יוזמה חדשה: סיורי "תגלית" בכפר שמריהו ובסביון

14/12/2015 בשעה 06:17 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על יוזמה חדשה: סיורי "תגלית" בכפר שמריהו ובסביון

עוד דו"ח עוני נפל לטמיון ביער שאין בו שומעים. ואנשים תוהים באמת: אם ישנם כה הרבה עניים, כפי שמצוין בדו"ח שפורסם בשבוע שעבר, איך זה שאין שומעים את קולם. התשובה היא שקולם נאלם מרוב פחד. כשבנימין נתניהו דיבר על "החיים עצמם" אנו לעגנו לו. הם לא. הצורך הבסיסי ביותר של האדם הוא להאריך את חייו כלל האפשר. אף אחד אינו רוצה למות מוקדם מדי. זהו צורך של כל איש מאיתנו. ונתניהו מצליח לנצל את הפחד מן המוות בדרך של דמגוגיה. והם מושפעים ממנה. הוא גם פופוליסט מוצלח, טובע ביטויים קליטים שכולם מבינים וחוזרים עליהם.

כשאמר כי "הערבים נעים בכמויות" לקלפי, אנחנו פירשנו זאת כאמירה גזענית, כמו הציע ליטול את זכות הבחירה מהם. העניים פירשו זאת אחרת לגמרי. לדידם, הערבים שנעים בכמויות לקלפי, מבחינה מטפורית עוד עלולים לנוע משם בכמויות גם אליהם. נתניהו עורר אצלם את המחויבות לנוע בכמויות גדולות משלהם כדי לכבוש את הקלפי, להקים שם מחסום אלקטוראלי גבוה, לפני שהערבים יספיקו להכריע את הקרב.

יש להזכיר: נתניהו דיבר באותה שעה מאוחרת אל האזרחים שעדיין לא הלכו להצביע. מי שנוהג לסור אל הקלפי בגלל אידיאולוגיה ימנית או כדי להמשיך ולנקום במפא"י, כבר הצביע. הוא דיבר אל האנשים שעדיין ישבו בבית ושקלו האם כדאי לצאת ממנו. חלקם נמנים על אלה שהצביעו כרובנו למען אהוד ברק בשנת 1999. אנו עשינו זאת כדי שיקדם את מימוש הסכמי אוסלו. הם הצביעו למענו מן הסיבה ההפוכה, בגלל התדמית הביטחונית, מפני שישכיל לעצור את הערבים. נתניהו נתפש אצלם ככזה גם כן. הוא קרא להם אל הדגל. והם הסתערו על הקלפי כמי שיוצאים למלחמת מגן.

אין חדש בעובדה שדמגוגים זוכים ביום הבחירות בקולותיהם של המוני עניים בפריפריה. הארדואנים בטורקיה והקירשנרים בארגנטינה זכו במיעוט של קולות בערים הגדולות והעשירות, אבל ברוב עצום בעיירות פריפריאליות מוכות עוני ורעב. הם אינם מבטיחים להם עושר במקום עוני. בדרך כלל, הם אינם מיידעים אותם על קיומו של עושר. העושר הוא דבר שאין מדברים עליו. מבטיחים להם כי רק הם יצליחו למגר את מתקפותיו של אויב מדומיין. לפעמים, האויבים הם זרים. ולעתים, האויבים שמוצגים בפניהם הם העשירים, אבל אלה אינם מתוארים כמוצלחים אלא כגזלנים. קרי, אם אין ברירה אלא לדבר על המחזיקים בעושר, אז יש לדבר עליו כריקבון חברתי. וזה פועל. בשיחות אקראיות שניהלתי עם תושבים בקרית מלאכי למדתי מפיהם שתל-אביב העשירה והמוצלחת בכלל אינה כזו. לדעתם, זהו ישוב מושחת ורקוב מבחינה מוסרית, שאסור לגדל בו את ילדיהם.

