משטרת ארצות הברית נגד הצבע השחור

22/01/2015 ב- 07:02 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על משטרת ארצות הברית נגד הצבע השחור

מעט מדינות התברכו במשטרה מוצלחת כמו זו שבארצנו. למעט חריקות נדירות מאד, פה ושם, כמו קבלת שוחד או הטרדה מינית, מהווה משטרת ישראל נדבך חשוב ביותר במערכת אכיפת החוק. אולי ניתן לשחד שוטר, תא בודד בגוף שלם, אולם אי אפשר לשחד את המשטרה. לא יוכל האזרח הקטן ואינו מסוגל גם זה שניצב בראש המדינה. וההדגמה הטובה ביותר היא שדווקא כשהביקורת הציבורית מוטחת עליה חדשות לבקרים – במקום שתתפרק מנטאלית, שתוריד את הראש עד יעבור זעם, שתסתגר בחדרי חדרים – המשטרה מתעלה על עצמה בחודשים האחרונים, ולא בכדי להציג עשייה משטרתית שתקהה את הביקורתיות. אלה הן חקירות שנפתחו עוד הרבה לפני שנודע לנו על מפקדי משטרה שסרחו.

במעט מדינות פותחת המשטרה בחקירת שחיתות של צמרת השלטון. משטרת ישראל אף פעם אינה נרתעת מחקירות כאלה. אומנם זהו תפקידה, לשם כך היא פועלת, ולכאורה אינה ראויה לשבח מיוחד על מילוי משימותיה, אבל אני מבקש לשבח אותה בכל זאת. לא בכל ארץ מופסקת כהונתו של הנשיא, לא בכל מדינה נאלץ ראש הממשלה להתפטר. במקומות אחרים משתפת המשטרה פעולה עם השלטון המושחת. אצלנו היא פועלת כדי להשליך את ראשיו לכלא. בזמן שבארגנטינה עוצמת המשטרה עין כשהשלטון מתנקש בדמויות מפתח המאיימות עם האמת, אצלנו מסורה המשטרה לביטחון האזרחים ודואגת כי האמת שבפיהם תישמע.

הביקורת הארסית כלפיה ברשתות החברתיות אינה ראויה לעלות על הכתב. משטרת ישראל אינה אלימה ללא סיבה מוצדקת, כמו משטרת דנמרק, למשל. השימוש שלה בכוח סביר כדי לאכוף את הסדר הציבורי הוא בתחום סמכותה, ונעשה לעיתים רחוקות. חריקות פה ושם הן היוצאות מהכלל שמעידות על הכלל. והכלל הוא שהמשטרה מופקדת על שלום הציבור, ותושבי הארץ הזאת חשים בטוחים בכל מקום ואתר. על הטיפול בנגע הטרור מופקד שירות הביטחון הכללי – לא המשטרה – ואף אנשיו ראויים לשבח. יכול היה להיות כאן גרוע הרבה יותר, אבל לא גרוע בכלל.

די אם נציץ מעבר לאוקיינוס, דרך מרקע הטלוויזיה, וניווכח לראות מה מתרחש בדמוקרטית שבאומות, בארצות הברית של אמריקה. שם, פתחה המשטרה במלחמה נגד האזרח. שם, יוצאת לצוד בלילות את האזרחים השחורים עם מחסנית מלאה בכדורי שנאה. שם, אין לדבר על חריקות ועל זאבים בודדים במדים המשחרים לטרף. שם, מדובר במכת מדינה. שם, כל תאי העור הבהירים בגוף המשטרתי, לבשו צורה של כדוריות דם לבנות כדי למגר בקטריות שחורות. שם, זוהי משטרה שחזרה אחורה בזמן, אל ימים חשוכים, ויורה בצאצאי עבדים.

ואילו אצלנו, כך כולם יודעים, ודאי שלא פותחים באש קטלנית לעבר עבריינים משום סיבה. אפילו טרוריסטים שמוטב אם היו מתים, נותרים בחיים. אני אפילו מתיימר לומר כי אם ימ"מ היה פועל בפאריס, אולי היה משתלט על המחבלים כשהנשימה עוד באפם. שוטרי ימ"מ היו מנסים לנטרל אותם באמצעים מיוחדים. אף אחד לא היה חושב לעצמו, כמו באמריקה, להוציאם להורג בגלל צבע עורם השחור.

לסאנה באתילי, שראוי כי יזכה לתואר של חסיד אומות העולם מדור חדש ולאזרחות כבוד של מדינת ישראל, הוא פאריסאי שחור-עור. ולנוכח אומץ ליבו ראוי לשאול: האם במקום שבו הורגים שחורים, האם שחורים יצילו לבנים? אני חושב שכן. אני סבור שגבורה אינה כרוכה בצבע העור. אולם במקום כזה, שהורגים בו אזרחים, יהיו פחות ופחות אמיצי לבב.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.