הקונספירציה נגד שרה נתניהו

03/02/2018 ב- 04:11 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על הקונספירציה נגד שרה נתניהו

כולנו כבר מכירים את המראה המצחיק הזה. לכל מקום שנסתכל באלבומי תמונות נראה פרצופים צוחקים. וזה מצחיק מפני שאף מצולם לא יצחק באמת מול המצלמה, אלא אם מאחוריה ינחת פתאום צ'ארלי צ'פלין. הצחוק כמעט אינו גלוי לעינינו במציאות. אף בריה אינה צוחקת באופן ספונטני. רק המשוגעים צוחקים מבלי סיבה. כדי לצחוק הולכות הבריות לקומדיות של מולייר. הן הולכות לשמוע בדיחות על עדות במופעי סטנד-אפ. אתם הרי מכירים… הפינים נולדו אילמים; השבדים הם מיזוג בין הרשלה וג'וחא; והסקוטים קמצנים. הו, כמה שהם קמצנים – נכנס סקוטי לבר ומבקש ויסקי. מגיש לו המוזג כוסית עם טיפה אחת. בוהה הסקוטי במה שיש בכוסית ושואל את המוזג: שוב יש צרות בסדום? תוהה המוזג: קרה שם משהו? מסביר הסקוטי: לרגע חשבתי שהגיע המבול. הקטן את הטיפה. די לי במחציתה.

בני אדם צוחקים בתמונות כדי להבליט מצג שווא שהדשא שלהם מצחיק יותר, שהם אנשים שמחים, שהם מאושרים לא פחות מזולתם. והאמת היא מרה כמו טיפת ויסקי. כולנו טרודים בצרותינו ואף בצרות של אחרים. אנחנו רוב הזמן ממורמרים מן החיים עצמם ובלי סיבה. אין צורך בסיבה ממשית כדי לעטות קלסתר מדוכדך. זה קורה לנו באופן ספונטני.

ואז מבוגרת אחת שישבה לידי התחילה לצחוק כך פתאום בחלל השקט. שם, בתור לרופא, בדרך לשמוע חדשות מרעישות. ומספרים שהצחוק מדבק כמו מחלה. שתי הנשים הנוספות ראו אותה והתחילו לצחוק גם כן. אני עמדתי על שלי. אצחק רק אם אקבל הסבר. היא הרהרה בתמונות של נכדתה. גם הראתה לי אותן. דימיתי בליבי לראות ילדה צוחקת עם פה פעור ובלי שיניים – אתם יודעים, ההומור המשפחתי – ובמקום זאת הבטתי בעשרות תמונות מזמנים שונים וממקומות שונים, ובכולן נראתה עם שלגון תקוע בין השפתיים. בהיעדר הצחוק המזויף מוצאים בתמונות הללו חיים אמיתיים. הסבתא מסכימה: אין הרבה סיבות לצחוק בחיים. אם כבר צוחקים, מוטב שלא המצלמה תהיה הסיבה. שנמצא לנו סיבה אמיתית. כמו מה? כמו השלגונים של נכדתה המצחיקה. ומוזר, היא לא מנסה לשעשע אף אחד. הילדה מסרבת להצטלם בלי קרטיב ביד. דומה שהקרטיבים מסבים לה שמחה. ודאי לא המצלמה. ואני צחקתי. הו, כמה שצחקתי. בחדר שלה – עם ארטיק. בפתח הכיתה – עם ארטיק. בתוך המעלית – עם ארטיק. עולה להסעה לביה"ס – עם ארטיק. מדברת אל הכלב – עם ארטיק. מכינה שיעורי בית עם חברתה – ו… עם ארטיק!

נצטרך להודות שפנינו נראות עגמומיות רוב הזמן. ואם נלך בשיטתו של ג'ורג' אורו'ל ונפזר מצלמות בתוך בתינו נגלה שאפילו החיוך הוא נדיר ביותר. הוא יופיע רק כתוצאה מגירוי, כשנצפה בטלוויזיה ונראה בה משהו מבדח. זה אינו מפליא בכלל. בני אדם הם יצורים בלתי מאושרים. סיפרו להם כי בראש ההר מסתתר האושר, וכל חייהם חולפים בטיפוס בלתי נגמר. על מנת לשפר את מצב הרוח לרגע הם מעשנים סמים ולוגמים משקאות חריפים. וחלקם אף מתמכרים. הנה, גם רעיית ראש הממשלה, שלא חסר לה דבר, חשה שהחיים לא האירו לה פנים. בלי אלכוהול, כך מספרים, היא בקושי שורדת. פני שרה הם פני החברה כולם. למצלמה היא מחייכת במלאכותיות צורמת, ואת האושר האמיתי היא מוצאת בשמפניה הורודה שלה.

