בחיים האמיתיים מוכרחים לדבוק באמת

09/02/2018 ב- 04:57 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על בחיים האמיתיים מוכרחים לדבוק באמת

שלשום בלילה הדלקתי טלוויזיה וצפיתי בתוכנית בערוץ הראשון שעסקה בטעויות של רופאים – מטעויות אנוש הנובעות מהיסח הדעת, היעדר פרקטיקה ושיקולים בלתי נכונים ועד טעויות מערכתיות ברשת הסבוכה שקושרת מרפאות קהילתיות ובתי חולים ציבוריים לאזרחים שזקוקים לטיפול מציל חיים. הרפואה הפרטית, יש לומר, מטפלת בחולים כאלה במקרים מצומצמים, וניתן לשער שהיא סובלת מאותו החולי, אך בתוכנית לא ניתן לה ביטוי, מפני שמטרתה היתה להראות כיצד מיישמת הרפואה החדישה לקחים שנלמדים מטעויות, ומנגנון היישום הזה פועל בינתיים רק במגזר הממשלתי.

באותה עת ממש שודר עוד פרק בתוכנית 'עובדה'. לא הייתי צופה בו בין כה וכה מפני שלמעט שידורי ספורט מעניינים, אינני צופה בערוץ 2 על פיצוליו השונים. אבל הדי התוכנית הזו נשמעים מכל עבר, ומוכיחים לכולנו עד כמה חשובה העבודה העיתונאית, שלעיתים בלעדיה אי אפשר להאיר פינות חשוכות בחברה ובשלטון. בעקבות התוכנית התפטר יעקב פרי מחברותו בכנסת.

הציבור הישראלי תופש בצדק את השירות בצבא כמרכיב חשוב בסולם הערכים המקומי, ומאותה הסיבה שפציפיסטים מתגאים שהוא חסר בביוגרפיה שלהם, כך השאר מוסיפים לעצמם כל מיני פרטים מתהילות של קרבות שהיו פחות נשגבים מן התיאורים, או שאותם לוחמים נטלו בהם חלק זוטר שבזוטרים. העיקר הוא שבקורות החיים שלהם יימצא פרק מפואר מעלילות הצבא.

בעקבות פציעה במלחמת יום הכיפורים אבי נעשה נכה ואני התעניינתי בה לפרקים, עוד לפני שידעתי על מחדליה שמסקרנים אותי עד היום. בנסיבות אלה צמח נער שנלהב לצוד טנקים של האויב בשדה הקרב. אינני זוכר, ומכל מקום, גם אינני חושב שהיה תלמיד נוסף במחזור שלי בבית הספר שהוזמן לכה הרבה גיבושים טרום-צבא כמוני. לגיבוש של קורס טייס לא נשלחתי מפני שמלכתחילה לא התאמתי אליו מבחינה כישורית. את הגיבוש לקומנדו הימי צלחתי, ולאחריו עברתי את הגיבושים שנועדו לסיירות. המטרה שלנגד עיניי היתה מגלן, שאז היתה יחידת נ"ט בלבד, ולא עסקה בפעילות מיוחדת נגד טרור כפי שהיא היום. והתקבלתי אליה. בשנה ההיא התברר שאני סובל מבעיות אנטומיות בפנים הבטן, ונפלטתי ממנה בצער רב.

עשיתי שירות משמעותי מאד בצבא הסדיר ובאוגדת מילואים עד גיל 40, והיו זמנים שנקראתי לדגל יותר מחודש במצטבר בשנה קלנדרית. כשהייתי בארץ מילאתי את חובי עד תום גם כסטודנט. תמיד היה לצה"ל מחסור בחיילים בעלי תפקיד מוגדר כשלי, וחרף זאת הסתפק בנו בלבד. אין לדעת עד ימינו מדוע לא הכשיר הרבה נוספים כדי לחלק את העול בין רבים. אני לא חדלתי מלהתלונן על כך לאורך כל שירותי. מלבד האימונים הלא מפרכים בבסיס צאלים שבנגב והתרגילים המתארכים לשווא בכל רחבי הארץ שנועדו לשעת מלחמה, הוטלו עליי משימות שגרתיות שדורשות כוח נפשי רב, מצבי ערות חריגים מרבית הזמן, וגילויי ערנות תמידיים מפני שכל העת נשקפה לי סכנת חיים במידה בלתי מבוטלת, על פי טענת הצבא. אומנם לא הייתי לוחם, אבל שום לוחם לא היה במגע יומיומי עם האויב כמוני.

