המציאות סביבנו למדים אנו שקשרים בין בני אדם מתקיימים עשרות שנים גם בלי נסיבות חשובות מאד, חרף כל הקשיים ובניגוד לרוב הסיכויים.

יוצא אפוא שהמאפיינים של אגו ואינטרס אינם גלויים באופן הדדי. אם יהיו גלויים בו-זמנית זה כלפי זה לא יוכלו השניים לדור בכפיפה אחת. הבה נבחן כיצד הם פועלים ברצון לשמור על התקשרות:

במקרה אחד, דני חושף לראווה את האגו האמיתי והגדול שלו בפני יוסי כדי להרתיע אותו. כך ידכא דני את האינטרסנטיות האמיתית של יוסי כלפיו או יחליש אותה, או שלכל הפחות יתאמץ יוסי להסתירה שאם לא כן ינופץ הקשר ביניהם. ליוסי אין ברירה אלא לפעול בעורמה ולהפעיל את האינטרס האמיתי שלו במחשכים כשהוא מערפל את כוונותיו ומקווה להסיח את הדעת מן הדרך שבה הוא הולך.

במקרה אחר, משה מפעיל באופן חושפני את האינטרס האמיתי שלו, אם מתוך בורות, אם מתוך אי-שימת לב, ואם מתוך כוונה תחילה, ולעמוס, אם עדיין הוא חפץ בהתקשרות ביניהם, אין ברירה אלא להסתיר ככל שיוכל את האגו האמיתי שלו, ולהציג חזות שווא שהאינטרס האמיתי של משה כלפיו הוא חסר חשיבות בעיניו ולא פגע בו, או שיתחזה לפתי שלא תפש כי נעשה לו עוול.

על מנת לנפץ קשר ניתן להשתמש באינטרסים מדומים גלויים ובאגו מדומה גלוי. ומדוע שנעשה כך? בסופו של דבר, מוגבל האדם ביכולותיו, בפעלתנות שלו, בזמן הפנוי שלו. אפילו אם הוא בעל אינטרס במידה זהה כלפי כל האנשים שבקשר עימו, שמתאספים לערימה גדולה במשך חייו, אין לו ברירה אלא להיפטר מכמה מהם, בחזקת תפסת מרובה לא תפסת בכלל, ואז יכול האדם לפעול בשתי שיטות:

במקרה אחד, ניר מציג אגו גדול ופגיע אך מדומה אל מול האינטרס האמיתי של אלי במטרה לנפץ את הקשר ביניהם, וכשניר מייחס לאלי את האחריות לניפוץ הקשר, אלי יאשים את עצמו בגין האינטרס שלו.

במקרה אחר, לירן פועל באינטרס חזק ומדומה כלפי בני באופן שייראה כאילו הוא עומד להזיק לו, ולבני לא תהא ברירה אלא לנפץ את הקשר בגלל האגו האמיתי שלו. במקרה זה יאשים בני את האינטרס של לירן, שהוא בכלל מדומה.

מכאן, ניתן להסיק שאגו מתקבל בחברה כחלק בלתי נפרד של הישות האנושית, ואילו האינטרסנטיות היא שחותרת תחתיו, וכביכול היא השלילית מבין השניים; אלא שזהו חולי חברתי מובהק. לאגו אין שום מהות שרידותית בחיי האדם. אפשר לוותר עליו, אבל אדם חף מאינטרסנטיות לא יוכל לשרוד בחיים המורכבים הללו. הוא נזקק לה. הוא חייב לדאוג קודם כל לאינטרס שלו על פני האינטרסים של זולתו. אפילו אצל תאומים זהים אשר להם אותו מטען גנטי מתגלים אינטרסים שונים, חלקם סותרים.

אז מדוע התפתח האגו? דעתי היא כי בגלל הצורך להשתמש בו כדי לנתק קשר, אבל כאמור זהו אגו מדומה, ואגו מדומה זה השתלט על יוצרו והפך לאגו ממשי.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.