מתי ייאלץ צה"ל להתערב במלחמה הגדולה שמתרגשת באירופה?

17/01/2015 ב- 19:24 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מתי ייאלץ צה"ל להתערב במלחמה הגדולה שמתרגשת באירופה?

חיי אדם הם כה קצרים עד שאי אפשר לא לצבוט בעיניים הפעורות, לשפשף את הריסים באבני צור, כדי להאמין לכל מה שמתחולל בימינו. מי ידע אם דור אחד מבין הדורות הבאים יזכה לפרק היסטורי שבסופו ישתנה העולם כפי שלא היה אף פעם, מבלי שיכיר עוד את עצמו. אכן, האנושות אינה נמצאת בפרשת דרכים. היא כבר צועדת במסלול בטוח אל האבדון. ימי הביניים השניים ממתינים לה בקו הגמר. תקופה אפלה הרבה יותר ניצבת שם.

מתי והיכן עלתה האנושות על הדרך לשם? בשנת 1978, כשהנשיא ג'ימי קרטר התערב במתרחש באיראן והביא במו החלטותיו להתחוללות המהפכה. במקום השאה, ניצב רודן שיעי דתי בראשות איראן. מכיוון שהמיעוט הסוני דיכא את הרוב השיעי בעיראק השכנה, פרצה מלחמת איראן-עיראק. מאז ועד היום נמשכת המלחמה הזו, אבל במימדים גדולים יותר. היא התפתחה למלחמה כלל-אסלאמית של הסונים נגד השיעים. המלחמה הזו עוררה מיליוני סונים מתרדמה דתית בת מאות שנים. שכנים שלא ידעו כי הם חלוקים זה עם זה בנוגע לסוגיות הלכתיות באסלאם, הפכו לאויבים מרי-נפש. כך פרצה לה פתאום מלחמת הסונים הקיצוניים בסונים המתונים. ולאחרונה פרצה מלחמה בין הסונים הקיצוניים לבין עצמם. ולאן ינוסו פליטי המלחמות, שאין מי יודע אימתי יגיע קיצן?

לפני גילוי אמריקה, כשעידן הספנות היה חלום רחוק כמו הדרך להודו, שררה באירופה אפליה דתית. הנוצרים הרבים שעבדו את היהודים המעטים. השעבוד הזה היה ממושך יותר משעבוד בני ישראל במצרים. הוא נצרב בתודעה האירופית. וכשיצאו המשעבדים למסעותיהם הימיים, הם ניצלו את הטכנולוגיה החדשה שעמדה לרשותם כדי להשיג אוצרותיהן של ארצות אחרות, דרך כיבוש קרקע בתולה, פלישה לטריטוריות מיושבות, נישול עמים מאדמותיהם, שליטה בחייהם של נתינים זרים, ניצול כוח עבודתם ומכירתם לעבדים עבור בצע כסף.

המהפכה הצרפתית חוללה שינוי עמוק בהלך הרוחות שנשבו במאה ה-19. מתוך אותה השתנות ולא בגללה, העניקו שליטים אירופיים, מבלי אילוץ, זכויות כלשהן לתושבי הטריטוריות שמעבר לים. זו היתה האופנה. הקולוניאליזם פשט את עורו ולבש בגדי מלך חדשים. העושק המשיך להתקיים עד המאה ה-20, אבל בחליפה מכובדת יותר, בתחפושת של חירות אשר בוא תבוא. פשיטת הרגל הגיעה רק בעקבות שתי מלחמות העולם. האימפריות הגוססות פשטו ידן כקבצניות כדי לקיים את המושבות הרחוקות, במקום שהקולוניות, על ידי בזיזתן, תפרנסנה אותן. התהפכו היוצרות. אזרחי אירופה הביעו התנגדות לכל תרומה ומאמץ שהוא, ומחצית תבל עמדה לזכות בעצמאות.

עת לנצל ועת להיות מנוצל. משנודע בקולוניות הרחוקות שהאירופים עומדים להתקפל, ניצלו תושביהן את שעת הכושר – בין קיפול הבגדים ואריזת המזוודות – והשתמשו בזכויותיהם החדשות כדי לעזוב אף הם. בגין גאווה מטופשת של האדם הלבן, שביקש לטפוח על חזהו בפעם האחרונה, להראות להיסטוריונים הביקורתיים עד כמה היה נערץ מעבר לים, הורשו הנתינים לשעבר להגר אל מעצמות האם כעוללים שאינם מסוגלים לחיות ללא אהבתן.

