על הפתיחות המינית של נשים בישראל

21/12/2015 בשעה 08:08 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על על הפתיחות המינית של נשים בישראל

מאמרים אינספור וספרים כה רבים נכתבו כדי להסביר כיצד התהווה השחרור המיני (Sexual liberation) אצל האשה בדורנו. להפתעתי הגמורה, אף אחד מן המומחים שעיינתי בדבריהם לא הצליח לזהות את הגורם היחיד, שאי אפשר להחמיצו. התהוות זו אינה תלויה בהתרופפות השמרנות הדתית כתוצאה מקדמה מדעית, ואינה תלויה בפיתוח הגלולה למניעת היריון, ואינה תלויה ביציאה מן הבית מפני שמפרנס יחיד במשפחה אין בו די, ואינה תלויה בזמינות של סמים "שפותחים את הראש", ואינה תלויה בטכנולוגיה חדישה שמייתרת את מלאכתה של עקרת הבית, ואינה תלויה בהרבה דברים אחרים. אלה משמשים לו אמצעים בלבד.

השחרור המיני תלוי בדבר אחד – רק בפתיחותה של החברה כלפי רעיונות חדשים, אשר לה גורמים רבים. זו מתחוללת באופן הדרגתי, ואילו השחרור המיני נוסד כמהפכה בימי הביטלמניה העליזים. אולי משום כך אין מוצאים זיקה מוחלטת בין שני התהליכים. החירות התרבותית (Cultural liberalism), שמתירה הסתגלות לנורמות חדשות, מצטיירת תמיד כרקע לשחרור המיני, כמו תומכת בו שלא יישמט לאחור. לא כך הוא הדבר. חבל בל יינתק קשור ביניהם בחזית השחרור. דוגמאות מועילות מן העולם יש למכביר.

למשל, אחת מתוצאות מלחמת העולם השנייה היתה שנשים רבות איבדו את תודעת הכפיפות הנשית שלהן. הגברים הצעירים השתתפו בלחימה, נפלו בשבי, טופלו בבתי חולים, היו נעדרים או שכבר היו מתים. היו הרבה יותר נשים מגברים, והגברים שנשארו עימן היו בדרך כלל זקנים, נכים, עניים מורעבים, נכאי רוח או מבוזים. בנסיבות אלה יצאו הנשים לעבודה מחוץ לבית, פעלו בשירות המחתרת או למדו לדאוג לצורכי משפחותיהן בכוחות עצמן. הן החלו להתנהג כגברים, בזמן שהתבוסה והכיבוש קעקעו את הסמכות הגברית באופן זמני. אך אי אפשר היה לעצור את הפתיחות החברתית מלהתקדם הלאה. וכשבא השחרור המיוחל מלפיתת הכובשים קיבלו נשים את זכות הבחירה כתוצאה מהמחסור החמור בגברים, מתוך הנחה שרעיות תייצגנה את הדעות הפוליטיות של בעליהן הנפקדים. זכות זו נותרה ברשותן עד עצם היום הזה.

בימינו, יותר ויותר נשים ישראליות מגלות פתיחות מינית, אבל החברה בכללותה נותרה שמרנית כשהיתה. מהי הכוונה ומדוע? ביחס לאוכלוסיית הנשים הכללית בדורות הקודמים, גדל הנתח שסיגל לעצמו התנהגות משוחררת מכבלי המיניות, אבל כבעבר, רוב הגברים אינם משמשים שותפים לנשים הללו. הנשים המשוחררות, דאז וכיום, משתפות בפעילותן רק שיעור קטן מאוכלוסיית הגברים. חלק זה נבחר לפי גילו, או מראהו, או מעמדו החברתי, או עומק כיסו. כלומר, זהו אותו החלק ששותף בתקופה שקדמה לשחרור המיני הסיטוני של נשים בישראל. מספרם גדל משרבתה האוכלוסייה, אבל שיעורם של השותפים נותר דומה, ודריסת רגלם של משתתפים אחרים עדיין נמנעת. כמו כן, כפי שהורגש בדורות הקודמים, מספר הנשים "המשוחררות" שמבקשות שותפים לפעילותן הוא רב יותר מן ההיצע שעומד בדרישותיהן. על כן, הן צובעות את שפתותיהן, מצמיחות שתלי סיליקון, ומטפחות את שיערן. השחרור המיני אך הגדיל את שיעורן באוכלוסיה, והתחרות התגברה.

בטבע, שהולך ומתרחק מאורחות הציביליזציה, הזכרים נאבקים ביניהם לשם גישה אל הנקבות, אם דרך מאבקים על טריטוריה או דרך קרבות על היררכיה. גם זוהי וגם זוהי דרך עקיפין. אצל היצור האנושי התרבותי מעדיפים הזכרים הנחותים, במקום להתגושש עם הזכרים הדומיננטיים, להגיע אל הנקבות במישרין, מפני שצפויה להם יותר הצלחה. אומנם נחותים הם, אבל חלשות מהם בחברה האנושית הן הנשים. לכן, כה מרובות ההטרדות המיניות. לפיכך, חוקי המדינה לא נועדו לרסן את היצר הפראי של הזכר, אלא מטרתן להשיב את הזכר בחזרה למצבו הטבעי; לימים שאבותיו היו שוכני יערות, ואז לא הטריד אף נקבה, אלא הטריד את הזכר הדומיננטי כדי להתישו ולתפוס את מקומו. חוקי המדינה תואמים אפוא את חוקי הטבע, ולא נוגדים אותם כפי שהדיוטות ובעלי תפישה ירודה נוהגים לחשוב.

