טוב עשתה ראשל"צ שביטלה את השתתפות קובי מידן בטקס יום הזיכרון

10/04/2018 ב- 13:42 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על טוב עשתה ראשל"צ שביטלה את השתתפות קובי מידן בטקס יום הזיכרון

מספרים על קובי מידן שהוא איש תרבות. מהי הכוונה בדיוק? אם מושיבים אותי בשיחה אחד על אחד עם קובי מידן, מי לדעתכם יגלה בקיאות רבה יותר בענייני תרבות? ואולי הכוונה שהוא מראיין באופן תרבותי את מרואייניו. אתם יודעים, זה שלא מתלהם, בניגוד לנהוג בארצנו. בקיצור, נטע זר בתרבות הישראלית.

לא מכבר פרסם קובי מידן ברשת החברתית שהוא מתבייש להיות ישראלי. הוא כתב זאת בעקבות הריגת מפגינים פלשתיניים בגדר הגבול עם עזה. במה הוא התבייש? האם התבייש בלוחמי צה"ל שמוציאים להורג מסיגי גבול פוטנציאליים? כלומר, כבר שפט מה אירע שם ורשם את פסק דינו? גם אני סולד ממראות ההרג הללו, אולם עדיין אינני יכול לדעת אם הם מיותרים. בדיוק כמוני לא יכול קובי מידן לדעת. אבל הוא כבר התבייש. יעני, הוא בן תרבות. ומי שלא מתבייש כמותו משול לפרא. אכן, יש לי ביקורת כלפי התבטאותו זו, אך זכותו המוחלטת להרגיש כך ולהביע אותה. אף אם ארצה להתווכח עם דבריו, אני אכבד את רצונו לומר אותם.

בין שלל עיסוקיו מגיש קובי מידן פינה קבועה בגלי צה"ל. מפקד התחנה נחרד מן ההתבטאות של קובי מידן, ונראה היה שהוא עומד להדיח אותו בבושת פנים מגלי צה"ל. ומה עשה קובי מידן? הוא נתלה בידיעת דובר צה"ל כי כמה מן ההרוגים הם פעילי טרור מוכרים. "אני לא ידעתי שההרוגים הם אנשים כאלה", ביקש להסביר. על כך הוסיף שהוא אינו מתבייש בחיילי צה"ל, ומבחינה טכנית לא אמר זאת. הוא רק כתב שהוא מתבייש להיות ישראלי ביום ההוא, והאחריות לפרשנות היא על המפרש. ובכן, עם השכל העצום שבקודקודי הצלחתי להבין רק זאת: כשהוא כתב את הדברים, הוא התכוון לומר שהוא חש בושה כי אלה הם חיילי צה"ל. ולא רק אני סברתי שזו היתה כוונתו.

כך, כשהוא מתחרה בראש הממשלה מי יבצע פליק פלאק למרחק רב יותר, חזר בו קובי מידן מן הדברים הקשים שכתב, כשכל מטרתו, כך נראה לי, היא להמשיך ולשדר ברדיו הצבאי. ואכן, התבטאותו נסלחה לו על ידי מפקד גלי צה"ל.

ברם, בין שלל עיסוקיו משתתף קובי מידן גם בטקס יום הזיכרון שנערך בעיר ראשון לציון. שם, בעירייה הנגועה בשחיתות, לא סלחו לו. המשפחות השכולות לא רצו שהוא ישתתף בטקס, והעירייה נענתה להן בחפץ לב. ואני מרוצה בהחלט מן ההחלטה החשובה הזו.

כאמור, שמורה לקובי מידן הזכות לומר דברי ביקורת קשים נגד צה"ל, ואינני סבור כלל כי בגינם היה צריך למנוע ממנו לשדר בגלי צה"ל או להדיח אותו מהשתתפות בערב יום הזיכרון. להיפך, הייתי חש גאווה אם היה משתתף חרף דבריו, אות ועדות כי חירות הביטוי בישראל חשובה יותר מכל מחלוקת. אולם, קובי מידן התנהג כרכיכה שחסר לה קלציום. כמו המתעמלים עם עמוד השדרה הגמיש כגומי הוא התקפל לאחור. כמו נמושה שידר השדרן הידוע פחד קהל שיש לו פתאום. אסור לרכיכה כזאת להשתתף בטקס זיכרון לחללי צה"ל. הוא אינו מייצג את אומץ הלב שלהם שבגינו נפלו בקרב. הוא מייצג את תרבות הפחד. יותר מכל, קובי מידן הוא איש תרבות הפחד. ואני סולד מאנשים כמותו.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.