פילוסופיה בגרוש: 195-201

11/01/2018 ב- 18:09 | פורסם בפילוסופיה בגרוש | סגור לתגובות על פילוסופיה בגרוש: 195-201

הלקט העשרים וששה של דברים חשובים, חשובים פחות ובלתי חשובים, שאספתי במשך השנים:

195. מסופר על אייסכילוס כי נהרג בשנת 456 לפנה"ס לאחר שפגע בראשו צב שנפל מן המרומים. את הצב הפיל מבין טפריו עוף דורס שעף מעליו וסבר בטעות כי ראשו הקירח של המחזאי היווני הוא סלע שעל גביו יצליח לנפץ את השריון. פליניוס הזקן אף הוסיף בדבריו כי הסיבה ששהה בחוץ באותה עת היתה כדי למנוע התגשמות נבואה לפיה ימות ביום ההוא מחפץ שייפול עליו. אייסכילוס יצא אפוא מביתו מפני שחש כי המקום הכי בטוח עבורו יהא תחת כיפת השמיים.

196. רוב האנשים סבורים בטעות שהפיל שותה דרך החדק שלו. החדק, שאינו אלא התארכות חוטמו, מסוגל רק ליטול את המים ולהעבירם לחלל הפה. את חלב אימו יונק הפילון בפיו ולא באמצעות חדקו.

197. בשנת 1859 כמעט פרצה מלחמה בין ארצות הברית ובריטניה בגלל תקרית משונה ביותר. הגורם להסלמה החמורה היה חזיר מורעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל ללא רשות תפוחי אדמה בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי העצבני ירה בו למוות. אנשי המשמר הבריטי הגיעו כדי לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיק אליו את הצבא האמריקני לעזרה. במשך מספר יממות עמדו אלה מול אלה תותחנים אמריקניים ומלחים בריטיים על ספינות קרב, ולמרות שהטיחו עלבונות הדדיים זה בזה לא ששו להיות הראשונים לפתוח באש בגלל חזיר מת. כשדמם הצטנן הסיג כל צד את כוחותיו משם.

198. התלמוד הבבלי (בבא קמא) טוען באופן חד-משמעי כי גידול כלבים יגרום לסילוק השכינה מישראל מפני שכלב עלול לנבוח ליד אשה הרה, וזו, עקב בהלתה, עלולה להפיל את ולדה, ובשל כך ייגרע יהודי אחד ממניין היהודים הנחוץ להשכנת השכינה על ישראל, שהוא 22 אלף בדיוק.

199. הסעודה שנערכה ב'מועדון חוקרי הארצות' בניו יורק בשנת 1951 היתה למאורע נודע ביותר הודות לתבשיל בשר הממותה שהוגש בה. התיאור האקזוטי מן הערב ההוא גרם להשתוממות ופליאה בקרב כל מי שסיפורי מסעות מחדירים קנאה כבושה לליבו. טעם של החמצה הרגיש כל אחד, כמו היתה זו חוויה מכוננת שלא תשוב עוד. הרי אימתי יזדמן למי מאיתנו לטעום ממותה נכחדת. החד-פעמיות הזו זכתה אפוא לתהילה. אלא שזו לא היתה נצחית. האמת כדרכה ניפצה אותה. נתח מאותו בשר מבושל נארז בצנצנת ונשמר במשך 55 שנה. איש לא התעניין בו במשך כל השנים עד שסטודנט נועז החליט לבדוק במה מדובר. מבדיקת דנ"א שערך נחשפה המציאות הבלתי נעימה. המנה שהוגשה לסועדים היתה עשויה מבשרו של צב ים ירוק. הרהורים על ציידי ממותות מלפני עשרים אלף שנה שאת צידם אכלנו, נגוזו כאילו לא היו מעולם.

200. צב האליגטור, אחד מצבי המים המתוקים הגדולים בעולם, אינו נמנה על היצורים החביבים ביותר; במיוחד, אם לסתותיו העצומות ננעצות בעצמותיך. אין אפוא להתפלא איזו חרדה אחזה בשליח הפיצה, טרוי ברואר, כשב-5 ביוני 1990 הגיחו מולו שני שודדים חמושים בצב צעיר ממין זה, ואיימו עליו: או שאתה מביא לנו את הכסף, או שתחטוף נשיכה! השלל שהצליחו לגבות ממנו, בתא טלפון בטקסס, הסתכם ב-50 דולרים בלבד.

201. לאורנטיוס היה אחד מעוזריו של האפיפיור סיקסטוס ה-2, כשזה נרדף על ידי הקיסר הרומי ולריאנוס. כשהאפיפיור נידון למוות הוא ציווה עליו לחלק את כל אוצרות הכנסייה לאביונים לפני שייפלו לידי הרומאים. את אשר ציווה עליו כך עשה, וכשנודע הדבר לקיסר בערה בו חמתו וציווה לשרוף את לאורנטיוס בחיים. פרודנטיוס סיפר כי בשעה שניצלה על מצלה גדול התלוצץ לאורנטיוס עם מעניו: "כבר אפשר לסובב אותי לצד השני. אני עשוי היטב בצד הזה". בשל נסיבות אלה עשוהו מאמיני הנצרות לפטרונם של הטבחים, הבדחנים וכבאי האש.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.