טראמפ תפס טרמפ על הכבוד הלאומי של טורקיה

16/08/2018 ב- 10:20 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על טראמפ תפס טרמפ על הכבוד הלאומי של טורקיה

צמיחה כלכלית היא סוגיה חמקמקה ומפוקפקת, לעיתים. בשנת 2017 הושגה הצמיחה הנאה בישראל באמצעות הלוואות למימון מלא של רכישת מכוניות חדשות. המדינה נזקקת להגדלת הונה לצרכים צבאיים שונים ומשונים, בין השאר אולי למען הקמת כור גרעיני חדיש שיחליף את הכור המיושן ליד דימונה, ולשם כך היא מעודדת בכל מאודה צריכת מוצרים ששיעורי המיסוי עליהם גבוהים ביותר. כאן חברו יחדיו תרבות של שופוני יא נאס אצל ראשל"צים ודומיהם והתנפלות של הבנקים לתת הלוואות לכל דורש כדי ליצור מראית עין של פעילות אמיתית, אחרת איך ימשיכו להחזיק מאות בנקאים במשרותיהם ללא עבודה ממשית? מישהו מכם שאל עצמו אי-פעם מדוע מכון התקנים הישראלי נזקק לתקני עבודה רבים יותר באופן יחסי מאשר בגרמניה המתועשת כל כך, או למה בעצם משרד החקלאות דרך שלוחותיו מעסיק עובדים וקרובי משפחותיהם במדורים מופרכים לבקרת מזיקים כשבמדינות החברות באיחוד האירופי הם לא היו קיימים מעולם?

הצמיחה המופלאה שהשיגה טורקיה בשנות שלטונו של ארדואן הושגה באמצעות פיתוח כביר של תשתיות. על מנת שקבלן עפר יצא מגדרו לבצע את המלאכה שמציעה לו הממשלה, הוא נזקק להלוואה בשיעור ריבית זעום ככל האפשר כדי שמתישהו יוכל להשיבה ולא יפשוט רגלו העירומה בפרהסיה. למרות זאת, הריבית בטורקיה גבוהה מזו שבארה"ב מתוך מטרה לפתות משקיעים אמריקניים, כיוון שאחרת ישתלם להם יותר להשאיר את כספם בתוכניות חיסכון שמונהגות במולדתם. באמצעות ההון הזר שזרם לבנקים הטורקיים יכלו הללו להעניק הלוואות לקבלני עפר. שיטה אחרת להשיג הון זר במימדים גדולים היא באמצעות יצוא מסיבי, אך הכלכלה הטורקית אינה נודעת כיצואנית, ומשום כך היא כה סובלת בימים אלה. פיתוח התשתיות גורר אחריו יצירת משרות חדשות והביקוש לעובדים גובר כל העת, וכך עולה השכר הממוצע והמשק מוצף בכסף נזיל. ההיצע הזה גורם להתייקרות במחירי המוצרים, לבסוף. כך תופחת לה בטורקיה אינפלציה גבוהה, והשיטה המוכרת למגר אותה היא על ידי העלאת הריבית. כדבר המתבקש הזה לא מבצע הבנק המרכזי של טורקיה. ארדואן כופה זאת עליו בכוח השררה. אם ייכנע לתכתיבי הכלכלה הוא יעצור בבת אחת את הצמיחה שעל גביה נישא לשלטון רב-השנים, ומכך הוא מנסה להימנע כמעט בכל מחיר. זוהי הסיבה שהלירה הטורקית קורסת בימינו, וללא תלות בצעדי ארה"ב נגד השלטון היושב באנקרה. המשקיעים הזרים אינם נותנים אמון בשיטות הכלכליות של ארדואן וממירים את הלירות הטורקיות שבבנקים הטורקיים במטבעות יציבים כמו הדולר האמריקני. מה גם שזהו תהליך כלל-עולמי, שפוסח על טורקיה, ויחלוף כנראה גם על ישראל. כאשר הבנק הפדראלי של ארה"ב מעלה את הריבית, וכך כבר עשה, נאלצים גם בנקים מרכזיים במדינות אחרות להעלות את הריבית כדי להמשיך ולמשוך משקיעים זרים. וכשהריבית עולה ומאמירה והמשכורת נשארת במקומה, אנשי השופוני יתקשו, וחלקם אף לא יצליח, להשיב את הלוואות הענק שנטלו לרכישת מכוניות חדשות. על כן, מכוח עצמאותו תבע בנק ישראל מן הבנקים המסחריים לחדול ממנהגם המגונה להעניק הלוואות לכל דיכפין.

הנשיא האמריקני היה מוכרח מצידו להטיל סנקציות כלכליות (פחותות-משמעות, יש להודות) על טורקיה. טראמפ מחויב להיטיב עם התעשיינים האמריקניים שסבלו בעידן אובמה כדי לייצר עוד מיליוני משרות לפועלים מקומיים, וגם לשאת חן בעיני בוחריו האוונגליסטים ולדרוש בשמם את שחרורו לחופשי של כומר אמריקני המוחזק בתנאי מעצר על אדמת טורקיה בגין חשד לתכנון הפיכה. על אוזני ארדואן נפלה ההצהרה האמריקנית כמתנה משמיים. במקום שייתפס אשם בצרותיה של הכלכלה הטורקית, הוא מסיט את האש ממנו אל ו'ושינגטון: אמריקה אשמה! היא תומכת במהפכנים ובמתכנני הפיכות והיא גם מבקשת לפגוע בכלכלת ארצו מסיבות פנימיות משלה. מן העם הטורקי הוא מפציר לא להיכנע לתכתיב האמריקני. כך נהנים טראמפ וארדואן זה על גבי זה מצעדיהם ההדדיים ומשרתים איש את רעהו, ומי שניזוק מן הפופוליזם היקר הוא העם הטורקי.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.