האם ההשגחה העליונה מופקדת רק על המעשים?

13/07/2018 ב- 09:44 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם ההשגחה העליונה מופקדת רק על המעשים?

יש לי חבר שהוא גרוש וחי בדירה שכורה יחד עם בת זוגו, שהיתה שכנתו עד שהתאהבו ועברה לגור עימו. ותיכף אחרי שנכנס להתרחץ, כמו מלח הזועק מראש התורן "יבשה", כך הוא קורא בקולי קולות "מים רותחים", והיא מזדרזת לכבות את דוד החימום ונאנחת כי בדירתה הקודמת הותקן דוד שמש, והתחננה אליו שיגורו אצלה, אך הוא מיאן מפני שסלון ביתה היה צר מלהכיל את השולחן הענק שבנה במו ידיו.

ומה מכילים פני השולחן הזה? היו לי כמה הזדמנויות לראות שולחנות אצל אחרים. מניחים עליהם אגרטל גבוה עם פרחי משי, ז'ורנלים מהודרים להתקנת גובלנים במסדרונות, קופסת בונבוניירה גדולה שהתרוקנה אחרי שהנכדים ערכו בה ביקור. ואצלו מונח ספר תנ"ך עם כריכת פלסטיק כחולה שקיבל כאשר נשבע אמונים לצבא. ובכל עת שיוצא מן האמבטיה לבוש בחלוקו המנוקד, פותח הוא את התנ"ך ומקריא פסוק אקראי: ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ה', וסוגר אותו כלעומת שנפתח. היא צוחקת, הוא מתנפח מחשיבות עצמית, ואילו אני מתחיל מיד להרהר עד כמה הקריאה בתנ"ך עשויה לשעשע לפעמים.

ובאמת מכמיר הלב על ה'. אלוהי ישראל כמעט תמיד מצוי במצב של פסע מהתמוטטות עצבים, ובני העם הנבחר מוכרחים כל העת לפייסו במנחות ובמעשים טובים כדי שיירגע. נדמה לאלוהים כי כל אשר הם עושים נועד להכעיס אותו, בזמן שהם בכלל לא חשבו עליו. כשכתוב: ויעשו הרע בעיני ה', נמצא קודם שהעם איבד את אמונתו. העם לא ביקש להרגיז את היושב במרומים בכוונה. בני ישראל לא זכרו בכלל שהוא נמצא שם ברקיע ומתבונן במעשיהם.

ויעשו הרע בעיני ה' משמעו שהם עשו דברים רעים, לפי סברתו. אלוהים הוא בעל יכולת חשיבה. לפי חשיבתו עשו רע. הוא אינו רואה את מעשי האדם. אף אחד אינו חושב שלאלוהים יש עיניים אמיתיות. הוא מרגיש אותם. מין חוש שישי שיש רק לאלוהים, אבל דומה שהחוש הזה מוגבל. נדמה שאינו מצליח לקרוא מחשבות אלא רק לקלוט מעשים שנעשו. יחשבו רעות בעיני ה': כשהרוע נותר רק במחשבה ולא מנסים להוציא אותו אל הפועל בגלוי – לא נמצא במקרא.

הבה נניח שפלוני פוסע על המדרכה ורואה מימינו במרחק אשה זקנה במדרגות ביתה, שעונה על מעקה, ואינה מצליחה להוריד רגליה יותר מכך. היא תקועה שם ומצפה לעזרה. יודע זאת הפלוני וחושב לעצמו: רק עתה החלמתי ומי יודע אילו מחלות יש לה. לא אגע בה, הוא מחליט. וכשמתקרב הלה אליה, מעסיק עצמו בהפניית ראשו שמאלה כאילו מתעניין במה שמופיע בצד ההוא, בעודו מצליח לשמוע את הזקנה קוראת אליו בקול חלוש, והוא ממשיך בדרך ומתעלם ממצוקתה. ומה חושב אלוהים? האם האיש עשה הרע בעיניו? לדידו של ה', הרי ברור שלא הבחין הפלוני בזקנה. מבטו היה מופנה לצד האחר. אם היה רואה אותה מקרוב ונעצר לידה, מקשיב לתחינתה ומסרב להיעתר לה, אזי זהו מעשה רע. אך אלוהים אינו מסוגל להבחין במחשבות הרעות.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.