השרה הראשונה של סקוטלנד. נחשבת לאחת הפוליטיקאיות המקמצות ביותר בחיוכים אל סביבתה, ובכל הראיונות עימה תמיד זעופה ורוטנת. תמונה זו צולמה בבית חולים שקצב התמותה בו הוא יותר מאחד לשש יממות. זו אינה הסיבה לשמחה. למזלה של האנושות, מישהו המציא את הסלפי והשאר היסטוריה.

בינתיים התפתחה שיחה ביני לבין שלוש הגבירות. אני שתקתי והן מדברות. זו עם החזה המפלצתי, שמסוגל לגרום לשיכרון של אושר אצל הרבה גברים, סיפרה ששמעה מדוע כל המלפפונים העבים נעשים רקובים מהר מדי. הייתי משוכנע שהיא עומדת לדווח על טיב המאהבים אשר ידעה, אולם היא החליטה לדבר על חקלאים שלא הכירה. גונבה לאוזניה שמועה שבכוונה מחזיקים הם במחסנים את המלפפונים לאחר הקטיף כדי שיבשילו עוד קצת אצלם. כשיגיעו לשוק כבר יהיו כמעט בשלים. משך חיי הטריות של המלפפונים לא השתנה. רק אחסנתם לפני השיווק מתארכת. זו הסיבה שבימינו לא מחזיקים המלפפונים מעמד בבתים זמן רב, הסבירה. אנו רק מדמים לעצמנו כי אלה זנים שנרקבים במהירות – בגלל ההונאה. לישראלי הממוצע אין ברירה והוא מוכרח לקנות מלפפונים טריים במקומם. אף שכמות המלפפונים הנאכלת נותרה ללא שינוי, הביקוש למלפפונים האמיר. קונים יותר – אוכלים אותו הדבר! לשמע הדברים, שלושתנו צחקנו. היא נראתה נסערת, ואז הצטרפה גם כן לצחוק המשותף.

עתה הגיעה תורה של החומדינית עם המבטא הרוסי לדבר. הרגשתי כמו נשלפנו מימי המגפה של 'דקאמרון', כשכל אחד מציג סיפור לפני שהמוות יבוא לחטוף את כולם. אני הבאה בתור לרופא, פתחה, ולכן מתנצלת מראש אם הסיפור ייקטע באמצע… אמרה בחיוך משועשע. קול כה יפה יש לה, חשבתי לעצמי, והיא המשיכה: בפעם הקודמת שהייתי כאן סופר לי על אשה שהרופאים קבעו כי נותרו לה רק חודשיים לחיות. אז היא החליטה לנצל את הזמן שנותר לה לתענוגות והנאות ובזבזה את כל כספה, עד השקל האחרון, על בילויים יקרים. כעבור חודש קראו לה להיבדק מחדש, והתוצאות היו חד-משמעיות. נאמר לה שבטעות אבחנו לה את המחלה ושהיא בעצם בריאה… ועכשיו בלי כסף.

ובדיוק הוזמנה החומדינית לחדר הרופא, ומטופל אחר יצא. פניו קפאו בזמן, כמו רצו לשמר את הרגשת ההלם שהתלבשה עליהם לעד. לפני שעמדה להיכנס קרצה אלינו וניתן היה לראות מתבליט גופה עד כמה היא אשה מושכת. זהו רק איבר שיושבים עליו, סברתי לתומי, מבלי שאאמין לעצמי. התבוננתי שוב באיש שסידר את ניירותיו והלך. היה גבר לבנטיני מרשים מאד בחזותו. אפילו לא סקר אותה במחי מבט. ואני התעודדתי. האין אומרים: יצר בריא בגוף בריא?

