שמצביעי ש"ס המזרחיים יפסיקו כבר להתבכיין על מר גורלם

14/03/2015 ב- 13:34 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על שמצביעי ש"ס המזרחיים יפסיקו כבר להתבכיין על מר גורלם

כשאני חושב על איראן, מהרהר אני על ישראל. אני מדמיין בראשי מדינה שלמה שהיא בני ברק גדולה אחת. אני רואה לנגד עיניי את האחות התאומה של טהרן. כשאני מהרהר על איראן, אינני רואה את הפטריות האטומיות מכל עבר. בדמיוני מופיעות רק מיליוני נשים רעולות פנים לאן שלא אסתכל. כשאני חושב על איראן, נחרד אני מגורלה של מולדתי אם מנשקי הקברים יהיו בה לרוב. אני נבעת מן היום הקרב שבו אהיה למיעוט בארצי שלי. אני מפוחד מן הרגע שבו איאלץ לוותר על העקרונות הדמוקרטיים למען חירותי הפרטית, מן העת שבה אהיה חייב להילחם בהם בכל כוחי כמי שחפץ חיים.

אינני רוצה לחיות במדינה פרימיטיבית שבה מצווים רבנים על אזרחים לא לתרום איברים בהגיע שעתם, מפני שיחסרום עת תגיע תחיית המתים. אינני רוצה לחיות במדינה חשוכה שבה שולחים גברים את נשותיהם לטבול במעיינות קדושים למען תלדנה בנים זכרים, כשהכרומוזום האבהי הוא הפוסק הבלעדי ביחס למין היילוד. אינני רוצה לחיות במדינה נבערת שבה אי אפשר לשמוע את 'מה אברך' מפי רבקה זהר, כי קול זמרתה נחשב בלתי צנוע באוזני העם.

ואי אפשר לומר כי אם לא טוב לי כאן, אז אולי כדאי שאלך לארץ אחרת. כאן נולדתי. כאן למדתי לדבר וכאן התחלתי לחשוב. כאן שיחקתי עם חבריי הראשונים. כאן התגייסתי לצבא. כאן איבדתי חברים. כאן המשכתי להגן על גבולות הארץ שנה אחר שנה, בצווי שגרה ובצווי מלחמה, בחום הקיץ המכביד ובסופות חורף שהרטיבוני עד לשד עצמותיי. כאן סיכנתי חיי למען אלה שהתפללו לשלומי באוהלה של תורה. זו הארץ שלי.

אני אוהב מאד להתעמק בהיסטוריה. אני נהנה לחקור את העבר. אבל, בשום פנים ואופן אינני מצליח לתפוש מדוע אנשים מרצונם החופשי חפצים לשוב ולחיות כמו בימים עתיקים. אינני מבין למה הם חוששים מהחיים המודרניים. מדוע הקדמה כה מאיימת עליהם. והמזרחים שומרי הדת והמסורת ימשיכו להצביע לש"ס שמנהיגה מבקש מהם לבחור בה כדי שתוכל להילחם על זכויותיהם בארץ הזאת, והם יצביעו לה בהמוניהם, ויתענגו שוב מזכויותיהם. ומהן אותן הזכויות:

הזכות לא ללמוד אנגלית, לא ללמוד מדעים ולא ללמוד מתמטיקה בבית הספר.
הזכות לטעון שמוצא האדם הוא מהוקוס פוקוס שאמר קוסם אלוהי.
הזכות לא לשרת בצבא הגנה לישראל.
הזכות לא להיכנס בשערי האקדמיה.
הזכות להישאר נבערים לנצח.
הזכות לא לעבוד ולחיות על חשבון אחרים.

ואחר כך מלינים בזעקות שבר המזרחים הדתיים והמסורתיים שמפלים אותם לרעה בחברה הישראלית. איך אפשר להתקדם בחיים ללא ידיעת שפה זרה, בלי יכולת חישוב מינימלית, מבלי הרצון לדעת ולגלות דברים חדשים? איך יוכל אדם חסר השכלה אקדמית להתחרות עם בוגרי אוניברסיטה על משרות מפתות במשק? איך יצליח להשתלב במעגל העבודה כשנדרש ממנו עבר בשירות לאומי או צבאי?

בוחרי ש"ס מנציחים מרצונם החופשי את בערותם ואת הפלייתם, ומי שכזה אינו רשאי להתלונן ואינו ראוי שנקשיב לו בכלל.

בספר בראשית מסופר לנו כי אחרי שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת ונעשו משכילים, גירש אותם האל מגן עדן. בישראל העכשווית דור שלם מן המזרחים אינו רוצה להיזכר עוד בפרי העץ הזה, אינו מבקש לרכוש לו השכלה אלמנטרית. מה הם רוצים, לחיות בגן עדן של מפגרים?

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.