'קופנהאגן הנפלאה' שלא תשוב להיות עוד לעולם

19/02/2015 ב- 14:59 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על 'קופנהאגן הנפלאה' שלא תשוב להיות עוד לעולם

הפיגוע האסלאמי נגד הקהילה היהודית בבירת דנמרק זעזע אותי. לא רק בגלל רצח חפים מפשע, לא רק משום היותי יהודי – השגרה מקהה את היצרים – אלא מפני שמעשה הטרור הנפשע התרחש בעיר שהזמר היהודי דני קיי שר עליה 'קופנהאגן הנהדרת'. ואכן, זו היתה עיר נפלאה, שניצני דעיכתה כמעט אינם מורגשים, אבל כל דבר שפורח, נובל לבסוף. זהו טבעו של עולם. ואני הייתי שם בלבלובה.

בבוקר אפרורי, מעט קודר, איבדתי שליטה על עצמי וניגשתי לסומלית אחת, שהביטה בי אצל מוכרת הלחם. אני בקושי מצליח לדבר. דברי את, אמרתי לה. ממנה נמנע הקושי הזה. ברצינות מופגנת הסבירה: אני יודעת. אני יפה.

הלכנו, כמעט בלי לדבר, ללגום שוקו יחדיו אצל ויויאן, במדרחוב צדדי שרק המקומיים מכירים. הטורקייה, אולי בת 60 אז, חייכה אליי מרחוק, וסימנה בידה "עוד רגע", ובעודנו עומדים שם ומחכים, באה לקראתי וחיבקה אותנו יחדיו, עוטפת את שנינו בזרועותיה, אפילו שלא פגשה מעולם את הבחורה. והן החלו לפטפט אודותיי בעודי ביניהן, מנסה להשתיקן ללא הצלחה. כשויויאן סיימה לדבר, לא הייתי צריך להציג עוד את עצמי. הסומלית ידעה עליי כל מה שהיתה צריכה לדעת. אמרה שאדבר אחר כך, והחלה להתנשק איתי.

נפרדנו מויויאן ומהשוקו הטעים שלה, והסומלית אמרה שמתחשק לה להתמסטל, ולקחה אותנו לכריסטיאניה. זוהי קומונה גדולה של אנשים חופשיים, עם חזות היפית ואינטליגנציה סקנדינבית, שאין לה אח ורע בעולם. אהבתי להיות שם ביניהם. התרחקתי כל חיי מהטיפה המרה ומכל סם שהוא, אבל לא יכולתי שלא לאהוב את הבריות שחיות ללא שום מוסכמות חברתיות, מלבד אחת: החירות המוחלטת לעשות מה שבראש שלך בלי להזיק לאף אחד.

לסומלית היה שם ידיד שקראו לו "הרוסי", אבל היה דני, והיתה לו בת זוג נפאלית פצפונת שהיתה מסוממת לגמרי, והתחילה לרקוד איתי בלי מוסיקה ברקע. כשחזרנו לשבת על הספה הענקית, הסומלית נעלמה, והנפאלית התיישבה על רגליי. מחוץ לכריסטיאניה זהו מעשה מסוכן. "הרוסי" היה ענק. אבל שם דוגלים באהבה חופשית. ואז טרח להבהיר לי "הרוסי" מהו ההבדל בין הרוסיות לנפאליות. הרוסיות, כך אמר, דואגות לאינטרס של עצמן, ואם זה מתנגש באינטרס של הבחור שלהן, אז לא אכפת להן ממנו. הנפאליות, הוסיף, דואגות גם הן לאינטרס של עצמן, אבל אם זה מתנגש באינטרס של הבחור שלהן, הן תוותרנה למענו. והנפאלית הסכימה בחדווה, למרות שלא זכרה לגמרי מה אמר "הרוסי". הוא נולד בדנמרק להורים דניים, מעולם לא ביקר ברוסיה, לא ידע מילה ברוסית, אבל השווה כל דבר בחיים לדבר מקביל ברוסיה. אז קראו לו "הרוסי". והוא סחר בסמים קלים. בשנים ההן, כריסטיאניה היתה המקום הלגאלי היחיד בתבל שניתן היה להתפרנס ממקצוע זה. ומה שמופלא בקומונה הזו, שלא היה בה פשע. היא התנהלה כקן של אוהבים, ששום דבר רע לא הצליח לחדור לתוכו. המעשים המגונים שהחלה לעשות בי הנפאלית אל מול "הרוסי" היו טבעיים לחלוטין בעיניהם, כאילו נמצאנו בגן עדן לפני החטא הקדמון. אבל ברי היה שלא ימצאו חן בעיני הסומלית. אז הנפתי אותה באוויר והחזרתיה אל בעלה, ויצאתי לחפש אחר היפהפייה.

מצאתי אותה שרה עם כמה דנים ודניות שירי לכת בדנית, שירים נוגים מהעבר הרחוק. ולדנית אחת היה קול ענוג ומכשף, ומבט מהמם, ונשענתי על כתפי הסומלית, שריחה המתקתק היה הדבר האחרון שנשמתי לפני שנרדמתי. כשהתעוררתי, היתה שם רק הזמרת הדנית, שהובילה אותי בחזרה ל"רוסי". היו אצלו הרבה חבר'ה מכל גיל. רק אז שמתי לב עד כמה המקום גדול באמת. ודני כבן חמישים, ששמע שאני מישראל, החל לספר על החוויות שלו מהארץ. הוא התנדב בקיבוץ נידח שלא שמעתי על קיומו, ומשום כך קם והודיע לכולם בקול בוטח: הבחור הזה אינו מישראל! ועזב אותי. הסומלית חייכה אליי, והזמרת הסקרנית התיישבה לידי והחלה להתעניין בי. שאלה אותי אם החיים בקיבוץ דומים לקומונה שלהם. דומים ולא דומים, עניתי. ההבדל הוא שבקיבוץ לא ניתן לראות מישהי מהממת כמוך. היא צחקה למשמע התשובה, משכה אותי אליה, ולחשה לי שזכיתי בה. איכשהו לא הצלחתי להתנתק ממנה, והסומלית באה לחלצני והחזירה אותי למתנדב הקשיש. הוא זכר כמה מילים בעברית, והמצאתי בן רגע שיר עברי עם לחן רוסי כלשהו, שהרי אלה היו לחני השירים העבריים, ולימדתי את האחרים לפזם את המילים. אחר כך טרח "הרוסי" להבהיר לכולם מהו ההבדל בין לחן רוסי ללחן ישראלי – של שירי, והזמרת רצתה שאלמד אותה עוד שירים, אבל החלה לאבד שליטה על שפתיה, ולסומלית זה הספיק, ותם לו עוד יום בחיי כריסטיאניה.

Christiania-p

אני בכריסטיאניה, באחד הימים שביקרתי בה. שימו לב לכיתוב מעל הדלת הפתוחה. המון בתים ברובע כריסטיאניה נראים פסיכודאליים כמו הבית הזה. חפשו נא Christiania בגוגל תמונות. בניגוד לישראלים שממציאים להם גבהים מדומיינים, אני גבוה באמת, ועדיין נראיתי זעיר לצידו של "הרוסי" הענק. לתצלום מורחב לחצו כאן.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.