חשש בקדישא: עצמות נתניהו תוצאנה מקבורתן ותינתנה כפיצוח לצבועים

02/04/2018 ב- 19:39 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על חשש בקדישא: עצמות נתניהו תוצאנה מקבורתן ותינתנה כפיצוח לצבועים

עדיין לא התברר לכאורה האם בנימין נתניהו הנמלט – כעבריין הנס על נפשו לארץ מקלט בעיצומו של ההליך המשפטי או לאחר ריצוי עונשו כשיברח מכאן מרוב בושה – יורה בצוואתו לשרוף את גופתו לאפר דקיק. אם לא יצווה – תיטמנה עצמותיו של המת. אך היכן? האם בצד גוויית הארכי-פושע משה קצב בהר הרצל או שמא בחולות קיסריה, כשיהונתן גפן יקרא בהספד את מילותיה הנצחיות של חנה סנש: "אלי, שלא ייפסק לעולם: החול והים, זמזום המים, ברק השמיים – האמון באדם"?

הרבה מדברים על האמון באמות המוסר של צה"ל, על האמון בעבודת המשטרה, על האמון בהכרעות בתי המשפט, אולם שוכחים כי אמון מתקיים רק בין אדם לאדם, שלא כאמונה בין אדם ואלוהיו. צבא אינו יכול להיות מוסרי אלא רק חייליו; המשטרה אינה עובדת יומם וליל אלא שוטרים בשר ודם שמתחלפים במשמרות זה עם זה; ואת פסקי הדין קובעים שופטים שיש להם שם והם נושמים חמצן כמונו. את האמון באדם מנסה נתניהו למוטט כדי להחריבו דרך ערעור יסודותיו. הוא מחבל בעמודיו השבריריים בכל האמצעים האדירים שעומדים לרשותו, תוקף באופן אישי ועוד יתקוף במטרה לרסק את בטחון הציבור באנשים הממונים על חקירותיו ועל מיצוי הדין עימו. מה שאולי מותר כביכול לראש ארגון פשיעה אסור בתכלית האיסור לאיש המופקד על שלום האזרח. ללא חיילים, בלעדי שוטרים ומבלי שופטים, איש יעשה כרע בעיניו והמדינה תקרוס באבחה אחת. אך מה אכפת לו לנתניהו; אם נגזר עליו לחיות כאסיר, כחיה המסוגרת בכלוב צר, הוא יגרור אחריו את העם כולו אל תהומות הגיהינום.

וכבר מצויים אנו בשערי מוות. לא ירחק היום שאחד מנאמניו של ראש הממשלה ירצח קצין משטרה או ידרוס במכוון תובע בפרקליטות המדינה, כי ההסתה מבית היוצר ברח' בלפור בירושלים עובדת הרבה שעות נוספות, כמו בתי המכבש של הגרמנים בשנים שלפני השואה. אם לנתניהו ישנה תודעה היסטורית מוכרח הוא להיזכר במה שהמנוולים עוללו לנו. כפי שעשו הגרמנים בזמנים הנוראים ההם, מכשיר נתניהו את האווירה הרעה שבה יקום חלק מן האזרחים כנגד חלק אחר מהם. השיסוי הבלתי פוסק שלו נגד יהודים בני ארצו התקיים בהיסטוריה אך פעם אחת: בשנות ה-30 של המאה שעברה. נתניהו הופך את יריביו האידיאולוגיים לבוגדים ואת השוטרים לאויבי העם. מתישהו יכריז על נציגי שמירת החוק כולם כיצירי שטן שיש להילחם בהם בכל מחיר. חייב לזכור נתניהו כי כך פעל בדיוק נמרץ הצורר אדולף היטלר. את הזכויות של יהודי גרמניה נטל מהם רק לאחר שהטפותיו ביססו את השנאה בקרב ההמונים, ובעת שמוסדות השלטון המסורתיים כבר איבדו את הלגיטימיות שלהם בעיני מרבית העם. שיטות התעמולה של ראש הממשלה נגד מחצית מאזרחי המדינה זהות במדויק לשיטות שהפעילו הגרמנים. כל דבר שהיה משותף ליהודים ולשכניהם הם עקרו מן השורש. אפילו את האהבה ביניהם הוציאו מחוץ לחוק כשהרוב הסכים שכך יש לנקוט. עד אנה ייקח אותנו נתניהו במנוסתו מאימת החוק?

מה משותף לישראלים? האמון בלוחמים שישמרו עלינו, ההערכה הרבה לשוטרים, הרכנת הראש בפני החלטות שופטים, וגם הכבוד שרוחשים רובנו ככולנו כלפי מנהג הדלקת המשואות בתום יום הזיכרון. אלא שאותה תחושה משותפת של ההקרבה ושל השכול בין יהודים ולא-יהודים, בין חילונים ודתיים, בין שמאלנים וימנים, מבקש כנראה נתניהו גם כן לנתץ. אחרת אי אפשר להסביר מדוע טרם יצא להסות את המדבררת שלו חרף העימותים הפומביים בינה לבין יו"ר הכנסת, שכבר הודיע כי כל עובדי המשכן יחרימו את הטקס החגיגי אם יישא שם פוליטיקאי כלשהו איזשהו נאום. שבעים שנה של שיתוף פעולה בין כלל האזרחים עלול נתניהו להמיט ולהרוג, ואין מי שמפריע למזימה.

נתניהו מתהדר כמגן הגדול של העם, אך זוהי צביעותו הגדולה, כי אף הוא יודע שאין אויב חזק ממנו לאחדות תושבי הארץ. כל אשר מתאווה הוא ליצור קרע בלתי ניתן לתיקון, ואם יעלה בידו לעשות זאת בקברו של חוזה המדינה, שם יעשה זאת. אולם, מוכרח הוא לדעת כי
אם חלילה ייקבר ביום מן הימים בהר הרצל עשוי פלוני לרשום בצוואתו: הוציאו את השלד המקולל וקחו אותו למאכל אצל הצבועים. והאמינו למומחים, כפי שנתניהו משתוקק לרסק את המולדת, כך יודעים בעלי חיים אלה לרסק היטב את העצמות. צלילים אומללים של פצפוץ יישמעו מגולגולתו. עד דק יכתשו אותן בלסתותיהם הכבירות. זה יהא סופו המוחלט של האיש.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: