האם לצפרדע יש דרך להתחסן מפני פגע רע?

20/12/2017 ב- 04:27 | פורסם בהספרייה המדעית, השוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם לצפרדע יש דרך להתחסן מפני פגע רע?

בשנת 1872 ערך א. היינצמן סדרת ניסויים ביולוגיים שלתוצאותיהם נודעו השלכות בשדות חשיבה אחרים. לדבריו, הכניס צפרדע חיה לתוך סיר שבעבעו בו מים לוהטים, והיא מיד ניתרה החוצה מהם. כשהכניס את הצפרדע לסיר עם מים קרירים שחוממו בהדרגה, היא התבשלה למוות. ו'יליאם תומפסון סדג'ו'יק מצא לתוצאות הללו פשר: כיוון שהטמפרטורה בסיר שבניסוי השני הועלתה באיטיות לא הצליח מוחה של הצפרדע האומללה לנתח את שינוי הטמפרטורה הזה, אחד לכמה זמן, מפני שערכו של השינוי היה נמוך מסף ההבחנה שלה. לדידה, הטמפרטורה שהיתה לפני רגע ושתהיה בעוד רגע הן היינו הך.

תוצאות הניסויים הללו לבשו צורה של דימוי, המגובה מבחינה אמפירית, בדבר הקושי של בני אדם להגיב לשינויים זעירים שמתרחשים באופן איטי עד שבסופו של התהליך עלולים הם לעמוד בפני סכנות הרות גורל, שמהן יכלו להימנע אם השינויים היו תכופים יותר או היו גדולים יותר.

יתכן שזו אכן אמת נצחית לגבי בני האדם, אם כי סדג'ו'יק לא נתן דעתו שמא מבחינה הצפרדע במים המתחממים בשינויים שחלים בהם, ומתאקלמת מבחינה פיסיולוגית לשינויים הללו עד לסף טמפרטורה מסוימת, שמעליו היא כבר אינה מסוגלת להתאקלם יותר, ואז יורה לה מוחה לצאת החוצה מהם – אם עוד לא מאוחר מדי עבורה.

יותר ממאה שנים לאחר ניסוייו של היינצמן פנו חוקרים בני זמננו לשחזרם וגילו שתוצאותיהם הן הפוכות: אם מכניסים צפרדע לתוך סיר עם מים לוהטים, היא לא תקפץ לה מיד החוצה – היא תישאר בהם ותמות. ואילו צפרדע שנמצאת במים קרירים שמתחממים בהדרגה, תנתר מתוכם מתישהו ותציל את עצמה.

מדוע הצפרדע לא קפצה החוצה מיד מן המים הלוהטים? להערכתי, קודם כל הבחינה שהיא מצויה במרחב המוכר לה כבטוח – מים, ומתמיד היתה מורגלת אליהם אך בטמפרטורת הסביבה, ועד שתפשה שהם עומדים להזיק לה כבר נכוותה בכל גופה. ניתן לבדוק את צדקת הנחתי על ידי השמת צפרדע בתווך לוהט שאינו נוזל אל מול השמתה בקערה שטוחה ובה מים לוהטים. מן התווך הלוהט שאינו נוזל היא תימלט ללא שהייה. מכאן, ההרגל – שמתפקד כמדכא אזעקות כדי שאף יצור לא יהיה דרוך כל העת – הוא אשר היה בעוכריה.

אחת ממטרותיו של ההרגל נועדה לחיסכון אנרגטי. כשפלוני פוסע מדי בוקר ברגל למקום עבודתו הוא עושה זאת בדרך הקצרה ביותר מבחינת המרחק, ואם קטע מן הדרך הקצרה ביותר חשוף למשבי רוח מקפיאים או לקרינת חמה יוקדת, יאריך הפלוני את מסלול דרכו כדי שיתהלך ככל שפחות בסביבה בזבזנית מבחינה אנרגטית לגופו. יום אחר יום הולך ומתקבע ההרגל שעצם טיבו הוא השענות על הצלחה רצופה ומתמשכת; כלומר, הסתמכות על המזל הטוב: הדרך אינה חסומה אף פעם. היא פתוחה תמיד למעבר. מהו פירוש הדבר? חרף מוחו המפותח שמאפשר לו לחשוב בדעה צלולה, אין שונה האדם כל כך מן הצפרדע. כמותה גם הוא מעדיף את המזל על פני התבונה ברבים ממנהגיו – כל עוד אינו בוגד בו, כאשר למעשה עליו לנהוג במהופך: ככל שמזלו הטוב אינו עוזב אותו כך עליו להסתמך עליו פחות ופחות. ואילו ככל שתבונתו מובילה אותו שוב ושוב להישגים כך רצוי שיסתמך עליה יותר ויותר.

נוכל להכין כמות רבה של קוביות הטלה שבכל פאותיהן מוצגת תמונת צפרדע, למעט קוביות ספורות שרק בפאה אחת מוצגת צפרדע ובשאר הפאות מוצג עכבר. נציע לאורחנו ליטול קוביה אחר קוביה מהצנצנת ולהטיל אותה על הארץ. לנוכח אותה התוצאה לאחר עשרות הטלות אפשר כי האורח ייאות להמר מכספו שהתוצאה הבאה תהיה זהה לקודמתה – צפרדע. והוא ימשיך להמר ויגדיל את סכום ההימור עד שיגריל עכבר. אולי ימשיך להמר אחר כך, ואם יעשה כן לא יגדל הימורו, ואולי אפילו יפחת – אם בכלל נותרו מטבעות בכיסו מפני שאולי הפסיד הכול בהימור האחרון. כמוהו כצפרדע: היא התנסתה תמיד במים שהטמפרטורה שלהם אידיאלית עבורה עד שהוכנסה למים לוהטים.

במידה שכבר בהטלה השנייה היו מגרילים אורחינו תמונת עכבר, לא היו מהמרים רק על צפרדע בפעם הבאה, אם בכלל היו ניאותים להמר. חלקם היו מהמרים על עכבר וחלקם על צפרדע, וגם לא היו מעזים להמר בכל כספם. מדוע כך הוא הדבר? מפני שכבר צברו ניסיון לפיו המזל מתנדנד לכאן ולשם. אם נבדוק באיזו טמפרטורה קופצת הצפרדע מן המים המתחממים כשעדיין אינם גורמים למותה, ונכניס אותה בפעם הראשונה למים בטמפרטורה כזו, הרי שבפעם הבאה כשנשים אותה בסיר ובו מתלהטים המים היא ודאי תקפוץ מהם מיד.

לקריאה נוספת:

William Thompson Sedgwick – Studies From the Biological Laboratory, 1888.

A. Heinzmann. 1872. Ueber die Wirkung sehr allmäliger Aenderungen thermischer Reize auf die Empfindungsnerven. Archiv für die gesamte Physiologie des Menschen und der Tiere Vol. 6, Issue 1: 222-236

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.