האם מרגרט תאצ'ר שיחקה עם מרים סיבוני בתופסת?

21/04/2018 ב- 10:44 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על האם מרגרט תאצ'ר שיחקה עם מרים סיבוני בתופסת?

בערב חג העצמאות סימסה לי ידידתי בזו הלשון: מי יניף את הגרזן על אפו ויקצצו בחזרה לאורכו הטבעי? ודבר מופלא הוא לפענח מיד כי היא מתכוונת לראש ממשלתנו הנכבד אשר שיקר לא רק ליו"ר הכנסת אלא לעם כולו, אבל לא למחבר שורות אלה. אני טענתי מלכתחילה כי אם יורשה לשאת מילות ברכה יפליג בנימין נתניהו למרחקי הזמן, כי זהו האיש. הוא דיבר בשבח שער טיטוס ותיאר את התפעלות הסקנדינבים מן המנורה החקוקה עליו, אלא שאף אחד אינו מאמין לסיפורים שלו, גם לא זהובי השיער הנאיביים בדרך כלל. כשהוא ואני נפגשנו באריאל בכהונתו הראשונה, כשבא לשאת נאום במכללה המקומית, שאלתי אותו בצד: "למה אינך מגזים?" שהרי בניגוד לשקרים מבוססות גוזמאות על אמת.

וכבר אינני יודע האם בא ביבי לנאום כי בזאת רצה, או שרעייתו המג'נונה כפתה עליו להגיע אל ההר כדי שעם ישראל כולו יצפה בבואה יחד עם המלך הנכנס. ועל כך אינני מתרגז. בכל הקשור אליה נעשה מצב רוחי מרומם למדי. היא משעשעת אותי כהוגן, ואני ודאי אתגעגע אל הקפריזות שלה כשתהפוך לאחת האדם, בלי שומרי ראש, כך שאת עוגת הקצפת הראשונה שלי אטיח בפרצופה כשעל פניי המסכה של גאי פוקס. ובהחלט היה כדאי שתשב בקהל הצופה בטקס ולו כדי לראות באיזו יוהרה היא שונאת מרוקאים, כמה היא נגעלת מהדביקות המזרחית, ואיך מירי רגב, כלת המסיבה עד לפני שהחלה, ממשיכה להתבזות כמשרתת של המלוכה. לא לזאת פיללה שרת התרבות העממית שלנו. שרה דחתה אותה בכל עת שניסתה זו להתקרב אליה. למה? כי היא צפון-אפריקאית. רק בגלל סיבה משונה זו. כל העם ראה.

מירי רגב, כך סופר לי מפי מקורבת אליה בבחרותה, היתה מביעה דעות שמאלניות לפני שהצטרפה לליכוד, ואפשר שבסתר עודנה שמאלנית מן המניין. אחרי עידן נתניהו, כך הצהירה לאחרונה, היא מתכוונת להיות ראש ממשלה. וכשתתמודד למשרה הרמה, מתכוון אני לבחור בה בכל מפלגה שתהא. לי לא משנה מה כתוב בפתק. מה שחשוב הוא לצאת במהרה ממרבית השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. ומירי רגב, לדעתי הנחרצת, מסוגלת לעשות זאת. החנופה האווילית שלה למתפקדי הימין עושה רושם רק עליהם. המלחמה שלה בעדות אשכנז קונה לה אוהדים רק בעיירות הפיתוח, אולם ניתן לסמוך על מירי רגב שיבוא היום ובו תזנח את שלל מעריציה על מנת לבצע את אשר היא מאמינה בו בכל ליבה.

הביטו בתמונה של מירי רגב, אז מרים סיבוני, כשנבחרה בשנת 1982 לנערת השנה ב'מעריב לנוער'. מלבד העובדה שניחנה ביופי מרשים שמפרך להיתקל בו בארצנו מאז נחקקה בזהב דמותה של 'יהודה השבויה', יש לה חיוך של מישהי שיודעת מה היא רוצה מעצמה. זה חיוך לא-כובש, כי מרים התנגדה לכיבוש, אבל זה גם לא החיוך המעצבן של פציפיסטית מבית ספר אליאנס בת"א. ברור שזה אינו חיוך של דוברת צרפתית. אצלה בבית דיברו בספרדית. כפי שביבי משקר למרוקאים שהם כמו אחים לו, כך היא מרמה את בני עדתה כאילו היא משתייכת למורשתם. היא לא. האותנטיות המרוקאית שלה מזויפת ונועדה להוליך שולל, ומפני כך היא מוצאת חן בעיניי. אני אוהב פוליטיקאים בן-גוריוניים, כאלה שברגע האמת עושים מה שטוב לעם ולא מה שטוב להם.