ציפינו לשמוע עתה את הסבתא. נראתה כמו גרסה צעירה של הזקנה הרכלנית מן האגדות, וכשראינו אותה ממשיכה להתחבט מה לספר ידענו שהיא עומדת לגלם את תפקיד חייה. היא דיברה על איזו דוגמנית לא מוכרת לי. ובהתחלה נשמע הסיפור עסיסי למדי אך ההמשך היה משמים, ובמקום לסיים אותו קפצה אל הגברת נתניהו. כמו טילים לפני שיגור לירח נדלקנו שנינו. אולי שמעתם את הסיפור הזה, אמרה. הוא לא חדש ואני לא יודעת כמה ממנו אמיתי. שפטו בעצמכם: אשת ראש הממשלה הגיעה לביקור מתוכנן במוסד חינוכי, ובעומדה באולם הקטן כדי לדבר אל הנוכחים פיזר המאוורר את שיערה. היא תובעת מיד לכבותו מפני שהוא מחריב את תסרוקתה. מנהלת המוסד ממאנת וטוענת שהמאוורר חיוני עבור הסירקולציה של האוויר בחדר. אשת ראש הממשלה מתעקשת, דורשת מעוזריה לכבות את המאוורר, אבל הם נמנעים מלהתעמת עם המנהלת ומסבירים שהדבר לא מצוי בסמכותם. אשת ראש הממשלה המתוסכלת מזמינה למקום ניידת משטרה. מפני שמדובר ברעיית ראש הממשלה מגיע לשם קצין בדרגת סגן ניצב כדי לטפל כיאות בגברת. אשת ראש הממשלה שמחה לקראתו ומבקשת ממנו בנימוס שיכבה את המאוורר כי הוא מחריב את התסרוקת שלה. הוא נבוך ולא יודע מה לעשות עם עצמו, אבל חייב הוא לפתוח פיו ולהסביר לה שהם נמצאים במקום פרטי ואין בסמכותו לכבות את המאוורר. היא נוזפת בו קשות לעיני כולם ועוזבת את המקום מיד.

לאחר שתיקה בת כמה שניות, כדי לעכל את הדברים, סבלנו כולנו מבטן מתגלגלת. הצחוק טוב לבריאות, קראה הסבתא. ואני הצטערתי בליבי שהחומדינית החמיצה את החוויה המרנינה. בה בעת, צלצל הטלפון שלי. שכחתי לכבות את המצנם בצאתי מהבית. מעתה אצטרך להשגיח על עצמי בעין אחת. כי בעין השנייה, כפי שנהגה לומר אמו של ידידי, אצטרך עדיין לראות לאן אני הולך.

הסידור בעולם הקדום היה ברור לכולם. מעל המלך נמצא אלוהים, והוא אשר מפקח עליו בשבע עיניים. מי מפקח על ה'? לנביא זכריה הפתרונים. בדמוקרטיה בת זמננו מבוזר יותר הפיקוח. את השליט ניתן לסלק בבחירות הבאות. העם רשאי גם ללחוץ על יתר נבחריו לסלק אותו בטרם עת. ובמקרה שהאזרחים שבויים בקסמיו פועלות רשויות החוק כדי לצמצם את הנזק. "ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי", כדברי הדמגוגים? לא. ראש ממשלה מחליפים כשאינו פועל לטובת האזרחים, לפי תפישתם. או כאשר סרח. על בדיקת הסירחון ממונה המשטרה. את הסמכות הזו היא קיבלה מן העם. בא ראש הממשלה וטוען שזה אולי לא בסמכותה, ומערער את הקשר בין שלטון החוק לבין המדינה. "המדינה היא אני", חושב לעצמו. אולי נתניהו אינו מנחש כי אפילו לואי ה-14 ידע כמה מוגבל שלטונו האבסולוטי. את המחזות המהפכניים של מולייר אפילו לא ניסה לצנזר. מעולם לא התרשמתי מ"רוחב ידיעותיו ההיסטוריות" של ראש הממשלה, עליהן מדווחים ההדיוטות, אך גם הוא יודע שראשו של לואי ה-16 נערף בגיליוטינה בגין בגידה במולדת. והפלא ופלא, גם העונש על בגידה במולדת הוא מוות לפי החוק האזרחי בישראל. תיכף אולי נשמע שגם את החוק הזה הוא מבקש לתקן. האם הוא בוגד? את זאת צריכה המשטרה לברר, ונתניהו מנסה למנוע ממנה.

