הקולוניאליזם שלא היה

04/04/2015 ב- 19:13 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על הקולוניאליזם שלא היה

בימים אלה, כשיוון נמצאת על סיפה של יציאה מן המלכוד האירופי, ובעקבות הסתלקותה יגברו הסיכויים לקריסת הקונגלומרט הרב-תרבותי שכבש את היבשת דרך איחוד מלאכותי, שוב מבקשים להזכיר היסטוריונים מטעם שוחרי ההנאות בדרך הונאות, על החולשה הגרמנית המפורסמת. לפי התזה שבדו מליבם מסופר לנו כי העם הגרמני, שאימץ לו תווים של נוקשות, אינו אלא עלה נקרע ברוח כשמתייצב הוא אל מול משבר גורף. בעת שכזו קורס העם הגרמני אל תוך עצמו במהירות מופרזת ואז מתפרץ משם כלבה רותחת על כל מי שבתוכו והרחק החוצה. יש דברים בגו, אחרת היו מסתכנים ההיסטוריונים במפלתם. אכן, בכל פעם שניצב העם הגרמני בפתחם של משברים, במקום להיכנס אליהם ולהילחם על חייו, ביכר תחת זאת להמית אחרים.

ברם, אין בדברים הללו כדי להוכיח את צדקתם. משברים כאלה תקפו אומות אחרות באותם הזמנים ובעתות אחרות, וגם הן יצאו למלחמות בעקבותיהם – מלחמות נגד אזרחים ומלחמות אזוריות. בכל משבר פנימי מגולמת לפעמים מדיניות-חוץ פנימית ומדיניות-חוץ חיצונית פרועות שנועדו להסיט את תשומת הלב של האזרח ממצוקותיו דרך הסתה שוטפת-מוח ביחס לנהנתנים או לנהנתנים מדומים, המצויים בקרבם או מחוץ לגבולותיהם, ואלה הם תמיד בעלי מאפיינים זרים. לא רק הגרמנים ניהלו בתולדותיהם מדיניות-חוץ פנימית שמטרתה להילחם ב"גידולים" המשתכנים בין איברי הגוף של האומה. כך נהגה הקיסרות הרוסית ביהודיה בשנת 1881. ומדיניות-חוץ חיצונית בת ימינו, שאינה רחוקה מזו שהפגינה גרמניה כלפי צרפת בזמן איחודה בשנת 1871, היא הלכידות של העמים הערביים תחת הרודנים שלהם כדי להילחם בישראל במקום בהם, שהינם אויביהם הבלעדיים. שיסוי שכבה אחת נגד שכבה אחרת או עם אחד בעם אחר, כדי לשמור על שרידות השלטון, מתקיים מאז היווצרות ערי-המדינה בעולם העתיק.

ומדוע מוזכרת פתאום החולשה הגרמנית לכאורה? קריסת גוש האירו עלולה להביא את גרמניה אל משבר כלכלי חמור. בלעדי האירו לא תהנה עוד מערך מופחת של מטבע בהשוואה ליצואניות אחרות מחוץ לגוש, המנסות להתחרות בה כמעט ללא הצלחה. כשתשוב לחיות בחיק מטבע משל עצמה, תתקל הכלכלה הגרמנית במחסום חזק, שווה ערך לחוזק המטבע שלה, כתוצאה מעליונותה התעשייתית במרחב הקיום שלה, אשר מורכב מכל השווקים שנאלצים לייבא ממנה. כמה מן השווקים הללו הפסידו בתחרות עימה, לא מפני חדשנותה של התעשייה הגרמנית, אלא מכיוון ששער המטבע האירופי נקבע לפי המכנה המשותף הנמוך ומשקף יותר את כלכלת יוון מאשר את כלכלתה של גרמניה. במצב עצמאי, היה חל ייסוף בל ישוער במטבע גרמני, שהיה ממתן עד מאד את התפתחות התיעוש בארץ זו, מפני שלא היו הרבה קונים לתוצרתה היקרה.

אלה שמדבררים את חולשת אופייה של גרמניה כהסבר לתוקפנותה מתעלמים במכוון מן הרוע הטבוע בבניה, אשר הביא אותם להשתמש בנשק כימי נגד אויביהם האמיתיים בשדה הקרב, ונגד אויביהם המדומים במלחמות לחיים ולמוות המדומיינות נגד היהודים. רוע רצחני זה התבטא בקולוניאליזם הגרמני עוד לפני שבא לידי ביטוי בחורבן יהדות גרמניה ושכנותיה. וראוי לשים אליו לב במיוחד. כבר בקולוניות שבאפריקה התברר כי לגרמנים אין מעצור נפשי מולד כנגד רצח בריות שהן נטולות אזרחות גרמנית. מזו הסיבה בלבד ביטלו הנאצים את אזרחותם של יהודי גרמניה. ידע היטלר את נפש הבהמה: אזרח גרמני אחד עשוי להיאבק למען זכויותיו של אזרח גרמני אחר, אבל לא ינקוף אצבע עבור מי שאינו מוכר כאזרח. ומתוך מציאות זו התנהלה הזוועה הגדולה בהיסטוריה ללא מתנגדים כמעט.

בבואנו לדבר על הקולוניאליזם הגרמני חייבים אנו לבאר מה איננו קולוניאליזם, מפני שעוכרי טובתה של ציון מבלבלים בכוונה את היוצרות, ממרתפי הבירה של הבית הלבן ועד הקומות הפורחות באוויר של האוריינט האוס; מן הקולוניאליזם התרבותי של אמריקה שמאנגלז תרבויות נואשות לכדי קיטש הוליו'ודי, ועד הקולוניאליזם של כנופיית טוניס שמדכא את שאיפת רוב הפלשתינים להתאחד עם אחיהם במזרח התיכון כדי ליצור אומה אסלאמית כלל-עולמית (כפי שהתבהר לכולנו בבחירות החופשיות שבהן זכה חמאס).

