שרה נתניהו לנצח? בנה בדרך לרשת את אביו

15/01/2015 ב- 19:54 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על שרה נתניהו לנצח? בנה בדרך לרשת את אביו

האם כסוריה היינו? לקוריאה הצפונית נדמינו? שושלת נתניהו ממאנת לגווע, מסרבת להישכח מחיינו. בנו של ראש הממשלה, שמסופר עליו שהתרועע עם גויה, שאולי "שכח מה זה להיות יהודי", פתח במסע הניצחון להשתלטות על הליכוד. הבחור הוא פעיל נמרץ ביותר בקרב צעירי המפלגה, עדיין אינו עומד בראש החבורה, אבל בדרך של התגנבות יחידים המעטרת את מעללי המשפחה, ודאי יגיע בקרוב למרכז השורה הראשונה.

נכון שאילנות היוחסין של המנהיגים בהודו ובארצות הברית מצמיחים עוד ועוד ענפים, והשלטון אף פעם אינו מש מהם, אבל אלו דמוקרטיות ענקיות, ומה שנכון להם אינו נכון לנו. ונכון שבכנסת הנוכחית יש פה ושם נסיכים ונסיכות, חלקם נשרו עלינו עם מצנח זהב – מיאיר שמיר ועד אורלי לוי; חלקם נלחמו על קולותינו כדי להלל את שמם – מציפי לבני ועד יצחק הרצוג. אבל לכל אלה ניתנה הזדמנות שווה להתפלש בתבוסה מפוארת או לטעום מניצחון זמני. בליכוד שמשמח וממרר את חיינו מאז 1977 אין הדבר אפשרי. הזמניות שם נמדדת במשך חיי אדם. הדבר היחיד שניתן להדיח שם הוא סיר שרוף. המנהיגים יושבים על כיסא מכושף שאף מתמודד טרם הצליח לנסר רגליו. בגין לא הודח. שמיר לא הודח. נתניהו לא הודח. שרון לא הודח. ארבעה מלכים ידעה הארץ הזאת. ארבעה שאף אחד ממפלגתם לא הצליח להראות להם היכן דלת היציאה.

הנצר למשפחת בוש אינו מוצא את דלת היציאה.

הניסיון הראשון נכשל. בני בגין ביקש לרשת את אביו, בסגנון 'אנה ומלך סיאם' ולא צלח. הוא מתאים להיות מורה, אך לא מורה דרך. הניסיון השני לא הבשיל. עומרי שרון הושלך לבית האסורים כמו היה אחיו הבכור של לואי ה-14, היורש במסכת הברזל. הניסיון השלישי גוסס ברגעים אלה. ליברמן הטיס את יאיר שמיר מחוץ לרשימתו. במקום כיסא המלכות, זכה לכיסא מפלט. ואילו הניסיון הרביעי עודנו עור וגידים, אבל אלה יקרמו בשר. לא מחר, אבל בעוד כמה שנים כבר יהיה לשר, ואמא שלו תצווח עליו בלשכה, ומבלי שאיש ישגיח שוב תישרף איזו קערה. אין לזה סוף, אין לזה התחלה. וכה אמר קהלת: כל הסירים נשרפים בדרך אל הים, והים איננו מתמלא מרק.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.