יתכן כי בן-גוריוניים אינה המילה הנכונה. פוליטיקאיות תאצ'ריסטיות הוא ביטוי מדויק יותר. מירי רגב רואה עצמה כתאצ'ר הישראלית. אם ביבי הוא אחאב, היא תהיה איזבל במהדורה בריטית מעודכנת. כזו שנולדה לא-שייכת לכאן ושלטה על הארץ. גם תאצ'ר התגאתה באי-השתייכותה לאליטה ואחר כך התעמרה בבני המעמדות הנמוכים. ואם ראש הממשלה שיחק עם החיילים הבריטיים בילדותו, היא לא תתבייש להזמין את מרגרט תאצ'ר להדלקת המשואות. היא לא דופקת חשבון לאף אחד, וזו תכונה נהדרת. יולי אדלשטיין ניסה בכל כוחו לדייק בפרטים, אבל הוא אינו מבין. זהו כוחה של מירי רגב. היא מסוגלת להפוך את היוצרות, לא רק להחיות את המתים. היא תחריב את מפעל ההתנחלויות בעשר אצבעותיה. ורק היא יכולה. היא תהיה התאצ'ר המהפכנית שלנו.

הרבה סולדים מן הסגנון הבהמי שלה, אבל כשמפשיטים את הבהמיות מעל המילים מגלים עד כמה הן מדויקות לפעמים. לשחקנית נטלי פורטמן היא קראה יהודיה אמריקנית שנולדה בישראל. רגב אכן ידעה לקרוא לילדה בשמה. נטלי איננה ישראלית מבחינה מעשית. אני מכיר סקנדינבית שהיא ישראלית יותר ממנה, אף כי לה אין אזרחות בגווני כחול-לבן. היא מסתפקת בדרכון של מולדתה. ועצוב לגלות כי הישראלים מתעקשים לאמץ אנשים שאינם משלנו כדי להתגאות בהם, הואיל ועד היום לא צמח אף ישראלי לדמות בינלאומית שחקוקה בזיכרון העמים. עשינו לעצמנו טקס יום העצמאות נודף ניחוחות מחדר ניתוחים פלסטיים ובו התפארנו כמה אנו מדינה נחשקת, כאילו נטועים אנו בסקנדינביה וכל האומות נושאות עיניהן אלינו, אך האמת היא שישראל הינה מדינה מוקצית וכמעט בכל מקום מסתכלים לעברנו בעין לא יפה. נטלי פורטמן צודקת בביקורתה. היא מוותרת על הפרס כי אינה יכולה להשתתף בעוד טקס שבו מתעקש לנאום בנימין נתניהו. די לה בנאום "הסקנדינבים בשער טיטוס". זוהי זכותה, וכמה טוב לגלות שיהודיה מבית טוב יודעת להעמיד אותו במקומו, היכן שכשלו ישראלים רבים ובכללם היו"ר אדלשטיין.

אכן, הקומבינה שעשתה רגב עם ביבי היא דוחה עד עצבות, ואי אפשר שלא להיזכר כמה השניים שנאו זה את זו עד לפני שנים אחדות. וגם היום, עודם מתייחסים אחד לשנייה בבחינת כבדהו וחשדהו. כמו אשתו, ביבי אינו סובל מרוקאים כי הם מתרפסים לפניו, ומירי רגב אינה סובלת אשכנזים כי כל חייה היא נאלצת להתרפס בפניהם על מנת להתקדם בסולם הדרגות. היא יכלה לנצל את יופייה כשחקנית הוליו'ודית במיטת המפיק, אך בחרה בתפקיד עוזרת הבית, כי מי העז לחלום רחוק יותר בעיירת הפיתוח של ילדותה. אם תרצו, כמאמר הרצל, מירי רגב משמשת עדות חיה שאין זו אגדה. באמת ובתמים שררה אפליה תהומית בתוככי ישראל הצעירה.

כבשלל עדות ישראל, ישנם מעט היבטים בלתי נעימים גם במסורת הצפון-אפריקאית, כגון "למי יש יותר כבוד" ו"שופוני יא נס", אבל אלה שמשתייכים אליה הם אחינו לעם, ואני רוגז על הקיפוח שעודו נמשך. יצרה אותו מפא"י וממשיכות לטפח ממשלות הליכוד מאז ימי בגין. יהודה נשבתה בידי רומי ונחלצה לפני 70 שנה. הצפון-אפריקאים נשבו בידי האידיאולוגיה הימנית ועדיין לא נחלצו. כשמירי רגב תחזיר את המתנחלים למדינתם ישתחררו גם הצפון-אפריקאים מעול הכיבוש שכפו עליהם מנהיגי 'חירות' לדורותיה. בינתיים נאלצת רגב להנציח בעצמה את הבורות כדי לעלות לשלטון. היא מקריבה משארי-בשרה על מנת להציל את השאר מהבערות. או אז נהיה למדינה מתוקנת ולישראלים יהא במה להתגאות.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.