גדר חיה? מגדר הוא השורש הממית אהבה

13/01/2016 ב- 06:41 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, ענייני דיומא | סגור לתגובות על גדר חיה? מגדר הוא השורש הממית אהבה

נישואי התערובת הנודעים ביותר בעמנו היו בין אסתר לאחשוורוש. הדתיים מתעקשים בלהט כי התקיימו. החילונים גורסים בספקנות רבה שזו אינה אלא אגדה. האם הדעות של הללו אינן צריכות להיות הפוכות? מוכיח הדבר כי הדתי דבק ברשום במקרא גם אם מה שכתוב שם סותר את דרך חייו, ואילו החילוני נאמן לאמת אפילו אם פוגעת היא במשוש ליבו.

עם ישראל הוא ככל העמים. החל כקבוצה שכל חבריה היו כבולים בקשרי דם זה עם זה, והיתה מנותקת מקבוצות אחרות, עד שהתרחבה במרוצת הדורות והן גם כן, ונוצרו ביניהן מפגשים. אל עץ הפרי שצמח מגרעינו של עם ישראל הצטרפו זרעים אחרים. היו נישואי תערובת לתועלת הצדדים בין יהודים ונוכרים. התבצעו מעשי אונס בנשים על ידי כובשים בלתי רחמנים. נודעו התגיירויות בשכבת העלית של ממלכת כזריה, בשבטים שלמים באתיופיה או כאשר התורה נעשתה לדת הרשמית בארץ תימן. נודעו גם גיורים מרצון של אנשים יחידים כמו של איש הכמורה הגרמני בודו אלעזר שגידל זקן, נשא אשה יהודיה, גייר את בן אחיו וברח לסרגוסה. "סכנה לנצרות", תיארו היסטוריונים אירופיים את אשר עשה.

תרומה לא פחות חשובה לגיוון עמנו היתה גיורם של עבדים עובדי אלילים, כשיהודי אירופה בימי הביניים שלטו במסחר. הכנסייה התנגדה לסחר העבדים שהיהודים עסקו בו. ולא מפני שהכנסייה בחלה במסחר זה. כמרים, הגמונים, ראשי מנזר ואפילו האפיפיורים בכבודם ובעצמם היו אדונים לעבדים. אלא שהיהודים שאפו לגייר את עבדיהם כשם שנוצרים שאפו לנצר אותם, ואבדן הנשמות הכרוך בכך לגבי הכנסייה עורר את חמתה. הוציאה אפוא צו האוסר על יהודים רכישת עבדים ובעלות עליהם, ופרסמה גם תקנה השוללת מיהודים את זכותם לגייר עבדיהם. כל הגזירות הללו יכולות היו להסב ליהודים טרדות לאינספור לולא העובדה, שאך לעיתים נדירות מימשו אותן.

וכשהוחלט במשרד החינוך, תחת שליטת השר הדתי-לאומי, כי תלמידים לא יצטרכו לקרוא את 'גדר חיה' שחיברה דורית רביניאן והארץ רעשה, אני צחקתי. היה זה צחוקו של מי שצוחק אחרון. רביניאן, שהיא אמנית של מילים, ששליטתה בעברית נושקת לגבהים, קראה לספרה על שם הגדר בין יהודים לנוכרים, שמא צריכה ליפול הגדר הזו כשמתפרצת אהבה בין גבר ואשה בני עמים שונים. יש בשפה העברית מילה מעניינת. מגדר שמה. היא נרדפת למילה זוויג. מציינת את ההבדלים בין גבר ואשה. באנגלית קרויה Gender. על שום מה מגדר? מן השורש גדר. ההפרדה בין השניים מתבצעת באמצעות גידור מילולי של כל אחד מהם. להבדיל, גדר באנגלית קרויה Fence.

כשהעברית מציבה גדר בין גבר ואשה, זו קודמת לגדר שבין יהודים ונוכרים. לעיתים רחוקות, כמו במקרה של מגדר, השפה מעצבת תרבות. התרבות מעצבת אדם. כך סבר גם ג'ורג' אורו'ל. ברומן '1984' הוצאה מן השפה המילה חופש. החירות היתה למחשבה מופשטת. אך רק מילים מקדמות מעשים. אם בלתי אפשרי לדבר על חופש, לא ניתן לחתור אליו. הבעיה שנעוצה באהבה בין יהודים ונוכרים, שכולם מדברים בה בארצנו, אינה אלא תולדה ישירה של הבעיה שיצרה העברית בין גבר לאשה. בארצות אחרות, בלשונות שונות, נעדרת הגדר המילולית הזו בין גבר ואשה. כשאיננה קיימת מלכתחילה, אם תפגוש הונגריה בחור הינדי ברומא ותדבר איתו בשפה שאינה עברית, אין שום גדר שתחצוץ ביניהם. אין "מגדר". לפיכך, כה טבעית תהיה ההתאהבות שלהם. לא 'גדר חיה' הייתי קורא לספרה של רביניאן אלא 'מגדר ממית'. אכן, המילה מגדר ממיתה כל סיכוי לאהבה חופשית, בלי שום סייגים.