אכן, תל-אביב היא עיר תוססת מדי. לא כולם מסוגלים להסתגל לאורח החיים התזזיתי שמתנהל בה. מזו הסיבה מתהווה הקושי בהשגת קולות עניים כשמשווים את יישוביהם הדלים אל הכרך הגדול. הם אינם מפללים שעיירותיהם תדמינה לו. במקום זאת, יש לערוך את ההשוואה אל מול יישובים שלווים אחרים שמעניקים לתושב רמת חיים גבוהה הרבה משלהם. התפלאתי לדעת כי ברי שיחי בקרית מלאכי אינם מכירים אותם מבפנים אלא משמותיהם בלבד. אין להם קרובים שם, סיפרו לי. אף פעם לא ביקרו בהם. הם יודעים על החווילות המפוארות בסביון ובכפר שמריהו, אבל לא מעדות ראיה. ומי כמונו מכיר: ניתן לצפות על גבי מסך קולנוע במפל ענק ושוצף מכל צדדיו, וכשנצא מן האולם לא תינצר במוחנו כל חוויה. רק אם נעמוד מולו, היכן שהוא נמצא, לא נשכח אותו לעולם. אבל סיור בסביון ובכפר שמריהו אינו מצומצם לצפייה מקרוב בבתים נאים ורחבי מידות. כאלה ישנם לא מעט גם בפריפריה. הסוגיה האחרת, החשובה יותר, שבאים במגע עימה בביקור כזה היא האווירה. אי אפשר לטעות בה. אי אפשר שלא לחוש בה. זוהי האווירה של החיים הנעימים. ואז תתעורר אצלם מאליה ההשוואה: מדוע הם נהנים ממנעמי החיים, ואנו מקיימים את חיינו בתוך בור של אשפתות?

בשנת 1814 חזרו הקצינים הרוסיים מפאריס, לאחר תבוסת נפוליאון, כשהם נוצרים בליבם חוויות בלתי נשכחות. בזמנים שמערב אירופה היתה כה מתקדמת, הם שבו בחזרה לארצם, שנראתה בעיניהם פתאום כה נחשלת. הם לא ידעו כלל קודם לכן על איכות החיים הגבוהה במערב אירופה. איש לא יידע אותם אודותיה. באימפריה הרוסית היו כולם משוכנעים כי תושביה חיים בגן עדן. כך נהגו שליחי הקיסר לספר להם. והם לא יכלו לדעת אם שקר דיברו, כיוון שנמנעה מהם האפשרות להשוות את חייהם אל מקומות אחרים. הודות למלחמת רוסיה-צרפת השתנו אצלם סדרי עולם. הם ביקשו לחיות חיים טובים יותר, ובשנת 1825 הצליחו לקומם את מרד הדקבריסטים (Decembrist revolt) נגד הצאר ניקולאי הראשון.

מרד הדקבריסטים חייב לשמש השראה עבור עניי הארץ. הם לא ביקשו להחריב את מערב-אירופה כדי שתדמה לרוסיה הנחשלת, אלא רצו לרומם את ארצם לדרגה הנעלית שהיתה מצויה בה צרפת. המטרה לשמה יש לקיים סיורי "תגלית" בסביון ובכפר שמריהו אינה כדי ללבות את יצרי הקנאה, שעניים יציתו את בתי העשירים ביום ההפיכה ויורידו בכוח את רמת חייהם לזו שלהם. המטרה היא שיגלו דרך הרגליים כי קיימת אלטרנטיבה אחרת לאורח חייהם, מוצלחת יותר. והם ירצו לשאוף אליה. כשזה יקרה ביום מן הימים, כשירצו גם כן בחיים משופרים, הם ידרשו זאת מכל ממשלה, ימנית או שמאלנית. זה יהיה לתנאי החשוב ביותר עבורם כדי ללכת ולהצביע. הם יבינו, כמו הקצינים הרוסיים שהקריבו חייהם למען חיים מועילים יותר לכולם, ש"החיים עצמם" אינם בעלי ערך רב, אם אינם טובים דיים.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.