קהילות מוסלמיות צצו בכל מדינה באירופה. אבל האפליה המושרשת ביבשת לא נמוגה ולא תימוג לעולם, עד שתתחלף כליל אוכלוסייתה. כשם שהיהודים הופלו לרעה, כך אירע למוסלמים. בזמן שבני דתם הצליחו להתערות בחברה האמריקנית, כמו היהודים, באירופה הם לא היו מסוגלים. האירופים לא נתנו להם שום הזדמנות כזו. הם בעלי הבית, ויש להם אורחים בלתי קרואים.

והיכן ימצאו מפלט הנסים מאימת מלחמות האסלאם באסיה ובאפריקה? ביבשת שמעבר לים, בקהילות המוסלמיות שהתבססו באירופה. ובין הפליטים הרבים מצויים סונים קיצוניים. על פי תפישת אמונתם, אי אפשר לחיות עם הנוצרים זה לצד זה, אלא זה במקום זה. ההתנגשות בין המשעבד לבין מי שאינו רוצה להשתעבד היתה בלתי נמנעת. היא הולידה את אונס הבתולות באוסלו ואת גל הטרור שפקד את פאריס.

תגובת האירופים כבר ידועה ומוכרת. פעולת הטרור החמורה ביותר בשנים האחרונות ביבשת לא התבצעה בידי מוסלמי. היא התרחשה בנורבגיה, כשנוצרי מהימין הקיצוני ביצע טבח על רקע דתי-פוליטי-אתני-תרבותי-חברתי. בראשו התפתחו כה הרבה סיבות לנקום. לא התקיימה צעדת אחדות באוסלו כבפאריס. האחדות הנורבגית קיבלה ביטוי בתוצאות הבחירות שהתקיימו אחרי כן. הימין הכוחני גבר על כל מחזיקי דעה אחרת. התגובה כנגד האסלאם הרדיקלי תהיה משולבת: שלטון של הימין הקיצוני בצד טרור ניאו-נאצי ישגשגו באירופה העתידית. אם היה סיכוי קלוש לאירופה שהמוסלמים ייטמעו בתוכה, הוא טבע למוות בשלולית הדם. נקמה נוצרית תדע נקמה מוסלמית במחזוריות בלתי ניתקת, כטבעת החנק בעמוד תלייה, כגלגל שמסתובב במהירות לעבר חומת בטון, אל הריסוק האחרון.

בינתיים לא מתערבות המעצמות הגדולות. שתיהן לא שלחו נציגים רמי-דרג למצעד המנהיגים בפאריס. אף אחת מהן אינה שולחת גלגל הצלה. אבל לישראל לא תהיה ברירה. באירופה חיים נוצרים, מוסלמים ויהודים. בזמן שהנוצרים והמוסלמים יפגעו זה בזה, ייפגעו היהודים הן מזה והן מזה. בתחילה ישתמש שלטון הימין הקיצוני בחרדה הקיומית של היהודים – לא בשל דאגה כנה, כמובן – כדי להטיל עוד ועוד מגבלות על המוסלמים, שבתורם ימשיכו להטריד את היהודים וישפכו את דמם, באותה המידה שיציקו לנוצרים ויהרגו בהם. הנוצרים יציקו למוסלמים ויהרגו בהם, ובאותה המידה יתחילו להטריד את היהודים. פסק הזמן שלאחר השואה הסתיים בדרזדן בסוף השנה שעברה, כשמפגין צעיר בתהלוכה ניאו-נאצית הבהיר: אויבו הזר של אויבי הזר הוא גם אויבי. נסלק מכאן את המוסלמים הזרים, נגרש גם את היהודים. כולם זרים.

החשש כי התגרות המוסלמים בנוצרים וההתלקחות ביניהם תצית שוב את האנטישמיות, הפך למציאות. אש המשרפות שבערה כגחל זיכרון לנספים, מתלהטת מחדש בקרב דור שאינו מחויב למילים "לא עוד". היהודים שיישארו שם לא יוכלו להתגונן מפני שלטון ימין קיצוני ובלתי סובלני, ומפני ניאו-נאצים חמומי מוח ופורעים אסלאמיים. אין להם יכולת להגן על עצמם. ישראל תצטרך להגיב במקומם.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.