אולם חוקי המדינה, כפי שאנו נוכחים לדעת, אינם מסייעים כדי למגר את תופעת ההטרדות המיניות. אין זו אשמת השוטרים, הקטגורים והשופטים. אם מתוך אלף ניסיונות של מטרידים סדרתיים רק אחת מתלוננת, אז הכדאיות של מעשיהם משתלמת להם. אם פלוני נתקל בערימה של מטילי זהב, ויודע כי הסיכוי שמישהו מבחין בו הוא מזערי עד בלתי קיים, תישלח ידו אליה. על מנת למנוע כדבר הזה נדרש פיקוח. על מנת להיאבק בהטרדות המיניות נדרש גם כן פיקוח. המפקחות צריכות להיות הנשים המוטרדות עצמן. רשויות החוק משמשות רק אמצעי במאבק הזה. בניגוד לטענות נפוצות, משטרה חזקה, פרקליטות חזקה ומערכת שיפוט חזקה, לא תסייענה למיגור התופעה הבלתי טבעית. כגודל מספר המוטרדות המתלוננות כך יקטן מספר המטרידים.

הנשים המוטרדות שבוחרות לא להתלונן נוקטות בצעד זה משתי סיבות:

א. שיעור קטן מהן, משום מה, משתף פעולה עם המטרידים. ישנן נשים שאינן רואות ביחס גס כלפיהן כדבר פסול. חרף מודעותן להטרדה הן אינן חשות מושפלות, כפי שאחרות מרגישות. חלקן רגילות ליחס הזה, כמו אסקימואי לקור. הן נולדו לתוך מציאות כזו.

ב. רובן של הנשים חש השפלה כתוצאה מהטרדה מינית, אך קשה לתת לה ביטוי פומבי בחברה הישראלית. כאמור, למרות הפתיחות המינית ההולכת וגוברת בקרב נשים, נותרה החברה שמרנית כשהיתה. רק חלק קטן מן הגברים שותף בתהליך השחרור המיני של הנשים. כאשר פלונית חושפת שהיא מוטרדת, מיד עטות עליה נשים שהשחרור המיני פסח עליהן. בל נטעה, הן אינן משפילות אותה בגלל השפלתן בבית. זו אינה סיבה ותוצאה, למרות שכך ניתן לתפוש את פני הדברים במחשבה בלתי מעמיקה. לכאורה, מי שרגילה כי בעלה משפיל אותה תרצה שכולן תחושנה במנת חלקה, כדי לא להיאבק בדפוסי החיים שנכפו עליה אלא לקבלם כפי שהינם. ברם, מתחת לפני הדברים מצוי המניע הטבעי.

הנשים שהשחרור המיני פסח עליהן יוצאות להתקפה נגד חושפת ההטרדה מפני שהן חרדות לאבד את בעליהן לטובת אשה אחר אשה שמגלה פתיחות מינית, אפילו אם שיעור ניכר מן המוטרדות עדיין אינן כאלה, ואולי לא תהיינה לעולם. זוהי התגוננות לצורך מניעה. הן מתגוננות בדרך זו כלפי כולן, מאחר שבדורנו גברה הסכנה שהזכר שלהן ייחטף מהן. כביכול, אין להן סיבה אמיתית לחשוש. כמו אז, גם היום, לא גדל החלק באוכלוסיית הגברים ששותף לשחרור המיני של הנשים. רוב הגברים ספונים בבתיהם עם נשותיהם.

ברם, הנשים המתגוננות הינן ברומטר חברתי שחש בזעזועים מקדימים. החרדה שלהן היא סימן מבשר הבאות. הן חיות בחברה אשר בה הולכת וגוברת הפתיחות המינית של נשים. ככל שתגבר יותר, כך תתלהט התחרות על אותו החלק הנבחר של גברים מיוחסים, ובגין תנאי התחרות, שמכבידים על נשים "משוחררות" רבות, תיאלצנה חלקן להיות פחות בררניות אם עודן רוצות "להשתחרר". לא תהיה להן ברירה אחרת. במילים אחרות, שיעור הגברים שישתתפו בפעילותן ילך ויגדל, ככל שיגדל שיעורן של "המשוחררות". או אז, החברה הישראלית תפחית משמרנותה. מיום זה חוששות נשים נשואות רבות, אמהות לילדים, שמוותרות מראש על כניסה לתחרות על ליבו של הגבר שלהן. חלקן סבורות שלא תנצחנה; וחלקן, אפילו אם בטוחות כי תנצחנה את כל האחרות, מעדיפות את השלווה בחיק המשפחה.

יוצא אפוא כי ככל שיגבר השחרור המיני של הנשים, כך תגברנה ההטרדות המיניות עד גבול מסוים ואז ירד שיעורן, אבל במשך הזמן הזה תספוגנה מתלוננות בלתי אנונימיות חבטות זעם הולכות וגוברות מאת נשות משפחה חרדות.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.