המתיחות הגלומה באהבה שפורצת בין יהודים לנוכרים קדומה היא מן הספרות הישראלית. ביצירתו הטובה ביותר של חיים נחמן ביאליק, 'מאחורי הגדר', כבר מוצגת הגדר הזו, ונופלת. יהודי אוהב ספר לא יוכל לומר כי ביאליק מטיף להתבוללות. כשקראתי את כתביו, הדבר המיידי שחשתי הוא רצון עז להשתייך לעד לדוברי השפה המפתה שלו. חושד אני כי גם 'גדר חיה' אינו מטיף להתבוללות. גזירת פקידי השר מקורה בגזענות מפלה. כשחייתי בארץ עם נוצריה זהובת שיער טפחו על שכמי מקנאה ומהערצה. אילו שחורות היו, משער אני ודאי שהיו מעקמים את פרצופם.

למילים יש כוח כביר ביותר על הנפש היהודית. מתפללים אנו לבורא באמצעות מילים לשנות עולמות. בפוגרומים קראו יהודים במילים לאלוהיהם כדי שייוושעו. לא מבעד למחשבות מופשטות, אלא דרך דיבורים ברורים. סברו כי אם ישמע האל ויאמר את דברו, תשתנה המציאות כשם שאמר בקולו: יהי אור. ויהי אור. היהודים מאמינים בכוחן של מילים שתוצאנה אותם מהחושך שירד עליהם פתאום. על כן, ספרים עלולים להשפיע מאד על יהודים. אם הללו היו מטיפים להתבוללות הייתי תומך במי שיצא נגדם. נאמנה עליי שליחותו של עבד אברהם, שחשש שמא יישא בנו אשה מבנות כנען, ויצא לארם כדי למצוא לו כלה מבנות עמו בארם, ויצחק התאהב ברבקה ממבט ראשון ומיד הליטה פניה ממנו. כולם אפוא נדרשים כמוני להטיף נגד התבוללות ובעד האהבה. מה שבא קודם. מוצא יהודיה – אהיה נגד. מוצא גויה – אהיה בעד. כל העקרונות הם ראי של התזמון בחיינו. רק מה שנכון לעכשיו. "אימתי געשה האהבה" פחות חשוב. "איפה התקיימה" מכריע יותר.

בדת היהודית מסמנים זכרים ולא נקבות. החרדה הקיומית היא מפני התמעטות הבנים. זהו חשש תמידי מצמצום במספרם של אוחזי החרב או במספר לומדי תורה, על פי התקופות. אזכורים להשמדת זכרים הדדית עתיקים הם כמצוות ברית מילה ומצויים במקרא. כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ציווה פרעה. ומכת בכורות הלמה בבתי המצרים. וכשכבש דוד המלך את אדום פקד להמית את כל הזכרים אשר בה, והדד שקורותיו דומות למשה ניצל מהטבח ונקם בבן שלמה. מפני החרדה הזו רק זרעו של הזכר היהודי מסוגל להישמד. מבלי המרת דתה, אף יהודיה אינה יכולה להתבולל. דרך רחמה יישמר העם. קביעת יהדותו של הצאצא על פי זהות אימו היא מאוחרת מאד מנוהג ברית המילה, ונועדה לשכך את הפחד הקבוע מפני היעלמות העם מעל פני האדמה.

היהדות היא גם אומה. על מנת שתשרוד, מוכרחים להתקיים קשרי דם בין בניה ובנותיה. חייבים שיהודים ויהודיות יגורו באותו מרחב גיאוגרפי כדי למנוע התבוללות של הזכרים. בראייה כללית של האומה, יהודי הוא קודם כל מי שחי בקרב עמו. יותר חשוב ליהדות שיהודי יחיה כיום בישראל עם נוצריה מאשר יחיה עם יהודיה בברלין. אין לזאת קשר לציון. אם בישראל היו גרים פחות יהודים מבירוביג'ן, סיכוייה של האומה היהודית לשרוד שם היו גבוהים מאשר לחוף הים התיכון. כאשר יהודי חי עם נוצריה בקרב בני עמו הוא רק אחד מני רבים. הרבים שיושבים יחדיו באותו המקום חשיבותם גדולה יותר להישרדות האומה מאשר יהיו מפוזרים על פני תבל כולה.