אינני סבור כי החוק למניעת המלצות המשטרה היא הדרך בה בחר נתניהו להציל את עורו מצלייה על המוקד, כאילו חרד הוא שנפזר את אפרו על פני הים. אני סמוך ובטוח שזוהי פעולת הסחה, ושהוא משתמש בטקטיקה אחרת. הוא מדבר כל הזמן על חקירת המתנות שקיבל, כשראשו – אל חשש, יישאר מחובר לגופו – חושב על דברים אחרים לגמרי. הן הבהרתי היטב: לבני אדם יש את היכולת לצחוק, אך הם אינם יצורים צחקניים. ונתניהו, בכל פעם שהוא מזמן עצמו אל מול עיני המכושפים אינו חדל מלצחוק ולחייך, לסירוגין. צחוק הוא בלתי טבעי עבור אזרח, עבור "ראש ממשלה מכהן", ואפילו עבור ראש ממשלה לא מכהן (מה זה?) הנמצאים תחת חקירה. בהיותי ילד, בשנים שעוד ירד גשם בארץ, הייתי נוהג להשליך אבנים אל השלוליות. לא ידעתי להסביר את המעגלים המחייכים שיוצרת האבן הניתזת במים. הייתי אומר בקול "המים צוחקים". בעניינו של נתניהו ניתן לומר כי מים צוחקים חודרים עמוק, ושרה היא אולי הקרבן.

מי משתמש במי? האם שרה משתמשת בכוחו הפוליטי של בעלה כדי להשיג לעצמה טובות הנאה, או בנימין משתמש בשרה המשוגעת כדי להשיג טובות הנאה לשניהם. אלמלא כן, תצא עוד יותר מדעתה, ולכן נחוצות המתנות – כדי להרגיע אותה, שהרי אחרת איך יצליח לתפקד יומיום ראש הממשלה?

מה קרה שם בדירת מסתור בפתח תקווה בבניין עם עמודים? ומה חשבה לעצמה השבוע רות בר שהיא פסי-כו-לו-גית ומנכ"לית BE-MM וזהו?

מי משתמש במי? עדיין רב המוסתר מן הגלוי. אך ניתן לנחש כי שרה לא תשב יום אחד בבית הכלא. אם תצטרך היא תשמש עדת מדינה נגד בעלה. הוא יודע זאת, ומפני התרחיש הזה הוא הכי מפחד. היא יודעת את כל סודותיו. מיהו הרע בסיפור? זה כלל אינו חשוב. היא אינה נבחרת ציבור. הוא נבחר לכהן במשרה הציבורית הרמה ביותר. אם הוא רע זהו דבר נורא, ובמקרה דנן, מן ההיגיון שהוא סוחט אותה ולא היא אותו כמקובל לחשוב. לא ולא, הוא אינו יודע עליה דבר שאיננו יודעים. מה יחשוף? שהיא אלכוהוליסטית? שהיא מתייפחת בלילות בלי כוסית של ויסקי ביד? את שתיקתה הוא משיג באמצעים אחרים. הוא מכריח אותה לשתוק בדרכים שאינן ידועות לנו. לחץ משפחתי? תמיד מסופר לנו ששרה משתמשת בבנה כדי ללחוץ את אביו. ואולי הדבר נעשה בכיוון ההפוך? אי אפשר עתה לשלול את האפשרות הזו. לכו תדעו, אולי יאיר נתניהו מאיים על אימו? הכול יכול לקרות במשפחה המטורללת הזאת, אפילו תיעוד של שרה עם כוסית שמפניה במצבים שונים: מדברת אל הכלבה קאיה – עם שמפניה. מדברת אל המשרתות – עם שמפניה. מדברת אל עצמה – עם שמפניה. מדברת אל הקיר – עם שמפניה. מנסה להטביע את עצמה – עם שמפניה.

הקונספירציה שאולי טווה והפיץ בנימין נגד שרה שהיא מופרעת מבחינה נפשית, ושרק בגללה נגרר לקבל מתנות שאותן לא רצה באמת, אינה מחזיקה טיפת מים. כמו צוללת טבועה במצולות ששומרת סודותיה כי לא נמצאה אפשרות למשותה, כך מוסתר משהו אחר שאולי לא ייוודע מהו בימי חיינו.

