האם משום עצלות לא תקף סילו מלך אסטוריה את המוסלמים?

01/09/2018 ב- 04:56 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם משום עצלות לא תקף סילו מלך אסטוריה את המוסלמים?

בספר זיכרונותיו משרטט האדריכל אלברט שפר, שר החימוש של הנאצים, את היטלר כברנש עצל שיצא לקרבות אדירים מבלי להקדיש להם הרהור נוסף משום בטלות מחשבתו. זהו ספר מעניין ביותר שנטווה כהלכה כדי לגונן על מחברו מפני הצדק. מצויים בו הרבה פרטים מפי בכיר במשטר שהיה שותף לכל מעשי האימים. אחת האנקדוטות ברשומותיו ממחישה את התפעלותו של היטלר מן האסלאם לאחר שנפגש עם משלחת של נציגים ערביים: "אלמלא נהדפו בעיר טור שבצרפת צבאות המוסלמים שבאו מספרד אי אפשר היה לעצור בעדם מלהשתלט על כל אירופה. או אז כולנו היינו היום מאמיניו של מוחמד, בני דת הדוגלת בהנפת חרב כדי להכפיף את האומות לאמונתה. ועבור הגרמנים היה יכול להיות נהדר מפני שהכוחניות האסלאמית תואמת להפליא את המזג הגרמני התקיף; דבר שלא ניתן לומר על הנצרות".

שלא כמו היטלר, סבר פיליפ גואדלה אחרת. היום מוזכר שמו (Philip Guedalla) הודות למימרה שטבע "ההיסטוריה חוזרת על עצמה. ההיסטוריונים חוזרים אחד על השני". נאמן לביקורתו זו חיבר בשנת 1931 מאמר מקורי על היסטוריה אלטרנטיבית: 'לו היו מנצחים המוסלמים ששלטו בספרד', ובו תיאר כיצד היה הופך הענף הספרדי של האסלאם להומאני, ליברלי ושליו.

הן היטלר טעה והן גואדלה שגה בדמיונותיו. לדעת היסטוריונים בימינו לא היתה כוונת המוסלמים שבאו מספרד לכבוש את צרפת. כל כוונתם היתה לבזוז מנזרים עתירי-נכסים ולברוח בחזרה לשטחיהם. מי שעצר בעדם בקרב טור בשנת 732 היה קארל הפטיש, סבו של קארל הגדול. האם חיו שניהם יחדיו? עדיין לא ידוע. מספרים כי הנכד נולד דווקא ב-1 באפריל. יתכן כי בגלל כך אין מאמינים ברצינות לתאריך הולדתו או שמסיבה אחרת.

דורות אחר דורות נישא שמו של קארל הגדול בפי רבים. היהודים זכרוהו כמי שנטה להם חסד ומעשיות רבות התחברו כדי להלל את שבחו. גם אדולף היטלר העריץ אותו מאד ונהג לומר כי הוא משמש לו דוגמה, אך לאו דווקא בגלל כיבושיו הרבים של הקיסר הפרנקי, אלא מפני שגם הלה התכחש לקיומן של זכויות הפרט. את מורשתו זו העריך ביותר הרודן הנאצי. ביחס לכיבושים הנרחבים של קארל הגדול היתה דעתו של היטלר ביקורתית בחריפותה מפני שלא התמקד בכיבוש מזרח אירופה, כפי שהוא עמד לעשות.

המוסלמים שהגיעו מצפון אפריקה פשטו על חצי האי האיברי בשנת 711, ובמשך שבע שנים ידעו רק ניצחונות עד שהובסו בידי פלגיוס בקרב קובדונגה שלאחריו ייסד את אסטוריה, ממלכה נוצרית חדשה בצפון ספרד. לאחר שבנו נהרג על ידי דב פראי בזמן ציד, עבר הכתר לראשו של אלפונסו ה-1, שהיה נשוי לבתו של פלגיוס. ובתו של אלפונסו ה-1 היתה נשואה לסילו, שבשנת 774 זכה במלוכה כמו חותנו, הודות לקשרי החיתון בשושלת הזו. כפי שנהוג לומר – הכול נשאר במשפחה.

סילו תואר על ידי היסטוריונים מן העבר כאחד המלכים העצלים והבטלנים (Reyes holgazanes) היות שבימי שלטונו לא הנהיג פעולות תוקפניות נגד שטחי המוסלמים שגבלו בממלכתו. ואילו שפר, כזכור, תלה את האשם בעצלות כאחראית למוראות מלחמת העולם השנייה. כביכול, אם היטלר היה מאמץ את מוחו שבעתיים היה נוטה לאמץ מדיניות הפוכה, ואולי אפילו לא היה יוצא לתגרה אחת. טרם נכתב ספר מז'אנר ההיסטוריה החלופית על היטלר ההססן מרוב כובד המחשבות, וכוח הדמיון אינו מסוגל ליצור ממנו צורר מחמד, כך שמוטב לנסות ולהבין רק מה חלף בראשו של סילו.

