מי תהיה נשיאת ארה"ב הבאה?

13/03/2016 בשעה 16:17 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מי תהיה נשיאת ארה"ב הבאה?

לא מכבר התקיים טקס הענקת פרסי אוסקר בלוס אנג'לס. הפתעות מרעישות לא התחוללו כשנודעו הזוכים והזוכות. כמעט שנה אחר שנה זוכים בפרס שחקנים שגילמו דמות קיצונית שחורגת מאד מגבולות הטעם הטוב שהרגילה עצמה אמריקה לחיות ביניהם. מפני שאיבדו את חירות הביטוי האמיתית התרגלו האמריקנים לחיות כמו פסלי שעווה. אין פלא שהם מעניקים פסלוני אוסקר לכל מי שמבטא עצמו באופן טבעי. הטבעיות הזו נעשתה כה זרה להם עד שמתפעלים הם ממנה באופן יוצא דופן. הם אינם תופשים כי דווקא התנהגותם זו היא החריגה כל כך, שהינה בלתי-טבעית.

דונלד טראמפ הוא מגדולי השחקנים החיים בינינו כיום. הוא מציג בפני תבל ומלואה דמות על-טבעית מספרון קומיקס ישן, מן הימים שבהם מותר היה להתפאר בכול. ועל הישגיו השנויים במחלוקת מעליל הוא עוד מעשים רעים נוספים שלא נבראו במציאות. כמעט אך ורק בהם טראמפ משתבח, באותם הדברים המדומים. ההתפארות היא עצם הדבר במסע הבחירות שלו, בימים שבהם עדיין כופה החברה על הפרט אפילו לא להלל את הטוב שבו, בימים שבהם היא מנדה כל בעל מחשבה אינדיבידואלית, בימים שבהם היא מכתיבה כללים נוקשים וכל אחד מצווה לא לסטות מהם אפילו במילימטר ומחצה.

אחת הסיבות שבגללה זוכה דונלד טראמפ לתמיכת ההמונים בארצו היא בשל לעגו הרעשני והמתמשך לכבלים החברתיים, ובעיקר לכבלי הלשון הנקייה של התקינות הפוליטית. לאמריקנים רבים נמאס לציית לה. הם דורשים לשוב ולהיות בני אדם כמקודם ולא לתפקד עוד כמכונות אנושיות שמישהו הפועל נגדם מפעיל ומכבה על פי האינטרסים שלו. מתוך הרצון להשתחרר לעצמאות חדשה הם גילו את מה שכולם בעולם כבר יודעים, כי בחסות אותה תקינות פוליטית עודדה המפלגה הדמוקרטית חציית גבול בלתי חוקית ממכסיקו של מיליוני מצביעים פוטנציאליים עבורה.

המסתננים הלטיניים שלא בכוונה לחצו מטה לדרגה נמוכה יותר את מוכי הגורל באמריקה, וככל שהם נרמסו כך אבדה תקוותם לישועה מפני שהלשון הנקייה סתמה להם את הפה. בעבר היו עצמם מצטמררים מהתבטאויותיו העכשוויות של טראמפ. אך עוד לפני שהכריז על רצונו בהווה להיות נשיא כבר הסתקרנו מאמירות כאלה. עתה מופיע האיש לפניהם וסותם את הגולל על עידן התקינות הפוליטית. בעודו מתמיד לדבר על חומה ענקית שיבנה סביב המולדת, כבר ניפץ את החומה שהגבילה את חופש הדיבור. עניי אמריקה הלבנים, שהמיליארדר שימש להם פה בהתחלה, כבר פותחים פיהם בכוחות עצמם. הם מכריזים בכל פה וברעש גלוי שיצביעו עבורו.

לחציית קווי הגבולות הזו הצטרפו רבים מחמישים מיליוני האזרחים ממוצא גרמני שמאמינים בסתר ליבם בעליונות הגזע הלבן או חרדים להגמוניה שלהם. משתי סיבות אלה את ההיספאנים הם אינם מחבבים, ובדיוק בגלל שתי סיבות אלה גם להיספאנים חייב שיהיה אינטרס לתמוך במועמדותו של טראמפ לנשיאות. הוא ישרת את צרכיהם העתידיים. זה יהא הנשיא שיערער את המערכת החברתית מהיסוד, שיטלטל את המוסכמות שלה מבסיסן, שירופף אותה עד שתיחרב, וכך יביא קץ לשליטת המיעוט בארה"ב של יוצאי גרמניה, נוצרים ויהודים רפורמים. ההיספאנים משתוקקים לזעזוע כביר כדי להוריד אותם מן השלטון שאולה, וטראמפ עשוי להיות המזעזע הגדול מכולם. הם אכן זקוקים לו. האם גם העולם זקוק לו? כמו כולם גם אני שואל האם הוא יהיה שם.

מבלי קשר למאוויים הפוליטיים של טראמפ, המרד נגד המפלגה הדמוקרטית בעם האמריקני הורגש עוד לפני כן בתוצאות ההצבעה לקונגרס. בשני בתיו שולטים הרפובליקנים. מרבית הציבור באמריקה רוחש מיאוס אדיר כלפי כהונתו של ברק אובמה. אבל הוא יוכל לרשום בפנקס הבוחרים שלו ניצחון ענק גם בהצבעה הבאה לנשיאות שבה לא ישתתף. השנאה אליו גרמה להרבה לבנים לאבד עשתונות, לקיים מסיבות תה, ולרצות ולהמליך על עצמם טיפוס בלתי בחיר כמו דונלד טראמפ. לא מופעי האימים הבדחניים שלו הם בעוכריו אלא הידיעה כי הוא עלול להוליך שולל את האוכלוסייה האמריקנית. הרי הוא שחקן מעולה, כך יודעת רובה.

הרפובליקנים נקלעו לקרקס של ליצנים במקום לאולם שבו מתקיימת ההופעה החשובה, ועד שייחלצו ממנו תגנוב מהם הילרי קלינטון את ההצגה. היא תזכה בפרס השחקנית הגרועה מכיוון שאף פעם לא הצליחה לשקר אפילו כשניסתה פעמים רבות. על כן, לאנשים כמותה, ערמומיים ככל שיהיו, מאמינים כאשר דבר אמת יוצא מפיהם. ואילו אצל טראמפ אי אפשר לדעת.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.