מה יש בים שמפעיל את בלוטות תאוות הבצע של בני אדם, לא אדע. שיטוט בחוף הנורבגי ודאי אינו מספק תשובה. הרקיע אפור מרבית השנה. מי האוקיינוס שמשקפים אותו אפורים רוב הימים. סלעי הגרניט האפורים והבלתי נגמרים מצויים עד קו המים, ואלה קרים תמיד ועמוקים מאד. את תקינותן של כל הצוללות בשירות חיל הים הישראלי בדקו במעמקים הנורבגיים. גם אח"י דקר. באופן מפליא, המים הצוננים הללו עשירים מאד ביצורי ים. ממש "הושט היד וגם בהם", אם יש בכם האומץ לטבול אותה בטמפרטורה כה נמוכה. אין להתפלא כי הנורבגים היו עם של דייגים. כיום הפכו לאומה של נפט שאותו הם שולים גם כן מן הים. והים הזה הוא קר ואפור, והדבר הראשון שתרצו לעשות כשתגיעו אליו הוא לברוח בחזרה הביתה, אל המיטה החמימה. אפילו אם יובטח לכם ארמון מזהב תהססו לצאת הימה. ריבונו של עולם, יתהה כל חובב שמש, איך חשבו לעצמם הויקינגים לצאת משם למסעות הפשיטה הימיים שלהם? אכן, סיפורי הרפתקאות של שודדי הים מגרים את החושים, אבל מי מכם לא היה מעדיף על פניהם להיות שודד יבשה? והנה, הים עודו ממשיך למשוך אליו מחפשי אוצרות של אחרים, ומטביע את כולם.

גם קבלני הציבור (publicani) ברומא ניצלו את היות המדינה ערבה לאוניות הנושאות אספקה לצבא שנקלעו לסערות בלב ים, ודיווחו על טביעת אוניות שכלל לו טבעו. וגם אם סיפרו על טביעת אוניות אמיתיות, סיבתן לא היתה הסופה אלא מעשה ידיהם. הם היו מעמיסים מטענים בעלי נפח קטן ומעוטי-ערך על אוניות ישנות ורעועות, ומטביעים אותן לאחר שהורידו מהן את צוותיהן בסירות שהוכנו מבעוד מועד – ואז מדווחים דיווח כוזב על ערכו הרב של המטען שאבד. גם הם נתפסו בקלקלתם. סוף גנב להיטבע.

קונספירציה מהותית מספרת שנתניהו אישר, בלי אישור מאף אחד, לגרמנים למכור צוללות חדישות למצרים. אך אם תתפוצץ הפרשה הזו בפומבי וכולם ידעו ממנה, עסקת הרכישה של צוללות מגרמניה, שאותן רוצה ישראל, תצלול לטמיון. לא נקבל אותן. דמי השוחד לא הושגו מקניית הצוללות עבור ישראל, אלא ממכירת הצוללות למצרים. סכנה ברורה אחת היא שהמצרים עומדים להשיג לעצמם צוללות משוכללות. הסכנה השנייה היא שישראל לא תקבל בכלל צוללות משוכללות. והסכנה השלישית היא שראש מממשלה מושחת שקיבל שלמונים מן הצד, סוחט את מערכת אכיפת החוק להתעלם מפשעיו על מנת לא להזיק לביטחון המדינה. רק גרמניה מייצרת כיום צוללות משוכללות שאינן מונעות בדלק גרעיני. אין לישראל שום אופציה אחרת מלבדה.

נוהגים תמיד להפטיר "נקווה שתוכח חפותו ויצא זכאי", כשכמעט כולם יודעים שעוד מעט תתברר אשמתו. במקרה דנן יש לקוות שנתניהו אינו מעורב בפרשת השוחד מעסקת הצוללות. אומנם, אין זה ראוי שיעשן סיגרים על חשבון בעלי אינטרסים, אך שם אין עסקינן בבגידה. בני אדם נולדו להיות ממורמרים. הדרך הנפוצה ביותר להתעלם לכמה רגעים מן הדכדוך שתוקף אותנו כל העת היא לעשן. נתניהו אינו שונה מכל אחד אחר. כשהוא לבדו הוא אינו צוחק. וברור שגם שרה אינה צוחקת לעצמה. הרי אינה משוגעת. היא אזרחית פרטית, וצריך להניח לה.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.