על פי Chronicon Albeldense הרשום בלטינית, "למען אמו" לא יצא סילו לקרב נגד המוסלמים. מהי הכוונה? יתכן שאמו היתה בת ערובה אצלם כדי להניא אותו מלהילחם בהם, או שמא היתה מוסלמית בעצמה והוא לא היה מעז לאכזב אותה. לדידי, זהו תירוץ מומצא שאינו שונה במהותו מסיבת העצלות, ונועד כולו להסביר את התהייה באי-מעשיו. כבר היו מלכים עצלנים בדברי הימים שיצאו להילחם נגד שארי בשרם. מחויבת להימצא עילה חשובה יותר.

בביוגרפיה מאת איינהרד על 'חיי קארל הגדול' מסופר כי בשנת 778 יצא קארל לכבוש את ספרד, אך צבא הפרנקים נהדף אל מול שערי סרגוסה שנשלטה אז בידי הערבים. במעבר הרים צר בפירנאים, בשעה שצבאו נערך בטור ארוך בשל תוואי השטח, הגיחו מן המארב לוחמים באסקיים שהתקיפו את הכוח המאסף ויכלו לו. בין ההרוגים אצל הפרנקים נמנה גם רולן, אשר על שמו תיכתב מאות שנים אחרי כן 'שירת רולן', אחד מאפוסי הגבורה המרשימים ביותר בימי הביניים. שלוש שנים אחרי מפלת הפרנקים יצא עבד א-רחמן ה-1, שליטם של המוסלמים בחצי האי האיברי, לנקום בכל אלה שתמכו בפלישת חילותיו של קארל הגדול. דומה אם כן, כי סילו היה עסוק מאד בשנים ההן במגננה בלתי פוסקת, והדבר "שהתעצל" – או שלא העז בכלל – להרהר על אודותיו היה לחרחר מלחמות נגד שכניו.

במחוז אסטוריה שבספרד ניצבת עד היום כנסיית יוחנן הקדוש שהורה סילו להקים. מצבת אבן מונחת בתוך הכנסייה ועליה כתובת הנראית משונה ביותר. אך אם קוראים את הכתוב על המצבה מן האות S שבמרכזה בכל קו הפונה לעומת אחת מן הפינות, מתקבלת הכתובת בלטינית Silo princes fecit (סילו הנסיך עשה), ואפשר לקרוא משפט זה ב-45760 דרכים שונות.

סלבדור דאלי שהתוודה בהערצתו להיטלר, וצייר את דמותו מספר פעמים, סבר כי יש משהו מושך בעריצותו שמקפחת זכויות אדם וחיי אנוש. גם הכתובת במצבתו של סילו העניקה לו השראה בעבודתו A Propos of the "Treatise on Cubic Form" by Juan de Herrera. דאלי האניגמטי היה אחד האנשים הספורים בהיסטוריה שהן היטלר והן סילו העסיקו אותם במחשבותיהם. לאחר שסטודנטית לתולדות האמנות פנתה אליי מחמת עצלנותה בנוגע למטלה לימודית וביקשה את עזרתי, תהיתי לא רק האם אוכל לקשר בין שניים מציוריו אלא שאעשה זאת על ידי צירוף אקראי. בצמד הראשון לא הצלחתי חרף פשפוש חודרני בידיעותיי. בצמד השני היא לא השתכנעה. הצמד השלישי ברא את מאמרי זה.

יש לי חולשה נוסטלגית לסטודנטיות חובבות דאלי. לפני שנים רבות נקלעתי לחדרה של סטודנטית חיננית בירושלים ועל הקיר מודבק היה אחד מציוריו מסדרת פרדוקס הזמן. מתחתיו היתה תלויה כרזה מודפסת עם הסלוגן: "אפטר מתחתוניי עבור הבחור שיקנה לי אותם". בעודי בוהה בכתוב הסותר את עצמו ומנסה לשאול עצמי היכן אמצא את חנות לבני הנשים הקרובה ביותר, היא נעמדה מאחוריי ושאלתיה: הגידי, זה אמיתי? הו, ודאי שלא, ענתה. זהו רק צילום. ציור מקורי שלו הון תועפות. זה הרי דאלי!

מי קבור מתחת למצבה בכנסייה? הנזיר הבנדיקטיני קוסטודיו (El Maestro Custodio) שחי במאה ה-14 וחיבורו הגדול על תולדות אסטוריה אבד, מוזכר בכתבי אחרים בקובעו כי עצמותיו של סילו הוצאו מכנסיית יוחנן הקדוש ההיא והועברו לכנסייה אחרת על שם יוחנן הקדוש, אף היא באסטוריה. כפי שכבר נאמר, הכול נשאר במשפחה.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.