גם צ'רצ'יל יצא נגד הגירת מוסלמים בלי יוצא מן הכלל

12/12/2015 בשעה 05:33 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על גם צ'רצ'יל יצא נגד הגירת מוסלמים בלי יוצא מן הכלל

התבטאותו הקיצונית של דונלד טראמפ, המבקש להיות מועמד הרפובליקנים לנשיאות ארה"ב, כי יש לאסור ביקור מוסלמים בארצו באופן זמני, עוררה זעם רב בחלקים מן העולם. אולם לדעותיו הבוטות, בנושאים שונים ומשונים, יש שותפים רבים. בגלל כך, עודו מוביל מבין המועמדים במפלגתו במרוץ לבית הלבן. גם ו'ינסטון צ'רצ'יל היה חותם על כמעט כל מילותיו. לבנימין נתניהו אין ברירה אלא להסתייג מהן. אבל, דבריו הפומביים על כמיהת המופתי של ירושלים לשתף פעולה עם היטלר מבהירים באיזה צד בחרו להימצא נציגי האסלאם במאבק בין טובים ורעים, בין גזענים ולא-גזענים.

ב-7 ביולי 1937 פורסמה באנגליה ההצעה של 'ועדת פיל' לחלק את פלשתינה-א"י בין יהודים וערבים, למורת רוחם של האחרונים. חודשיים אחרי כן, ב-8 בספטמבר, ארגן המופתי אמין אל-חוסייני את 'ועידת בלודן' (Bloudan Conference), בה השתתפו 424 נציגים לא-ממשלתיים מארצות ערב, וממנה יצא גינוי מפורש כלפי הצעת ועדת פיל. זו הפכה להיות העמדה הרשמית של הערבים. כתוצאה מכך, סירבה גם הממשלה הבריטית לסמוך את ידיה על ההצעה. ב-4 ביולי 1938 אמר שר המושבות מלקולם מקדונלד לחיים ויצמן, כי אם בריטניה תסכים למדינה יהודית, אפילו קטנה, היא תאבד את יחסי הידידות שיש לה עם כל העמים והמדינות במזרח התיכון, וכדבר הזה היא אינה רוצה.

ב-18 בינואר 1939 דחה השר מקדונלד את 'הספר הלבן של צ'רצ'יל' משנת 1922, ובו התמיכה בהצהרת בלפור בדבר הקמת בית לאומי ליהודים בארץ-ישראל. במקומו, פורסם ב-17 במאי 'הספר הלבן של מקדונלד', ובו התנגדות להקמת מדינה יהודית. כמו כן, הציב מכסה מוגבלת לכניסת יהודים, כדי שחלילה לא יוכל להיווצר רוב יהודי בארץ-ישראל ובגללו יירדפו הערבים. הפרלמנט הבריטי הצביע ברוב גדול בעד הספר הלבן החדש, חרף קריאתו הנחרצת של צ'רצ'יל לאפשר כניסת יהודים אל ארץ-ישראל ללא הגבלה, ומנגד, לשקול איסור הגירת ערבים נוספים אליה. ב-23 במאי הצהיר צ'רצ'יל בפני הפרלמנט כי לא רק שהערבים אינם נרדפים, אלא הם הרודפים. והם התרבו וגדשו את הארץ, ומספרם כה גדול ומאמיר עד כי יהדות העולם כולה לא תוכל ליצור רוב בארץ-ישראל.

צ'רצ'יל צדק. בין השנים 1922-1939, מפרסום הספר הלבן הראשון ועד פרסום הספר הלבן השלישי, נכנסו לארץ-ישראל יותר ערבים מאשר יהודים. ברובם היו אלה מהגרים מוסלמים בלתי חוקיים. הם נמשכו אליה בשל ההזדמנויות למצוא בה תעסוקה, שנוצרה בדרך כלל על ידי היהודים. בשנתון הסטטיסטי של שנת 1948 צוין כי רבים מבין ערביי הארץ הם פליטים, שהגיעו ממדינות שכנות. קרי, בריטניה הודתה אז כי אינם משתייכים ליושבי הארץ הוותיקים, אלא הם תושבים חדשים.

אחרי כן פסק צ'רצ'יל, בזמן הצהרתו בפרלמנט, כי התסיסה הערבית ממומנת בכסף זר ומלובה בתעמולה נאצית בלתי פוסקת. ושוב צדק. אומנם נזהרו בתחילה הערבים מפני אדולף היטלר, אשר בספרו 'מיין קאמפף' שיבץ אותם בשלב הנחות של "סולם הגזעים", כשהיהודים אף אינם נכללים בו מהיותם "תת-גזע". אבל בשנת 1937, כאשר החל לחזר אחרי התמיכה הערבית נגד הבריטים והצרפתים, הציע היטלר בתבונה להשמיט מן התרגום לערבית של 'מיין קאמפף' את "סולם הגזעים" שלו.