כדרכו של מילואימניק השב ממקומות מבולגנים לחיי הסדר האזרחי גוללתי באוזני מכריי וקרוביי את החוויות המופלגות מן השירות, מבלי להעתיר ולהעטיר על עצמי שבחים כוזבים. גם מעולם לא התגאיתי בתוספות צבאיות מדומיינות כדי להללני. מה שעשיתי למען המדינה היה הרבה מעל ומעבר ממה שעשו אחרים, ודי לי במעשיי האמיתיים כדי להתנאות בהם אם אצטרך. אני אפילו זוכר פעם אחת במעונות הסטודנטים כשהתדפקתי על חדרה של עלמה אחת כדי לתקן את דברי חברתי שלמדה איתה וסיפרה לה על עלילות גבורה משירותי באיזו יחידת סיור. הדיוק בפרטים הללו היה חשוב מאד בעיניי. אני גם לא צריך עבר עשיר בסיירת כדי שאדע כי לא הכרתי איש שטח כמוני בישראל בכל ימות חיי. כשמספרים על אותם אלה שהלכו בשדות, אני הוא אחד מהם. כל ימיי אני הולך בשדות, מאז שזוכר את עצמי. מי שמכיר אותי יעיד על כך. מילדות לא הפסקתי להביא משם מציאות לצרת כולם.

אינני מבין איך וכיצד הצליח יעקב פרי להסתיר את האמת בעניין התגייסותו לצה"ל. שירות צבאי הוא משהו שגלוי לכה הרבה אנשים: חברים מן הסדיר ומהמילואים שיודעים מה עשינו והיכן היינו; חברים מן האזרחות שמכירים את החברים מן הסדיר ומהמילואים; בני משפחה שמכירים את החברים מן האזרחות. אנו משתייכים למעגלים שאם אינם חופפים בחלקם, אזי משיקים זה לזה בחיים. כולם עסוקים בשקר של יעקב פרי, אך שקר תלוי ועומד ביכולת השכנוע, ואני מסוקרן לגבי יכולת ההסתרה. גם איש שירות הביטחון הכללי האמון במלאכת הטשטוש אינו מגיח מממלכה רחוקה לבקר אצלנו. עודו חי בינינו. בעיניי, יכולתו זו שבאה לידי ביטוי שנים ארוכות עשויה להיחשב כפלא. יתכן שהיא עניין של מזל. אולי איש לא התעמק באמירותיו.

אני מסוג הטיפוסים שאינם חדלים להתל בבריות, ואחר כך שוכחים מה אמרו להן, כי הדברים היו כה מופרכים. והרגלי זה אינו מקעקע את אמינותי מפני שכל מי שמכיר אותי באמת נהנה מרוח השטות שמשתלטת עליי או שהוא אינו מייחס לה שום חשיבות בנוגע אליי. רבים יודעים שאני לא מפסיק לבחון אותם ולבדוק עליהם כל מיני דברים שעולים בדמיוני, ורק מעטים כועסים כשהם מגלים כי שימשו כארנבוני הניסויים שלי. אולם, בכל הקשור לחיים עצמם, אני פועל כל הזמן בדרך שיסברו הכול שאני מהימן. דווקא אני אשר משקר בדברים בלתי חשובים, כמו כולנו בעצם, רוצה שיאמינו לי בדברים החשובים באמת, אחרת אי אפשר לנהל דו-שיח אמיתי עם הזולת.

את כל הדברים הללו לא הצליח לתפוש יעקב פרי. הוא מדבר על עברו הביטחוני רב-השנים בשב"כ ומתפלא כיצד נתלים בזוטות כמו התפארותו השקרית בשירות תזמורת צה"ל, שאינה חשובה בכלל לתועלתו, בין אם היה משרת בה או בין אם לא ידע לאחוז בטרומבון. עסקינן באמינות בלבד, ובחיים האמיתיים היא חשובה ביותר, שאם לא כן לא נוכל לקיים חיים חברתיים בכלל. ניתן לשער כי בשב"כ יכלו לדעת מה עשה בחייו הקודמים, אולם כאיש ציבור כבר הרבה שנים אסור היה לו לברוא עשייה שלא היתה ולדבוק בה.

