החזיר הקדוש: כיצד להיות מוקצה נערץ ביותר

04/07/2018 ב- 11:05 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על החזיר הקדוש: כיצד להיות מוקצה נערץ ביותר

מעניין לדעת מתי נשאלה לראשונה השאלה: מדוע האמת שנגזרת מחוקי ההיגיון האנושי איננה יכולה להיות אמת שנסתמך עליה?

ראו את הדוגמה הבאה:

יהודים אינם צדים חזירים שבמקומות אחרים נאכלים ברצון.
במקומות אחרים לא צדים חיה שאפשר לאכול אותה רק אם היא קדושה.
מסקנה: החזיר הוא קדוש ליהודים.

הפגם האלמנטרי של מערכת משפטים זו אינו טמון בהיגיון הפנימי שלה, אלא בהנחות היסוד שעליהן התבססה, בתפישת טבע החיים אצל כולנו, ולא במסקנות שניתן להסיק מהן. אנחנו ניצבים על המסד שהוקם על ידי הדורות שהיו לפנינו, וכדי לגלות את הפגם צריכים אנו לשרבב ראשנו החוצה ולהביט מהצד על הערימה בכללותה, ולא להתבונן רק בגרגרים האחרונים שהוספו עליה. כמה מכם מסוגלים לעשות כן?

"החזיר קדוש ליהודים" הוא מקרה פרטי של "המוקצה הנערץ ביותר". אתם אומרים שהמקרה הזה הוא בלתי אפשרי. ברם, כמקרה פרטי הוא אפשרי. ומה לגבי המוקצה הנערץ ביותר? הרבה משליכים מאי-קיומו לכאורה של החזיר הקדוש, מן הפרט, אל הכלל, כמו הדוגמה לעיל כשקוראים באותה מלטה למעלה.

בימים של שיטות שיווק השולחות את זרועותיהן אל קצות עצבי מוחנו, כמעט הכול סבורים שאדם לא יוכל לזכות בתהילה עולמית אם לא ידע לשווק את עצמו על פי הכללים הנהוגים בקהילה. אבל זוהי שגגה ברורה. כל עוד אדם יפעל לפי הדרישות של קהילתו, אולי אף פעם לא יגיע לתהילה חובקת עולם. בקהילות אחרות עשויים להיות כללים אחרים. שם אוכלים חזירים. בכל קהילה קובעים לו גם ללכת בתלם שלה כדי להגיע אל ההישג שלו. אם ילך בדרך שכולם הולכים בה לא יגיע ליעד חדש שאיש לא צפה אותו, ולכן שום הישג לא ישיג. אסור אפוא שילך בתלם.

לפיכך, מתקיימים יחסי דחייה הדדיים בינו לבין החברה. החברה אינה יכולה לסבול מי שאינו פועל לפי כלליה והוא מסרב לפעול לפי כלליה. מה יעשה?

הוא יכול לוותר על הליכתו בהמשך הדרך אשר בחר בה, ולנסות להתקבל מחדש על ידי החברה.

הוא יכול להמשיך בדרכו כשהוא סובל מאד מן החרפה שהמיטה עליו החברה, או לפתח לעצמו עור של חזיר פילי ולא לחוש יותר מן הסבל.

הוא יכול להמשיך בדרך תוך הנאה מרובה מכך שהחברה כועסת בגינו, או לשמוח לאידה כשיגיע ליעד מקורי, אל ההישג שלו, והכול יעריצוהו בימות חייו. האם אז ינסה להתקבל לקהילה ולזכות לכבוד מלכים, או שלא ירצה?

יתכן כי הוא יעדיף לחיות ביניהם ולא בתוכם. ביניהם בלית ברירה, ולא בתוכם מתוך בחירה. או אז עשויים הם לרצות עוד יותר בקרבתו, להבין לליבו, לבקש סליחתו, להאשים מיעוט שדחק אותו החוצה. הוא הופך להיות החזיר הקדוש שלהם.

והם עשויים לשוב ולתעב אותו מחדש, כמו ילד שאינו מקבל את הצעצוע שהוא רוצה והוא משכנע את עצמו שאינו רוצה את הצעצוע יותר, כדי שירגיע את מצפונו. או כמו היהודים ביחס לחזיר.

הסיבות שיהודים אינם אוכלים בשר חזיר אינן בגלל ציווי האל, הטעם שלו, התפלשותו בבוץ מלכלך, האשפה שהיא מזונו. הם מתעבים אותו מן הסיבה שציינתי.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.