ב-20 בינואר 1941 כתב המופתי להיטלר מבגדד והציע את שירותיו לרייך השלישי. שלושה שבועות מאוחר יותר שלח לו מכתב ובו התנאים המחייבים לתמיכה ערבית: הפיהרר חייב להוקיע את הבית הלאומי היהודי בפלשתינה כישות בלתי חוקית. הפיהרר חייב להכיר בזכותם של הערבים לפתור את השאלה היהודית על פי השאיפות הלאומיות הערביות, וכפי שנהוג במדינות הציר. הפיהרר חייב לתמוך באיסור מוחלט של הגירה יהודית למדינות ערב.

ב-28 בנובמבר נפגש המופתי עם הצורר הנאצי בברלין. הוא שכנע את היטלר לאסור מעברם של ארבעת אלפים יהודים מבולגריה לארץ-ישראל, ופעל להקמת דיביזיית אס.אס. מוסלמית בבוסניה (לימים, ההררית ה-13), בתקופה שבה מוסלמים בבוסניה ובאלבניה הצילו יהודים מפני גירוש. המופתי גם השפיע על כינון כוח אס.אס. שמשימתו תהיה להשמיד חצי מיליון יהודים בארץ-ישראל לכשתיכבש בידי הגרמנים. דהיינו, המופתי לא התנגד בלבד להגירת יהודים משטח הרייך אל המזרח התיכון, אלא רצה שיירצחו גם אותם שלושים אלף יהודים שהצליחו להימלט מגרמניה ואוסטריה אל ארץ-ישראל מלפני מלחמת העולם השנייה.

כשהסתבך נתניהו בשלל עובדות בלתי נכונות על המופתי של ירושלים והפיתרון הסופי שהוצע ליהודים, זינקו על "החיה הפצועה" מתנגדיו במפלגה הדמוקרטית האמריקנית, ומרוב שנעצו את שיניהם בטרף, הצליחו לשגות אף יותר ממנו וטיהרו את אמין אל-חוסייני מפשעיו נגד האנושות. אין להתפלא אפוא מדוע הציבור השמרני באמריקה מציב אישיות כטראמפ נגד הליברלים הקיצוניים. כשצד אחד מושך את החבל יותר מדי שמאלה, הצד השני חייב למשוך בכוח ימינה כדי להגיע לאיזון שווה ביניהם.

בנאום הניצחון שלו, שמונה ימים לאחר התאבדותו של היטלר, הופיע צ'רצ'יל על מרפסת משרד הבריאות. מול הקהל הרב שהתאסף שם קרא: יברך אתכם האל. זהו הניצחון שלכם! וההמונים שאגו לעברו: לא, זהו הניצחון שלך! כעבור כמה שבועות, במהלך ועידת פוטסדאם שהתכנסה בקרבת ברלין, הובס צ'רצ'יל בבחירות שנערכו בבריטניה, וקלמנט אטלי החליף אותו בהמשך הדיונים. יוסיף סטלין היה מזועזע. הלם גמור פקד אותו. הוא לא היה מסוגל להאמין שמדינאי בעל שיעור קומה כצ'רצ'יל איבד את השלטון בהצבעה של אנשים פשוטים – לא במרד ולא בהפיכה. אך תהפוכות הגורל אינן נעצרות בחייו של אדם, ובשנת 1951 שב צ'רצ'יל מחדש למעון ראש הממשלה משנבחר ברוב קולות. מוטב להיזכר אם כן, שארצות הברית היא דמוקרטיה איתנה. אם תטעה בבחירתה, היא תדע לתקנה.

זכותם של האזרחים האמריקניים למנוע כניסת מוסלמים אל ארצם, למעט יוצאים מן הכלל (פליטי מלחמות ואסונות טבע, נזקקים לטיפול רפואי דחוף, וכו'). זוהי איננה גזענות ואסור לראותה ככזו. כל מדינה מציבה מסופי בקרת גבול בשעריה. הפליה גזענית תבוא לידי ביטוי רק אם תישלל כניסת "היוצאים מן הכלל" לשערי ארה"ב בשל דתם, לאומיותם וגון עורם. שלחתי איגרת אלקטרונית לארגון יהודי חשוב בניו יורק והפצרתי בו כי ילחץ על הממשל האמריקני לקבל פליטים סוריים בזרועות פתוחות, משני טעמים: האחד, הדחף ההומני, שרק בני עמנו מסוגלים לחוש בו עד תום. והשני, האגואיזם השימושי, כי אם גבולות אמריקה יהיו חסומים לפניהם, יפנו הפליטים לאירופה, ובואם יגרור את עליית הימין הניאו-נאצי לשלטון.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.