פילוסופיה בגרוש: 209-214

05/02/2018 ב- 04:21 | פורסם בפילוסופיה בגרוש | סגור לתגובות על פילוסופיה בגרוש: 209-214

הלקט העשרים ושמונה של דברים חשובים, חשובים פחות ובלתי חשובים, שאספתי במשך השנים:

209. הצייר הצרפתי רנואר סבל כל כך מדלקת פרקים עד שלא היה מסוגל יותר לאחוז את מכחולו בידיו. אבל הוא גם לא היה מסוגל להפסיק ולצייר, והיה קושר את מכחוליו לאצבעותיו ומניע את ידיו אנה ואנה ומצייר להנאתו.

210. בעת העתיקה האמינו שאופיו של אדם נקבע על פי היחס שבין ארבעה נוזלי גוף: דם, ליחה, מרה צהובה ומרה שחורה. אדם בריא בנפשו הוא זה שמתקיים בו איזון מדויק בין הנוזלים הללו. סטייה ממאזן זה גורמת למחלות נפשיות. עודף ליחה עלול לגרום לאדישות חולנית. עודף דם עלול לגרום לביטחון עצמי מופרז. עודף במרה צהובה עלול לגרום לחמה מהירה. עודף במרה שחורה עלול לגרום להתקפים של מלנכוליה. מזו הסיבה מרה שחורה נעשתה לביטוי המתאר מצב דכאוני, ואילו אדם בעל מזג טוב אינו אלא זה שארבעה הנוזלים בגופו ממוזגים ומאוזנים ביניהם כך שאף אחד מהם אינו משתלט לרעה על אופיו.

211. בשנת 168 לפנה"ס פלש המלך אנטיוכוס ה-4 למצרים התלמיית. גאיוס פופיליוס לינאס בחברת כמה מלווים לא חמושים נשלח אליו לאלכסנדריה מטעם הסנאט הרומי והעביר לו מסר לפיו אין זה לרצונם של הסנאט והעם הרומי כי הממלכה הסלאוקית תשתלט על הממלכה התלמית. משדרש אנטיוכוס שהות למחשבה ולהיוועצות, נטל הסנאטור הרומי מקל ושרטט מעגל בחול סביב רגליו של המלך הסלאוקי, והודיעו כי עליו לספק תשובה לפני שיצא מגבולות המעגל או שימצא עצמו במלחמה עם רומא. אנטיוכוס החליט מיד להתפנות ממצרים.

212. כשבריאנה קוטס מארקנסו נענתה לחיזוריו של טיילר סיגל ויצאה לבלות עימו בפעם הראשונה היא לא שיוותה בנפשה מה עומד להתרחש. הוא נראה בעיניה בחור נחמד ובלתי מזיק. בשעה שטיילו בפארק הגיח לפתע לפניהם גבר לבוש שחורים ומצויד בסכין והורה להם: אתה יכול ללכת, אבל הבחורה נשארת כאן. טיילר לא נרתע וביקש מיד מבריאנה שתעמוד בצד, אך היא פשוט ברחה משם. בזמן ששני הגברים התגוששו התקשרה למשטרה. כשהגיעו השוטרים מצאו את טיילר עם פציעות דקירה בידו, ואילו התוקף נמלט.
בחדר החקירות נשבר טיילר, הודה שניסיון האונס היה מבוים, וכי התוקף הוא בכלל חבר שלו. לדבריו, ביים זאת מכיוון שרצה להצטייר כגיבור בעיני בריאנה. גם את החתכים עשה לעצמו, סיפר. אחרי ששוחרר מתחנת המשטרה טלפן לבריאנה ההמומה שכבר נודעה לה האמת. הוא שאל אם תסכים להיפגש שוב. מזועזעת מחוצפתו הבלתי נגמרת בישרה לו: זה נגמר!

213. לאחר שניצחו הפונים את הצבא הרומי בקאנאי החליט המצביא חניבעל לשלוח עשרה מבין השבויים הרבים אל הסנאט ברומא כדי להודיע על דרישות דמי הכופר לשחרור כולם. שום ערבות לא נדרשה מהם, אלא שבועה כי יחזרו מרצונם. העשרה נשבעו ובעוד הם יוצאים ממחנה השבויים והנה אחד מהם שב אליו כאילו שכח דבר-מה, כדי להתחמק ממילוי שבועתו. לפני רדת הלילה הדביק את חבריו. הסנאט הרומי דחה את ההצעה שנשאו בפיהם, ולשבויים הוגד כי לא ייפדו. את המסר הזה היו צריכים להעביר אל חניבעל ולכל יתר השבויים. אחד מהם, זה שהתחכם, ביקש לשוב אל ביתו בתואנה כי חזר למחנה האויב במרמה ולכן הוא פטור מלקיים את שבועתו. כאשר דווח הדבר לסנאט, הוחלט פה אחד לעצור אותו. הוא הושם תחת משמר והוסגר לחניבעל.

214. הצמח החביב על פיתגורס וחסידיו היה שעועית, שכן צורת העובר של זרעיו שכנעה אותו כי השעועית אינה אלא גלגול נשמתו של תינוק. זו היתה דרכו לראות צמחים ובעלי חיים כגלגוליהם של בני אדם. גם מסופר עליו כי פעם עצר בעד אדם מלהכות כלב משום שחשב כי זיהה את הכלב כגלגול של ידידו משכבר הימים. ההערצה שרחש כלפי השעועית היא שהביאה עליו את מותו. כשהיה בן שישים בקירוב, לפי המסופר, נרדף פיתגורס בידי אויבים שזהותם אינה ידועה בעיר מטאפונטום. במנוסתו מפני רודפיו הגיע עד לשדה של שעועית, ושם נעצר. פיתגורס מיאן לרמוס את גלגולי התינוקות הללו, וכך נותר חשוף לפני אויביו שהמיתוהו במקום.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.