אומנם ישראל שולטת דרך צבאה על עם אחר, אך היא אינה קולוניאליסטית, ולא מפני שהארץ מן הים ועד מעבר לירדן היא מולדתו של עם ישראל, אלא בגלל המהות שמגדירה את המינוח. הקולוניאליזם מתאפיין בדיכוי רוב של תושבים חסר-זכויות באמצעות מיעוט שנהנה מזכויות-יתר. הממלכות האירופיות השתלטו על אפריקה לא דרך בשרם הנקוב מחניתות של חייליהן, אלא דרך אימוץ השליטים המקומיים אל חיקם, באמצעות מתן שלמונים, ביודען מקרוב את ייצרם המושחת של בני אדם מכל צבע, שפה ודת. הכסף והזהב הם חומרי הריכוך היעילים ביותר כנגד התנגדות כלשהי. האירופים שעבדו את עמי אפריקה וגזלו את אוצרותיה על ידי כך שמכרו חלק זעיר מהם לשליטים המקומיים תמורת אכיפת הסדר המקומי. ואילו ישראל לא אימצה מעולם את המנהיגות הפלשתינית המקומית כדי שתשליט סדר למענה בקרב המקומיים. זהו אינו קולוניאליזם. זהו אנטי-קולוניאליזם, למעשה.

הקולוניאליזם הגרמני באפריקה לא היה שונה במהותו משאר הקולוניות האירופיות. גם שליטת הגרמנים בקולוניות שלהם הושתתה באמצעות אימוץ המנהיגות המקומית שאכפה את הסדר הציבורי וגבתה מס, מקצתו הופנה למענה ורובו לכיסי הגרמנים. אבל היה בו גם משהו אחר, בקולוניאליזם הגרמני. הוא היה מלווה ברוע שלא נודע כמותו לפני כן.

בקולוניה 'דרום-מערב אפריקה הגרמנית' התקוממו בשנת 1904 שבט הררו ושבט נאמה נגד עוולות השלטון הגרמני. על מנת לדכא אותם החליטו הגרמנים באופן זדוני, מכוון ושיטתי להרעיל את בארות המים שלהם, להכחיד את יבול שדותיהם כדי להמיתם ברעב, לאוספם במחנות ריכוז כדי להתאכזר אליהם, ומפעם לפעם לבצע בהם מעשי טבח מזוויעים כדי להבעיתם. במשך שלוש שנים הושמדו ברצח העם הראשון בתולדות אפריקה 75 אלף אומללים (Herero and Namaqua Genocide).

בקולוניה 'מזרח אפריקה הגרמנית' החלו פתאום הגרמנים להכביד את המסים על השבטים המקומיים. במקום לשלם מס עבור בקתה, נאלץ עתה כל אדם לשלם מס גולגולת עבור עצמו. הגרמנים גם לכדו בכוח אלפים מהם לצורך עבודות כפייה בפריצת דרכים, בתנאים תת-אנושיים, והחליפו מתים בחיים לעיתים קצרות מדי. הם העבידו בפרך רבים מאד בשדות כותנה במשך שבעה ימים בשבוע, ללא מנוחה, כשהם כבולים בשלשלאות, בספקם להם מעט מזון ושתייה. ואלה שהמרו את פיהם עונו בעונשים שהלכו ונעשו קיצוניים בטירופם. כתוצאה מכך פרץ בשנת 1905 מרד המאג'י-מאג'י (Maji Maji Rebellion). הגרמנים דיכאו התקוממות של עשרות שבטים באמצעות רצח עם. במשך שנתיים התבצעו רציחות המוניות, הושמדו יישובים שלמים, גורשו המוני בני אדם מבתיהם ושדותיהם הועלו באש. דיכוי המרד עלה בחייהם של 200 אלף קרבנות חפים מפשע.

מגוחך להאשים את היטלר לבדו בפשעי השואה. עוד כשהיה נער מבולבל באוסטריה כבר כלאו הגרמנים עמים שלמים במחנות ריכוז שנעדר מהם צלם אנוש, וביצעו רציחות אתניות שיטתיות בממדים ענקיים ובלתי נתפשים באכזריותם. הנאצים עוד לא היו קיימים אז. גם משבר לא ידע העם הגרמני באותן שנים של ראשית המאה ה-20. החולשה הגרמנית למשברים לא שימשה אז תירוץ לרצוח מאות אלפים, להשמידם עד האחרון שבהם. לא בגללה יוצאים הגרמנים למרחץ דמים כדי לשטוף מעליהם את אסונותיהם. הם צמאי דם ביום ששון כביום אסון כדי שיוכלו להרוות את הרוע, על מנת להחיותו בנשמתם.

יש לפרק את גוש האירו מן הסיבה שלא מתקיים בו צדק שוויוני כלפי כל שותפותיו, אלא צדק יחסי בלבד, וגם זה מעוות מפני שהמעצמה הכלכלית החזקה משליטה את רצונה על האחרות ומנצלת את החלשות שבהן. זהו אימפריאליזם במסווה. ואין לחשוש ממשבר כלכלי שינחת בגרמניה. לא המשבר מזין את הרוע, אלא הרוע מוביל למשבר. אילולא גרמניה לא היתה כה מרושעת בתאבת הבצע שלה, לא היתה נמצאת יוון במצבה העכשווי. הגולם יקום על יוצרו והיוצר יקום על הגולם עד קץ ימי גרמניה. והאנושות תטבע בדמה מבלי להינצל כל עוד לא ינדדו הגרמנים אל מחוץ לפלנטה הזו.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.