כמה קל להיות הומני כשיודעים כי אף אחד לא יתחשב בדעה הזו

25/02/2018 ב- 05:55 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על כמה קל להיות הומני כשיודעים כי אף אחד לא יתחשב בדעה הזו

כבר כמה שנים מנסה אני להאמין ליפי הנפש שגרים בשכונות היוקרה כדי שיוכיחו את אהבת הגר בקרבם. כבר כמה שנים ממתין אני לראות האם יארחו בקרבת משכנותיהם את המסתננים השחורים. דומה כי אצטרך לחיות אלף שנים ולא אוכל לצפות במחזה הקסום הזה. אבל, יתכן שלא הייתי צריך לחכות. אולי הייתי צריך לראות עם מי הם מתחתנים. בזמן שאצל כולנו נמצא זוגות מעורבים מעדות אשכנז ומעדות המזרח, רק יפי הנפש מתחתנים ביניהם לבין עצמם: לבנים כשלג עם לבנים כשלג. אך מי יודע, יתכן שזה רק מאהבה. בואו לא נזדרז להאשימם באהדה מיוחדת לטוהר הגזע.

לדידי, גירוש המסתננים החוצה מן הארץ הוא עניין עקרוני. אנו מציבים גבולות פיסיים בקצות הארץ כדי להציב גם גבולות בין מה מותר ומה אסור, ואת הגבולות הללו אין לחצות בלי היתר כי אז נשים עצמנו ללעג, שאם לא כן יסתערו מיליונים על גדר הגבול ויגברו עליה ללא קושי. בניגוד ליפי הנפש שדוחים עיקרון זה, כל השאר אינם מבדילים בין צבע לצבע. בניגוד ליפי הנפש מסוגלים אנו להתאהב באשה שחורה ובגבר שחור. אצלם זה טרם קרה. אז מדוע הם קוצפים בגין הגירוש הזה? מוכרח להיות הסבר.

יש בנמצא הסבר אמיתי שהסווהו: בסתר ליבם הם תומכים בגירוש, ויוצאים נגדו רק מפני שהם יודעים היטב שאין בכוחם למנוע אותו. הם רוצים להצטייר כהומניים ביחס לברבריים משכונות המצוקה. הם שוב רוצים להתנשא מעל זולתם. זה לא קרה מאתמול, ולא קרה מן היום שהסתננו השחורים ארצה. זהו בטבע שלהם. זהו משהו שורשי בדמם. אני חי עם האנשים הללו מאז נולדתי. הם קוראים לעצמם מלח הארץ בשעה שמלח הארץ חיים בכפרים שכוחי-אל בקרבת הגבולות ומעבדים את אדמת הארץ היבשה ואשר אין לה רחמים כלפיהם. הם קוראים לעצמם מלח הארץ שהרי יוצאי עדות המזרח שהושלכו הרחק מן הערים הגדולות עדיין שומרים על מבטא אבותיהם, ומי שיש לו מבטא לא-צברי אינו יכול להיות מלח הארץ, לפי ההיגיון המעוות שלהם.

למותר לציין שיש להבחין בדקדקנות בין פליטים למתחזים לפליטים, ועל כך צריך להיאבק. לראשונים יש להעניק את הזכויות השמורות להם, ואת האחרים יש להטיס מכאן. מה שצריך להילחם למענו הוא שהגירוש עצמו יתבצע בהומניות. יש למצוא דרך לשכנע את המיועדים לגירוש להתפנות מן הארץ מבלי שניאלץ לכבול אותם, ויש לבחון שבעתיים מי יתקשה לשרוד בארץ היעד אליה יישלח. לכשעצמי, אני סמוך ובטוח שהמגורשות תיאנסנה זמן קצר לאחר ירידתן מהמטוס ואחרי כן תימכרנה לשפחות מין באפריקה. כך יקרה להן בוודאות מפני שאין להן משפחה שתגן עליהן. על כן, אם אי אפשר לגרשן אל ארץ מוצאן יש להשאירן בינתיים בישראל. ואם היה תלוי בי הדבר הייתי מפנה מיד את מכון וינגייט מכל יושביו הפרזיטים, ומעניק לכל הסודנים מלגת קיום חודשית ושולח אותם להתאמן שם. נמצאה לנו הזדמנות פז להגיע בעתיד להישגים ספורטיביים. אסור שנוותר עליה בקלות ראש.

בהערת אגב יש להזכיר כי גם חובשי כיפה מבין תומכי הגירוש אוהבים להתבדל עם עורם הלבן. פעם אחר פעם שומעים אנו על מקרים של הפרדה שנעשית בגני ילדים ובבתי ספר בין יוצאי עדות אשכנז ליוצאי עדות המזרח, בין "רמה רוחנית גבוהה" ל"רמה רוחנית נמוכה", כזכור. אולם אצלם, כך אני בטוח, אם יצטרכו לגונן בגופם על יהודים כמותם ולא משנה מהו מוצאם, הם יעשו זאת בחירוף נפש. בינתיים שום יפה נפש לא עוכב לחקירה בתחנת משטרה בגין פעילות הומנית כלשהי. דבר זה אינו נובע מפחדנות. דווקא טוב-לב מטשטש לפעמים את תחושת הסכנה, ואין דוגמה ראויה לשבח מאשר להזכיר את פועלם של חסידי אומות העולם במלחמת העולם השנייה. אז איפה טוב הלב של יפי הנפש? אין כזה בנמצא.

אז מה נעשה בעניינם של יפי הנפש? דעתי כי מדובר במקרה אבוד. אין שום סיכוי בעולם שניתקל בימי חיינו בקומונה אריתריאית בשכונה יוקרתית, והסיבה אינה דמי שכירות יקרים. מכיר אני הרבה אזרחים שיהיו מוכנים לכסות את ההוצאה הזו, ובלבד שנראה נמר עם גדי, זאב עם כבש, וילדה של זאבת נפש משחקת בגן שעשועים עם ילד של תיש אפריקני.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: