לא ניאו-נאצים עבריים ולא דאעש יהודי אלא סינים דווקא

05/12/2015 בשעה 09:28 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על לא ניאו-נאצים עבריים ולא דאעש יהודי אלא סינים דווקא

אפילו הייתי נולד מוסלמי לא הייתי מאמין שמוחמד עלה עם סוסו או בלעדיו השמיימה. גם אינני מאמין שאותה כברת דרך עשה אליהו הנביא עם מרכבת אש או שלוויתן בלע את יונה. ישו מת מבלי לקום לתחייה, לא הלך על המים או נולד ללא הפריה. אינני מאמין בנסים. גם אינני שואל היכן היה אלוהים בשואה. זוהי שאלה שדתי צריך לשאול אותה. אני אדם חילוני. אני שואל איפה צ'רצ'יל ורוזוולט היו בשואה.

הרבה מדברים בימינו על מסעו הלילי של מוחמד מירושלים אל הרקיע השביעי, אך בקוראן כולו מוזכר הדבר בפסוק אחד בלבד: "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון‏ אשר נתנו ברכתו על סביבותיו, למען נראה לו את אותותינו" (סורה 17:1). ואילו ירושלים אינה מוזכרת אפילו פעם אחת בספר כולו. אבן אסחאק, שחי כמה דורות לאחר מוחמד וחיבר את הביוגרפיה הראשונה אודותיו, ציין כי לדברי עאישה, אשת מוחמד, בעלה לא יצא כלל ממיטתו באותו הלילה, אבל הוא סיפר לה על מסעו, מבלי שהצליח לברר לעצמו היכן היה. האם חלם חלום, או שסוסו היה כה מהיר בלכתו ובשובו עד שלא חשה בהיעדרותו? על פי האסכולה האסלאמית הקרויה מועתזילה היה זה חלום שהופיע בשנתו. קביעתם מבוססת על הפסוק בקוראן: "כבר אמרנו לך כי ריבונך חולש על כל בני האדם. לא עשינו את החלום אשר הראינו לך אלא למען נסות את האנשים" (סורה 17:60), וגם על סמוך האמור בחדית' (הספר השני בקדושתו לאסלאם), שם מספר מוחמד כי אינו יודע האם מסעו היה שזור בחלום או שקרה במציאות.

על סמך ההנחה שהמסע היה מציאותי ביקשו המוסלמים לברר מהו אותו מסגד קיצון שמשם רכב השמיימה. כאן חומקת פנימה הפוליטיקה של הימים ההם. בעוד חסידי העיר אל-מדינה התעקשו כי ממנה יצא מוחמד אל הרקיע על מנת שיוכלו להאציל עליה עוד קדושה, הח'ליף עבד אל-מלכ ששלט מדמשק, הוא שהעניק לפסוק הסתום ביאור כי מן העיר ירושלים עלה מוחמד אל מעל העננים. במקומו של בית תפילה קטן שהקים הח'ליף עומר כובש ירושלים, החל בבניית מסגד אל-אקצא, וטען כי זהו המסגד הקיצון. בנייתו הושלמה בשנת 705. ההיסטוריון אחמד אל-יעקובי שחי במאה ה-9 הסביר כי בימיו של עבד אל-מלכ השתלטו על המסגד הקדוש במכה מורדים שהתנגדו לשלטונו. הוא ביקש למנוע מתושבי סוריה לבקר בה, בעקבות החשש שיושפעו מרעיונותיהם של המורדים ויביאו את נס המרד הביתה. הקמת המסגד בהר הבית ושיוכו למסע הלילי נועדה לנסוך עליו הילה דתית, כך שירושלים תשמש כתחליף למכה בתקופה הזאת. לדעת ההיסטוריון מוקדסי שחי במאה ה-10, זוהה מסגד אל-אקצא כמסגד הקיצון בשל היריבות בירושלים בין נוצרים ומוסלמים. הראשונים גרסו שחורבן בית המקדש היה עדות ניצחת לנבואתו של ישו כי ייהרס, והאחרונים סברו כי בניית המסגד תביא להחלשת טענת הנוצרים, וכך תשרת את דבריהם שלהם כי האסלאם הוא הדת האמיתית היחידה.

לשיעים היתה גרסה אחרת לפירוש הפסוק. הם קבעו כי המסגד הקיצון חייב היה להיות בכופה, עירו של עלי בן אבי טאלב, דודנו של מוחמד. האמונה כי הוא ממשיכו של מייסד האסלאם, ולא אף אחד אחר, היא שהביאה לפיצול בקרב המאמינים בין שיעה וסונה.

על כל המחלוקות הללו יודעים גם נערי הגבעות ביהודה ובשומרון. אחת מטענותיהם, שאי אפשר לשלול, היא שלא היו מחריפים כל כך במאבקם אם הר הבית אכן היה קדוש באמת לאסלאם. זוהי טעות בזיהוי המיקום, הם מספרים, ובעטיה נגזל מן היהודים האתר הקדוש ביותר של דתם. אפילו אם הצדק עימם, האם בחוכמה הם פועלים בימים אלה? האם לא מסוכן מדי להתכתש עם מיליארד וחצי מאמינים של דת אחרת? נוער הגבעות מאמין באמת ובתמים כי אם ייבנה בית המקדש השלישי, יצוץ לפתע משיח בן דוד, ינצח את צבאות המוסלמים, ויגאל את עמנו מייסוריו. על "אם ואם ואם…" היתה מבוססת גם ההנחה כי הנאצים לא יבקשו להשמיד את כל היהודים. אבל אין צורך להרחיק עד פולניה. המשיחיסטים שבקרבנו בכל הדורות היו אחד מאויביה המסוכנים ביותר של ירושלים. היא כבר נחרבה בגללם לפחות פעם אחת.

בביקורתו החריפה על התארגנויות 'תג מחיר' אמר עמוס עוז כי המשתייכים אליהן הם ניאו-נאצים עבריים. לאחרונה הם מתוארים כדאעש יהודי. שורפים חפים מפשע כדי לזרוע פחד. סבורני כי האמירות הינן בוטות מדי, וגם ההשוואה היא מופרכת. כנופיית 'תג מחיר' דומה יותר לכת שהנהיג הונג שיוצ'ואן בסין באמצע המאה ה-19. הוא סיפר לכולם שהיה אחיו הצעיר של ישו, ואינספור מאמינים הלכו אחריו כדי להקים את "הממלכה השמימית של השלום הגדול". משיחיות היא עניין מסוכן. במרד שחולל "האח" נרצחו עשרות מיליונים באש וברעב, שהיוו כחמישה אחוזים מאוכלוסיית תבל בעת ההיא. שדות אורז הוצתו באותה שיטה של עקירת עצי זית על ידי יהודים – לעקור את שותליהם מאדמתם. ומה אוסרת התורה? לעקור עצי פריו של האויב אפילו בעת מלחמה (דברים, פרק כ, יט). ההתנגדות התקיפה לתנועה הזו לא החלה בזמן הראוי לה. הסינים האנטי-משיחיים היו מכורים לאופיום, וכשהתעוררו מן השכחה העצמית כבר הצליחה לשלוט בחלקים נרחבים מאד בארצם עד שהובסה. דבר דומה מתרחש בישראל של ימינו. החילונים שקועים בצרותיהם, מכורים לבילויים של התבוססות באלכוהול ועישון סמים, ומסרבים לראות את המציאות כהווייתה, שהתפתחה במהירות, ומסכנת את עתידנו בארץ הזאת. ובכל זאת, נאמניו של הונג שיוצ'ואן היוו מיעוט. אז איך הצליחו כל כך? הם ניצלו את המאבק האתני בין בני מנצ'וריה שהיו אויביהם לבני עמם, בני האן, שמשתייכים לקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין. אנשי 'תג מחיר' מנצלים את הרוב היהודי הדומם אליו הם שייכים, שידוע בעוינותו לערבים, כדי לקדם את שאיפותיהם המסוכנות. כל עוד יתקיים הסכסוך הישראלי-ערבי, שהמשכו נובע בעיקר באשמת הערבים, לא תגווע לגמרי פעילות 'תג מחיר'.

ישנן שתי דרכים להיאבק ברעיון של 'תג מחיר': האחת, יש צורך שהציבור הדתי-לאומי אליו הם משתייכים יוקיע אותם כבוגדים. שלא תהיה להם שום אחיזה במחשבות של בני קהילתם. השנייה, יש צורך בהרתעה אדירה באמצעות מגבלות שונות ומשונות וענישה קיצונית על מעשיהם. בפעילות 'תג מחיר' יש גם דרכים טובות להיאבק. הטענה כי אין להם טלפונים ומשום כך קיים הקושי להילחם בהם היא מגוחכת. פתאום אלפי שנות היסטוריה צבאית מתגמדים אל מול עשור של שימוש בטכנולוגיה סלולארית. אין אדם בישראל של ימינו שאנשים בסביבתו אינם מותירים חותמת דיגיטלית. השיטוט ברשות החוק בתיבות הדואר האלקטרוני שלהם יתגלה כמכרה זהב. אבל אנו מדברים, כמו במקרה של עו"ד רונאל פישר, על משטרה ומח"ש שלא הצליחו לפרוץ לאייפון של חשוד "ששכח" את הסיסמה, כדי שיוכלו לדלות משם מידע. הדבר היחידי בעולם שאי אפשר לפרוץ הוא דלת פתוחה. כמו כן, יש להגביר את השימוש ברחפנים גלויים לשם מעקב אחר חשודים. שיחושו כי הם נרדפים. הייתי בגדנ"ע אוויר, נער שבונה טיסנים, ואי אפשר לתאר את ההבדל הניכר בין טיסן מונחה-רדיו לרחפן שבניתי בכוחות עצמי, מחלקים המוצעים לכל רוכש בחו"ל. בכלל, הראייה מעין הציפור מעניקה פרספקטיבה נוספת, לא רק בראייה, אלא בעצם המחשבה. דברים שראינו לפני כן, נראים אחרת אחר כך. וכמובן, יש לטעת עוד ועוד סוכנים סמויים בקרב המשיחיסטים. אין להרפות מכך, כל עוד מתקשים למצוא ביניהם משתפי פעולה שילשינו על סכנה צפויה ומיידית. חשוב שאותם שליחי מדינה לא יהיו סוכנים רדומים שימתינו להתפתחויות, אלא ימריצו בעצמם את האחרים לצאת לפעולות איבה. אסור לסוכני שב"כ להיות קהל ביציע. הם צריכים ליטול את היוזמה כדי לקרוע מעל האחרים את המסכה.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.