לכישלון של יעקב פרי בבדיקת פוליגרף אי אפשר להתייחס ברצינות. אני נבדקתי במכונת אמת מספר פעמים בחיי. נמצאתי דובר אמת בכל הבדיקות אף על פי שפעם אחת אמרתי דבר-שקר אשר היה לו צידוק בעיניי. הייתי מוכרח לשקר למען חבר מן העבודה מפני שהאמנתי בכל ליבי לגרסתו, אחרי שבדקתי אותה היטב לוודא שהיא מבוססת לחלוטין על עובדות אמיתיות ואינה שגויה. לפיכך, המצאתי עדות ראייה שלי שתמכה בגרסת החבר, ועל עדותי נבדקתי בפוליגרף.

יש לציין כי אחרי הבדיקה משידעתי את תוצאותיה עלבתי בבודק כשהתוודיתי כי שיקרתי. לא אוכל לדעת אם למכשיר אין יכולת תיאורטית להיות אמין במאה אחוזים, או שאין מאה אחוזים של בודקים מיומנים דיים לנצל אותו מבחינה טכנית. ויתכן גם כי אין מאה אחוזים של בודקים בעלי כישורים לשאול שאלות שתתאמנה בדיוק למכשיר כדי להגיע לחקר האמת. על כן, כשמדברים על חוסר אמינותו של יעקב פרי אי אפשר לשים באותו הסל את בדיקת הפוליגרף. זוהי שגיאה, לדעתי. אי אפשר להוכיח אי-אמינות באמצעות הוכחה לא אמינה. היה צריך לאתר ראיה אחרת לפיה הדליף מידע לשר.

חרף התוודותי בפניו, העביר הבודק להנהלה דו"ח שבו נמצאתי כמי שאינו דובר שקר. שאלתי אותו מדוע עשה כך. הוא לא האמין לי, בחר להאמין למכונה. טען שההתוודות אחרי הבדיקה היא השקר, וכה כעסתי עליו עד שהיה מבועת לגמרי מפניי. הוא חדל להמתין לבוא המעלית וירד מטה במדרגות בזריזות כגנב הנמלט על נפשו, ואפילו נפל.

אני עשוי להיות עוין כלפי אנשים שסבורים כי אני משקר להם בחיים האמיתיים. לא אכפת לי מה חושבים בנוגע אליי הללו שאינם מכירים אותי, אולם מי שאני חפץ כי יסמוך עליי, אזי חשוב בעיניי לדעת שהלה לא רק בוטח בהתנהגותי בשעת מבחן אלא גם במהימנות דבריי. בלי הביטחון הזה חשופים הקשרים החברתיים לכל רעה.

מדוע זה כך מתערער? כתוצאה מעיוות במוח האנושי. אם נתפס האדם פעם אחת בדבר שקר, מטילים ספק בכל דבריו האחרים בניגוד לכל היגיון שהרי הם עשויים להיות אמת לאמיתה. מבחינה נפשית כבר אין מסוגלים להאמין לו במידה מוחלטת. בן האנוש שפיתח את התרמיות לדרגה נעלה, מתעב את הרמאי כשהוא בעצמו נופל קרבן. ומפני שהזיכרון האנושי מגיע למרחקים, והבריות מסתמכות עליו באופן אינטואיטיבי, למרות הכשל באינדוקציה הזו, נחקק הרמאי כמי שיש להישמר מפניו, ולפעמים שלא בצדק. גם אני חוטא בזאת ומשתגע מעצמי. כל אינטראקציה עם הזולת אסור שתהא מבוססת על דעה קדומה, גם כשהדעה הקדומה היתה נכונה. דעה קדומה משתייכת תמיד לעבר, ואילו ההווה יכול להתחיל מרגע זה ולא תמיד יש לו עקבות אחורה בזמן.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.