ואם שם אין שם?

02/04/2015 ב- 06:58 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על ואם שם אין שם?

נהוג לחשוב כי בני אדם חיים את ההווה, שהרי פועלים הם בזמן הזה ומגיבים לתחושות זמניות. כשבני אדם רעבים הם אוכלים. כשעייפים – נרדמים. אולם האמת היא שבני אדם, מחוץ לשנתם, חיים את עתידם. תמיד אנו מתארגנים לקראת משהו. תמיד אנו בדרך לאן שהוא. תמיד אנו מתכוננים לעשיית דבר כלשהו. ואפילו בהיותנו רעבים, אנו שמים בצלחת כמות מזון במידה שתשביע אותנו בעתיד הקרוב.

אם היינו חיים את ההווה, לא יכולנו לעשות זאת. לא היינו יודעים אפילו מהי הכמות הנדרשת לבישול. היינו תחילה מכניסים אוכל לפינו כגודל חללו וממתינים לאיתותי הבטן לאחר הבליעה. בפועל, אנו אוכלים ברצף מן הצלחת מבלי להמתין לאיתותים, ולפעמים גם מבלי להתחשב בהם. לעומת זאת, אם תדעו מראש מהי כמות המזון שזוללת חולדה לאחר צום בן יממה, ותניחו לפניה שתי קעריות, ומהן תיאלץ לגשת רק לאחת: קערית עם כמות המזון הנדרשת לה בדיוק או קערית עם כמות מזון גדולה הרבה יותר, היא לא תיגש תמיד לראשונה. אומנם, יש לחולדה יש יכולת מולדת של קביעת אומדן, אבל היא חיה רק את הרגע. אין לה מושג באשר לצרכיה בעתיד.

אתמול נקלעתי לוויכוח שאינו פילוסופי ועיקרו האם בני האדם הם אופטימיים או פסימיים מטבעם, על פי ההגדרה החלופית. נשאלתי האם הם סבורים בדרך כלל שציפיותיהם תתממשנה או שלא תתממשנה, כיוון שפסימיות או אופטימיות אומנם נגזרות בהווה אך מן העתיד לבוא. ואכן, בני האדם הם עתידניקים. הם מודעים לזמן הזה, בניגוד להרבה יצורים אחרים. זהו הבדל נוסף בין אורגניזם בעל תבונה מפותחת לבין מי שאינו כזה.

ניסיתי לשכנע שאנו אופטימיים מטבענו על סמך סברתנו הכללית כי שם תמיד מצוי שם, מחוץ לגבולות חושינו, מעבר לפינה. אנו סבורים כי שם נמצא שם על סמך זיכרון – חלפנו בעבר מעבר לפינת הרחוב והיה שם; על סמך אינטואיציה – לא יתכן ששם אינו מצוי שם; ועל סמך אינדוקציה – מעבר לכל קרנות הרחוב שחלפנו בהן בחיינו תמיד היה שם. ברם, שלושת הדברים הללו, שאנו מסתמכים עליהם, אינם מובילים לוודאות בכל המקרים: לא הזיכרון, לא האינטואיציה ולא האינדוקציה. גם לא השילוב ביניהם. אנו יודעים על אודות עובדה זו, ואף על פי כן פועלים תמיד מתוך ההנחה ששם מצוי שם. זוהי אחת מן ההנחות הבסיסיות ביותר של האדם, והיא נעשתה להנחה בלתי מודעת לכשעצמה רק מפני שאנו מודעים לה כל כך.

ואכן, היצור האנושי מודע היטב להנחה הזו. לא בכל הזמנים היו בטוחים בני האדם ששם נמצא שם. בעולם העתיק נהגו לחשוב כי כדור הארץ הוא שטוח וכשמגיעים לקצהו, אין מעבר לו שם. ואילו המאמינים באלוהים מבטלים את הימצאותו של שם באשר אליו. לתפישתם, אלוהים נוכח בכל מקום. אי אפשר להגיע אל איזשהו שם שאין בו אלוהים. לשמחתנו, הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להוכיח באופן מדעי את הימצאותו של שם. ביודענו כי היום והלילה נקבעים לפי מהירות סיבובו של כדור הארץ סביב צירו ביחס לקרני האור המגיעות מן השמש, אנו מסוגלים לטוס במהירות גבוהה ממנה, מאזור ששורר בו חושך אל אזור ששורר בו אור, מבלי להמתין עד שכדור הארץ יעשה זאת בכוחות עצמו. שם שיש בו אור או חושך קיים כל הזמן, אפילו אם כדור הארץ יחדל להסתובב פתאום, ואפילו אם השמש תיעלם לפתע.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.