יאמרו יהודי התפוצות כי אם כל בני עמנו יהיו מרוכזים במקום אחד דווקא אז יקטנו סיכויי האומה לשרוד. שש פצצות מימן ונהיה לאבק ארכיאולוגי. אומר אני ליהודי התפוצות: בגלל שאתם חיים בין גויים, תחת כגויים עם גויים, רוצים הגויים להשמיד אתכם וגם אותנו. אתם מסכנים את עם ישראל פעמיים. פעם אחת, בישיבתכם המפוזרת; ופעם שניה, בגין רצונכם להתבדל שמקים על כולנו שנאה. מאז שקמה מדינה ליהודים אין כוחם עוד בחוסר ליכוד, כזרעונים המתפזרים לכל רוח בימים אחרים כאשר ליכודם הקל על מלאכת השמדתם.

אז מדוע לא בירוביג'ן? כי שם לא אוכל לחוש את הוד הקדומים של הרי הנגב, שאין בהם הרבה הוד, אבל עבר עשיר יש להם. יותר מברית המילה, יצירות המקרא הטביעו בי הכי הרבה את חותמם. אני תומך במילה מסיבות רפואיות וסבור כי יש לבצעה בקרב כל הזכרים האנושיים.

הדת היהודית לא יכולה היתה להיברא בלי הספר. זו דת של שואלי שאלות. כך נוסדה. אף אל לא השליט אותה בכוח. אלא דיברו עליו כמי שמסוגל לתת תשובות. שליטה בהמונים לבעלי הממון והסמכות הפוליטית היא ניצול הדת לצורך זה ולא סיבת כינונה. כפי שאב מפחיד את בנו: תהיה ילד רע, יבוא אבוללה כשתישן. כשם שאם מזהירה את בתה: לא תאכלי, תבוא המשטרה עוד מעט. התשובות נרשמו. רובן אבדו. חלקן עדיין עימנו. אלה כתבי התנ"ך. המקרא אינו אלא קובץ סיפורים על רקע היסטורי של תשובות לשאלות העברים הקדמוניים.

אם היהדות היא דת של שואלי שאלות, מדוע יהודים בני ימינו מנסים למונען באמצעות גדר מחשבתית? אם יצליחו, בגללם תיכחד הדת בצורתה הזו. מה שיפה בתורה שבעל פה שלכל פסוק במקרא יש פירושים רבים. אין הגדרה אחת. היהדות אינה מקדשת גדרות. על כל שאלה תיתכנה הרבה תשובות. רק חלקן שורדות בתחרות. צ'ארלס דרו'ין היה האדם הראשון בתולדות הימים שהסביר, בלא מודע, את התנ"ך של ימינו. התשובות הטובות שרדו. הגרועות נכחדו. לא היה בהן צורך. חלק מן התשובות הטובות הלך לאיבוד בגלל גורל. תוצאה דומה של הסחף הגנטי. בא אסון וקבר תחתיו הכול. הרבה תשובות קבורות מוצאים הארכיאולוגים.

באה העברית של הישראלים והקימה גדרות. הישראליות מקדשת דרך חיים שלכל שאלה רצוי שתהיה רק תשובה אחת. יש הגדרה יחידה ואין בלתה. היהודים הם עם של וכחנים. האומה מתדיינת על כל סוגיה. הישראליות כופה עליהם השתקה. כשכל אדם חושב רק לעצמו, יתפורר הדבק שמלכד את היהודים יחדיו. בגלל העברית החדשה הפכה התרבות הישראלית לדרך חיים של הכתבה מראש.

השפה המגודרת השליטה תרבות מגודרת ששותפים לה כל הישראלים בימינו. עד כמה שזה ישמע פרדוקסלי, לתרבות הישראלית יש יותר כוח לעצב יהודים מאשר היה לאלוהי העברים בימי המקרא. אז היה מותר לחפש עוד תשובות. המונח 'מגדר' הוא רק הסימפטום למחלה אשר קורא אני לה 'גדרת'. את הגדר העברית בין זכר ונקבה יש להסיר באמצעות שימוש בתחליף שלה זוויג, מלשון זוג. לא גדר אלא זוגיות היא אשר יש להחדיר לתודעה. אם הנקבה והזכר אינם אלא חלק אחד משניים – ככתוב בספר בראשית: ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם – ברי שירצו להתחבר לשלם. הגדר מפריעה להם.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.