"משפט שלמה" של בן גוריון: כיצד הייתם פועלים במקומו?

30/01/2016 בשעה 18:07 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על "משפט שלמה" של בן גוריון: כיצד הייתם פועלים במקומו?

סיוטים נגועים בכה הרבה סובייקטיביות שלא ניתן לשפוט אותם במלוא הרצינות. במרבית חלומותיי הרעים אין רודפות אחריי מפלצות עד אימה, אלא מוצגות דילמות טורפות את הדעת עוד יותר. בגיל עשרים ומשהו הכרתי בחורה אחת. בלילה הראשון שנרדמתי בצידה חלמתי על מישהי אחרת. יתכן כי אין להופעתה בשנתי שום סיבה. תעתוע של חלום ותו לא. אך החלום שראיתי רדף אותי. החלטתי לא להזמין אותה אליי יותר.

לילה אחר חלמתי על אשה אחת שהועמדה בפניה הברירה: האפשרות האחת – לא לראות יותר את שני בניה. לשלוח אותם כה הרחק עד שלעולם לא תדע מה יעלם בגורלם והם לא יוכלו ליצור עימה קשר עד יום מותה. אבל הובטח לה כי שניהם יישארו בחיים ויהיו מאושרים. האפשרות השנייה – בן אחד ימות מיד, אך הבן השני יישאר בחיקה עד קץ ימיה בעולם הזה. לא עוד ייפרדו לפני כן. מה עליה להחליט? האם תבחר בטובתה או בטובת שני בניה? התעוררתי הלום כולי ומיוזע. ביום למחרת לא הצלחתי לתפקד כברייה נורמלית.

ב-7 בדצמבר 1938 התכנסה ישיבה של מרכז מפא"י. מועד זה היה לאחר ליל הבדולח בגרמניה ולפני ועידת השולחן העגול בארמון סנט ג'יימס בלונדון. ברקע הדברים היתה התחלת משלוחי הצלת הילדים היהודיים מגרמניה הנאצית אל אנגליה (קינדר-טרנספורט). דוד בן גוריון נכח בה ודיבר: אם אני אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה, ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ-ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה אלא חשבון היסטורי של עם ישראל (הפרוטוקול מצוי בארכיון מפלגת העבודה בבית ברל).

בעצם, בן גוריון גורס שהציונות היא המפתח להצלת העם היהודי. אין לו הצלה אחרת. והוא צדק. כמה יהודים ישרדו מאותם ילדים שיועברו לאנגליה, חשב בליבו. חלקם יומתו בידי גויים. אחרים ימירו דתם. לפי חשבונו יותר ממחציתם יאבדו. ואילו בארץ-ישראל כולם יישארו יהודים. עם ישראל ירוויח. לפיכך, מוטב לכל אומה להקריב מרצונה מחצית מבניה למען ישרדו השאר, מאשר יאבדו רובם בדרכים שאינן בשליטתה.

בל נשכח כי מקדשי השם בימי הביניים החזיקו בעמדות קיצוניות אף יותר. בשנת 1096 (תתנ"ו), כשיצא מסע הצלב הראשון לדרך, התבצרו יהודי טריר בתוך הבזיליקה הרומאית שבעיר הגרמנית והשליכו את ילדיהם מן הבניין הגבוה כדי למנוע את התנצרותם. ובמגנצא נאבקו היהודים עם אספסוף נושא צלב על הזכות להרוג ראשונים את צאצאיהם. יקר היה בעיניהם המוות לבניהם האהובים מלהפקירם לטבילה.

מן הראוי גם להזכיר כי בשנת 1819 הציע גרמני בשם הרטוויג הונדט (Hartwig Hundt) לשלוח את נשות היהודים ובנותיהן אל בתי הבושת, לסרס את הגברים היהודים ואת בניהם למכור לאנגלים למען יעבידו אותם במטעים שבאיי הודו המערבית במקום העבדים השחורים (Judaism, כרך 5, עמ' 76, בהוצאת American Jewish Congress, 1956). שמא הושפעו דבריו של בן גוריון מעיון בהצעות דומות להרחיק את היהודים עד קצה האפשר. בדיעבד, כולן יכלו להיות הצעות "הגיוניות" לעומת המציאות הבלתי הגיונית שתתחולל אחר כך. מכל מקום, ילדים יהודיים שלא נמצאו להם משפחות אומנות אכן הועסקו בעבודות שונות מבלי שזכו לתשלום. אך את זאת לא יכול היה לדעת בן גוריון בעת ההיא.

כיצד הייתם פועלים במקום בן גוריון? הזקן היה איש מעשי. דיבר על תוכנית פעולה. לא התכוון לאידיאה בעלמא. אני מתקשה לדבוק בה. אם היה מדבר על מבוגרים, ניחא. ברם, העלאת ילדים קרבן על מזבח הציונות נראית בעיניי מעשה נורא שאי אפשר להצדיקו בשום מחיר. כן, אפילו אם יאבדו הללו מכלל עם ישראל.

מה עוד ניתן להסיק מאותה ישיבה נשכחת? שבן גוריון לא סבל מסיוטים או שלא הושפע מהם כשקבע את עמדתו.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.