האם היתה זו גופתו של רישאר קנטיון שנמצאה בבית השרוף?

06/05/2018 ב- 05:16 | פורסם בתעלומות מן העבר | סגור לתגובות על האם היתה זו גופתו של רישאר קנטיון שנמצאה בבית השרוף?

בשנת 1734 נשרף עד היסוד ביתו של רישאר קנטיון בלונדון, וגופה אחת, אשר הניחו שהיתה שלו, נמצאה בתוך האפר. קנטיון, אשר נולד בשנת 1680, היה מסוללי הדרך בהגות הכלכלית. מה שקרה באותו לילה נשאר בגדר תעלומה.

ברם, כדאי שנתחיל בקורות הפרשה בדווחנו על הבית. בפנקסים של סנט פול, קובנט גארדן, כבר חיפשו לשווא את הרישום הנוגע לקנטיון, אבל מהצצה בספרי השומה של ו'סטמינסטר עולה כי בשנת 1721 היה עסוק בהריסת אחד מארבעה בתים גדולים שנרשם על שמו ליד הכיכר בקובנט גארדן, והמשיך להיות רשום בהם עד שנת 1729. ספרי השומה משנת 1730 עד שנת 1732 חסרים, והוא אינו מופיע עוד בספר משנת 1733. שכניו בבתים ליד הכיכר היו הרוזן של אורפורד, סר הארי אשורסט ואדמונד גאוג'. אותם בתים נהרסו כדי להקים על חורבותיהם תיאטרון חדש, אשר נרשם כעומד במקומו בשנת 1735. עם זאת, שמו של קנטיון אינו מופיע בספר השומה של רח' אלבמרל, הבית שבו אירעה השריפה, כשהוערך מחירו ב-15 באפריל 1734. הוא מסומן "ריק" על ידי גובה המס, ככל הנראה, לאחר שנשרף.

על פי המשוער, קנטיון נכנס לגור בביתו זמן-מה לפני השריפה, כיוון שרוב עובדיו נשכרו אך טרם לכן. ביום שני, ה-13 במאי 1734, היה עסוק קנטיון בלונדון וביקר בכמה מקומות בעיר. כמו כן, אירח בלשכתו את ידידו פרנסיס גרבאן. העגלון שלו העיד כי היה עם אדונו במקומות האלה כל היום, במיוחד בבית בכיכר קו'ין, ו'סטמינסטר, שם סעד ארוחת ערב, והביא אותו עד דלת ביתו ברח' אלבמרל בשעה 10 בלילה. השוער מסר בעדותו כי שירת את אדונו בשעה אחת-עשרה בלילה כשפשט את בגדיו בטרקלין כהרגלו, נטל נר עימו וספר, והלך למיטתו מיד אחרי כן. קנטיון אף אמר שזה הספר שהוא הולך לקרוא. זה היה מנהגו. רגיל היה לקרוא במשך שלוש שעות במיטתו.

בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר ביום שלישי נראה הבית עולה באש. ליידי פנלופה קומפטון, שגרה בצד המקביל של הרחוב, כתבה ב-14 במאי כי הוא נשרף לגמרי בטרם התיזו עליו מים. היו בבית שלושה משרתים ושתי משרתות, אבל רק גופה אחת שנשרפה לאפר נמצאה שם. קנטיון לא נראה עוד בשום מקום. האם היה הקרבן היחידי בשריפה?

הדיווחים הראשונים רמזו על תאונה: קנטיון קרא במיטתו והעלה אותה באש עם להבת הנר. אך כשהסתיים החיפוש בתוך האפר, כאשר לא כסף ולא תכשיטים נמצאו בבית, התעורר ספק באשר לנסיבות המאורע. נאמר כי שוד קדם לשריפה, שקנטיון נרצח לפני שהבית הוצת. המשרתים נעצרו והועמדו לדין בגין אשמת רצח. הם הואשמו שרצחו את אדונם כדי לבזוז את הבית ואחרי כן העלוהו באש כדי להסוות את הפשע. אך הם זוכו במשפט לאחר שעדים שונים סיפרו סיפורים מנוגדים לחלוטין.

החשד נפל לבסוף על ג'וזף דנייר ששירת כטבחו של רישאר קנטיון במשך אחת-עשרה שנים, אך פוטר כעשרה ימים לפני השריפה. נאמר שנכנס לתוך הבית בעזרת סולם מאחור. הוא נמלט אל הנמל ושם שילם סכום כסף כדי שספינה תיקח אותו להולנד, וכך לא הצליחו ללכוד אותו ולהעמידו לדין.

במרוצת הזמן הועלתה אפשרות נוספת שהאש הוצתה במכוון על ידי קנטיון עצמו, וכי הגופה, שמעולם לא זוהתה, לא היתה של קנטיון. לא היה כל קושי בזמנים ההם להשיג גופות למען נתיחה תמורת תשלום. על פי השערה זו, ביים קנטיון את מותו כדי להימלט מתביעות כספיות שבהן היה שקוע עד צוואר. הראיה העיקרית לגרסה הזאת היא אדם מסתורי שהופיע במושבה ההולנדית של סורינם לאחר מותו לכאורה של קנטיון, נשא מספר מסמכים הקשורים אליו, כמו גם כמות ניכרת של כסף ודברי ערך. אדם זה הוכרז כמבוקש, אבל נעלם לפני שנעצר. בהימלטו השאיר את המסמכים מאחוריו וכך הם אותרו. מוכרח הוא להיות הרוצח של קנטיון או קנטיון בעצמו. אולם, אם הוא הרוצח, מדוע שיישא ניירות חסרי ערך אך מפלילים?

נשאלת גם השאלה מדוע משך קנטיון סכום עתק של כסף יום לפני מותו שלו כביכול. מאידך, בהתחשב בעובדה שכך נהג, האם לא ייתכן שזה היה המניע לרצח? ספק רב אם האמת תתגלה אי-פעם.